עריכת הדף "
דרישה/חושן משפט/רס
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יא == ובמקום שמשתמר קצת כו' אם יש בו סימן כו' הרמב"ם כתב בריש פט"ו ז"ל כל המוצא אבידה בין יש בה סימן בין אין בה סימן אם מצאה דרך הנחה אסור ליגע בה כו' עד אפילו נסתפק לו אם היה מונח כו' והמ"מ תמה שם עליו וכתב שמגירסת ספרי הגמרות שלנו ומדברי הרי"ף מוכח שבדבר שיש בו סימן צריך ליטלו ולהכריזו ושכן כתב הרמב"ן והרשב"א ושצריכין לומר שהרמב"ם היה לו גירסא אחרת בגמרא כו' ע"ש ור"ל שהרמב"ם ס"ל שאף שבתחילה סבר תלמודן דמתניתין דוקא באין בו סימן איירי מ"מ לבסוף דהוצרך לההיא דר' אבא בר זבדא אמר רב כל ספק הינוח כו' הדר ביה וניחא ליה למוקי מתניתין בכל ענין ומשמע מלשון המ"מ שהרמב"ם לא היה גורס איכא למימר מעלמא אתא ואפשר נמי דשפיר גרס ליה וה"ג אי במדדין מעלמא אתא ומותרין אלא איכא למימר מעלמא אתא ואיכא כו' והו"ל ספק הינוח כו' ומעלמא אתא ר"ל שלא הונח שם אלא נפל מיניה ועיין בב"י שהביא דברי המ"מ ודחה דבריו בלי שום טענה ונדחק מאד בישוב דברי הרמב"ם ע"ש ולא רציתי להאריך להעתיקם ובעיני דברי המ"מ הן עיקר ודברי ב"י בעיני דחויים מכמה טענות חדא שאין הלשון מתיישב לפירושו ועוד מאי דוחקיה דרמב"ם דלקח שיטה לעצמו ועוד דאין שייך למימר דטעמא רבה שהוא פשוט יאמר הגמרא וטעם שאינו פשוט לא יאמר ואדרבה אידך טעמא הוה רבותא טפי למימר ועוד כיון שהמקשן שאל מ"ט הו"ל להשיב כל הטעמים דשייכי לא טעמא רבה לחוד לכן נ"ל מחוורתא כמ"ש המ"מ וכל זה כתבתי לשיטת דברי המ"מ והב"י דס"ל פשוט דהרמב"ם ס"ל דגם באין משתמר כל הצורך ס"ל דלא יגע בו אפילו יש בו סימן אבל נראה דרבינו לא הבין דברי הרמב"ם כן מדלא כתב פלוגתא אדבריו בזה כמ"ש אמ"ש דבאין בו סימן ונוטלו שיחזיקנו לנפשו ואפשר דס"ל לרבינו דמ"ש הרמב"ם בריש הפרק הנ"ל מיירי דוקא במקום המשתמר ששם הוא דרך להניח אבל מ"ש שם אחר זה ואפילו אם נסתפק כו' עד ואם עבר ונטלו אסור לו להחזירו לשם מוכח דאיירי אפילו במקום שאין משתמר כל הצורך דאל"כ למה לא יחזירנו שמה וממ"ש אח"כ וכל דבר שיש בו סימן חייב להכריז אין ראיה לדברי רבינו דנראה דשם קאי אאם עבר ונטל וראיה לזה דלא כתב שם יטלנה ויכריזנה ש"מ דבכבר נטלה איירי ודוקא בזה קאמר דיכריזנה ולא כשעדיין לא נטלה והיינו כדברי המ"מ והב"י ודוק ועיין בסמ"ע במ"ש ביאור דברי הרמב"ם ולכל הפירושים צריך שתדע שמ"ש הרמב"ם בדין ו' ז"ל ואם היו קשורים קשר שהוא סימן חייב להכריז כו' אאם נטלן (שהזכיר לפני זה) קאי דאל"כ דבריו סותרין ודוק ובזה שכתבתי נתבאר לך דברי הרמב"ם שהביא המחבר בש"ע בס"ט ע"ש וכמ"ש בסמ"ע שם: והרמב"ם כתב אם נטלו הוא שלו ול"נ גם המ"מ כתב ז"ל זו באמת קשה ודאי והיאך זכה בו ויהיה שלו והלא קודם יאוש בא לידו ואצ"ל בודאי הינוח דלאו כל כמיניה ליטלו ויזכה בו אלא אפילו ספק הינוח ודאי לא זכה בו דהא ספיקא הוא אם הוא דרך נפילה וזכה בו כדין המוצא דבר שאין בו סימן או הוא דרך הנחה והרי בא לידו קודם