עריכת הדף "דבר אברהם/ב/לג" (פסקה)

==ט==

ט) '''{{עוגן1|אמנם}}''' קושיא בתרייתא זו איכא למידחי, דבעיר הנדחת איכא שני דיני שריפה, א) שריפת שללה שע"ז נאמר תקבוץ ואח"כ ושרפת ובזה בעינן שיהא ראוי לקביצה מיד ולא מחוסר תלישה וכל המחובר לקרקע אינו בכלל זה, ב) שריפת גוף העיר שפ"ז לא נאמרה קביצה כלל אלא נשרפת במקומה כמו שהיא כדכתיב ושרפת את העיר ובזה כל המחובר בכלל, כמבואר ברמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/עבודה זרה/ד#ו|פ"ד מע"ז ה"ו]]}} ושורפין את כל שללה עם המדינה באש. ולפ"ז י"ל דכוונת הרשב"א ז"ל על בתיה דהוו מחובר ומ"מ נאסרין, אבל אפר שריפתה אימא אה"נ דמותר. ואף דתלוש ולבסוף חיברו פלוגתא היא אם הוי כמחובר אפי' בבתים {{הערה|הגה"ה. '''אגב''' אורחא אעיר במאי דפשיטא לן בכ"מ דבהקדש מטלטלין נקנין בכסף מקרא דונתן הכסף וקם לו, וקשה לי טובא דהרי האי קרא בקרקע ובבתים הוא דכתיב שנקנים בכסף גם בהדיוט וא"כ מנלן גם בהקדש דמטלטלין נקנין בכסף. והי' אפשר לדחוק דהא דמייתי הש"ס קרא דונתן וקם לו הוא רק לומר שנזכר בכלל קנין כסף בהקדש וממילא אין חילוק כין קרקע למטלטלין, דדוקא בהדיוט יש נ"מ לר"ל בין קרקע למטלטלין מדכתיב או קנה מיד עמיתך אבל בהקדש דלא כתיב האי קרא ממילא אין נ"מ. אבל אכתי מה נעשה לשיטת רש"י {{ממ|[[רש"י/בבא מציעא/מו/ב#|ב"מ מ"ו ע"ב]]}} שכ' דר"י דאמר ד"ת מפות קונות יליף מהקדש דכתיב ונתן הכסף וקם לו, והשתא מאי אולמא למילף מהקדש הא בהדיוט נמי כתיב כסף בקרקע וצע"ג:}}, מ"מ שפיר קרי להו הרשב"א לענין קידושין מחובר משום דפסול המחובר לקידושין בעינן למילף בהיקשא דויצאה והיתה מגט ובגט גם חלוש ולבסוף חברו פסול כמ"ש הח"מ {{ממ|[[חלקת מחוקק/אבן העזר/קכד#ט|סי' קכ"ד סק"ט]]}} והוא משום שאינו בנתינה. [איברא דלפ"מ שהביא הרשב"א בחי' לגיטין {{ממ|[[רשב"א/גיטין/כא/ב|דף כ"א ע"ב]]}} מירושלמי דפסול המחובר הוא מדכתיב ספר מה ספר בתלוש כו' הביאו גם הב"ש [[בית שמואל/אבן העזר/קכד#יב|שם ס"ק י"ב]] יש לפקפק בזה ואכ"מ]:

'''{{עוגן1|אח"ז}}''' האיר ה' עיני וראיתי בשעה"מ {{ממ|[[שער המלך/אישות/ג#ג|פ"ג מאישות ה"ג]]}} שהביא לתשובת הרשב"א {{ממ|[[שו"ת הרשב"א/א/א'רלג|סי' אלף רל"ג]], ובשעה"מ נסמן בטעות רל"ו}} שהשואל רצה לדחות ראיית הרשב"א מתוספתא דמקדשין בקרקע ובמחובר די"ל דמאי דתני בתוספתא בעה"נ הכוונה היא על בתיה, והרשב"א שקיל וטרי בזה יעו"ש בארוכה, ועפמ"ש יש לפלפל הרבה בדבריו ואכמ"ל: