עריכת הדף "הכתב והקבלה/דברים/כח" (פסקה)

== טו ==

'''והיה אם לא תשמע. ''' לרבותינו (מגלה ל"א) קללות שבתורת כהנים משה מפי הגבורה אמרם, וקללות של משנה תורה משה מפי עצמו אמרם, ואין זה סותר למה דאמרי (סנהדרין ל"ט) האומר כל התורה כולה מן השמים חוץ מפסוק זה שלא אמרו הקב"ה אלא משה מפי עצמו, זהו דבר ה' בזה, כי אף שלשון משה מפי עצמו אמרם שוה בשני המאמרים אין מכוונם אחד, התם לשון מפי עצמו אמרם הכוונה בו מדעת עצמו, כלומר שאמר משה מה שלא נאמר לו, לכן דייקו שם לשון לא אמרם הקב"ה אלא משה מפי עצמו אבל כאן שבאמת נאמרו לו למשה, מעדות הכתוב לפנינו אלה דברי הברית אשר צוה ה' את משה, ולא אמר זאת הברית (כבירמי' ל"א ל"ג) רק דברי הברית שיורה שכל פרטי הדברים הנאמרים בזה היה משה מצויה מהש"י להודיעם לישראל ולכרות עליהם הברית, על כרחך לשון "מפי עצמו אמרם" יש לו כוונה אחרת, וזהו, כללות שבתורת כהנים שכתוב בהם ונתתי, והפקדתי, ושלחתי וכן כלם שם נאמרו בלשון מ"ב, מבואר שבהם נעשה משה שליח לדבר הדברים באותו הלשון שיצאו מפי הקב"ה וכאילו הקב"ה בעצמו מדבר עם ישראל, אבל כאן שמדבר משה בלשון נסתר, ידבק ה' בך, ישלח ה' בך, הנה לא נתמנה להשמיע הדברים כאילו יוצאים מפי הקב"ה בלשון מ"ב, רק להשמיע בלשון נסתר, ומשה הוא המדבר, וזה מפי עצמו. והתבונן שבכל דברי התוכחה נאמרו בלשון נסתר, רק פעם אחת אמר כאילו יצא מפי הגבורה עצמו, מפני רוע מעלליך אשר עזבתני (פ"ך) והיה מן הראוי לומר ג"כ בלשון נסתר "עזבת את השם", ונראה שהתכוין משה בזה לעורר את דור אנשי הברית בשמעם שדבריו הם בלשון נסתר, פן יטעה אחד מהם לחשוב שהדברים נאמרו מדעת משה ולא שמעם מפי הש"י, לכן בחר במלת עזבתני כמו שיצא מפי הגבורה, ומזה ידונו על שאר הדברים ויבינו כי כולם מוצא פי השם המה, ערש"י פסוק כ"ג והארכתי בזה כי ראיתי לחד מן החדשים שטעה בזה טעות גדולה. ע' במכדרשב"י (בחקותי קט"ו) הללו מפי הגבורה והללו מפי עצמו של משה, וכו' דאע"ג דמפי הגבורה הוו מלין וכו':