יאוש וספיקא בכה"ג לחומרא וכמו שכתבתי בפי"ד ביאוש שלא מדעת כבר השיגו הר"א ז"ל וכתב יעמוד עד זמן אשר יבא אליהו והאמת כדבריו וכן כתב הרמב"ן וז"ל ואיהו לא קני בהאי יאוש דבאיסורא אתא לידיה וכן דעת הרשב"א והר' יונתן ז"ל עכ"ל וב"י כתב ז"ל ואפשר לומר לדעת הרמב"ם ז"ל דהא דאיפסיקא הלכתא כאביי דאמר יאוש שלא מדעת לא הוה יאוש משום דהא לא ידע דנפל מיניה היינו לומר דאסור לו ליטלם אבל אם עבר ונטלם זכה בהן דכיון שהם בידו ואינו יודע למי יחזירם שהרי אין בהם סימן ולמקום שמצאום אין לו להחזירם כמו שנתבאר ממילא זכה בהם דאין לנו לומר שיעמדו עד שיביא אליהו אלא היכא דאיתמר הכי בהדיא עכ"ל ולפ"ז צריך לומר הא דקאמר תלמודא שם פ' א"מ (דף כ"א ע"ב) משום דבאיסורא אתא לידיה היינו דוקא כשיש בו סימן אבל כשאין בו סימן כשבא כבר לידו מחזיקו לעצמו אע"פ שבא באיסורא לידו והוא דחוק דא"כ לא הוה משתמט תלמודא מלפרשו כמו שפירש דבדבר שיש בו סימן ובזוטו של ים כו' כ"ע ל"פ ועוד תמה על עצמך דהתם פריך אאביי ת"ש הגנב שנטל מזה ונתן לזה מה שנטל נטל ומה שנתן נתן גנב מי קא חזי ליה דמייאש ומאי קושיא דהא הגנב שנטל ונתן כבר אתא לידיה ולדברי ב"י מודה אביי דכשאתא לידו מחזיקו לעצמו ולא פליג אלא שלא ליטלה לכתחילה מיהו י"ל דהתם בידע ההוא דנתן ממי גנבו ומש"ה לאביי חייב להחזיר כיון דלא אייאוש מעיקרא ולא כתב בית יוסף דאביי מודה באם בא לידו אלא כשאינו יודע למי יחזירנו ומיהו דוחק הוא דמנ"ל להקשות דילמא מיירי בדלא ודע וליד הגנב אין לו להחזיר שיודע שגנוב הוא בידו ואם נאמר שכוונת הב"י דודאי פלוגתא דאביי ורבא אפילו כשאתא כבר לידו הוא מיהו דמאי דאיפסיקא הלכתא כאביי ליתא אלא שלא יטלה לכתחילה זה ודאי קשה מהראשון מאחר שאיפסיקא הלכתא כוותיה דאביי סתם מנין לנו לחלק והנלע"ד בישוב דברי הרמב"ם הוא דס"ל דע"כ לא ס"ל לאביי כשבא לידו קודם יאוש אסור להחזיקו אלא כשתחילת לקיחתו היתה אדעתא להחזיקו לעצמו אבל היכא שתחילת הלקיחה בידו היתה על דעת כן להכריזו ולהחזירו לבעליו אלא שטעה בדין שכיון שאין בו סימן לא שייך ביה הכרזה להכי יחזיק לעצמו שאם יחזירנו למקום שנטלה אפשר שיקחנה עכו"ם ובפרט שכבר נתבאר (בריש סי' רנ"ט) דאפי' באבידה גמורה אם נטלה על דעת להחזירה ולאחר שנתייאש הבעל נתכוין לגזלה אין בה משום גזילה ולא משום לא תוכל להתעלם אלא משום השב תשיבם ע"ש וזה דאינו מכוין לגזלה ואין בו סימן להשיבה ע"י אינו עובר כלל ובאמת שלשון ואם נטל לא יחזיר מסייע להרמב"ם דמשמע לא יחזיר כלל אלא יחזיק לעצמו ואין דין זה שייך כלל למילתא דאביי ולהכי תמצא שרבינו והראב"ד שהשיגו לא השיגו אלא מסברא בעלמא ואילו היה שייך לכאן מילתא דאביי ודאי היו מקשין עליה מיניה כנלע"ד ברור בישוב דעת הרמב"ם וק"ל: {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}} [[קטגוריה:דרישה: חושן משפט]]
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: טוש"ע
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף