עריכת הדף "דבר אברהם/א/כד" (פסקה)

===ז===

[ז] '''והנה''' התוס' שכתבו דמתניתין דנוטל שערו אתי אליבא דר"י דמשאצל"ג חייב נראה שתפסו דחיובא דגוזז הוא רק בצריך לצמר ודלא כהריב"ש, וא"כ לדבריהם הדרא קושייתנו משיעור דמלא הזוג לדוכתה. ועוד יש להקשות לדבריהם ביתר חומר אמאי פטור בבציר משתי שערות הרי מסקינן ומודים חכמים לר"א במלקט לבנות מתוך שחורות אפילו אחת חייב, ולשיטתם דעיקר הגוזז הוא דוקא לצורך הצמר בע"כ צ"ל דשערה אחת של אדם נמי חשיבא וראויה לאיזה מלאכה דאל"כ אין בה שיעור, וא"כ אפילו כשאינו מלקט לבנות מתוך שחורות למה לן שתי שערות תיסגי באחת:

'''אמנם''' נראה דשיעורא דשתי שערות לאו משום חשיבות השער הוא אלא משום עוקר שם המלאכה, דעד כאן לא הוי נוטל שערו תולדה דגוזז אלא אם נוטל כדרך המסתפרים אבל שלא כדרך המסתפרים לא חשיבא מלאכה כלל, ומשו"ה בעינן שתי שערות דוקא דבבציר מהכי לא חשיבא תספורת, אבל לענין חשיבות השער אה"נ דאפילו שערה אחת חזיא למלאכה ידועה אלא דנוטל שערה אחת לאו שם מלאכה עלה ומשו"ה פטור, והלכך במלקט לבנות מתוך שחורות חייב דבכה"ג אפילו בשערה אחת הוי מלאכה שכן דרכה בכך ללקט אפילו אחת ויש בה גם שיעור הגוזז כנ"ל ולכן חייב ואשה"ט והוא הנכון ופשוט. ועיי' בתוס' שבת {{ממ|[[תוספות/שבת/עג/ב#וצריך|דף ע"ג ע"ב]] ד"ה וצריך לעצים}} ובגליון הש"ס לרעק"א שם. וכן מתבאר ממשנה ערוכה בנגעים {{ממ|[[משנה/נגעים/יד#ד|פ' י"ד משנה ד']]}} שלשה מגלחין ותגלחתן מצוה נזיר ומצורע ולוים וכולן שגילחו שלא בתער או ששיירו שתי שערות לא עשו ולא כלום, וכתבו התוס' נזיר {{ממ|[[תוספות/נזיר/מב/א#נזיר|דף מ"ב ע"א]] ד"ה נזיר שגילח והניח ב' שערות}} וז"ל כיון שלא גילח שתי שערות לאו גילוח הוא ששתי שערות אית בהו שיעור גילוח עכ"ל, הרי דשיעור דב' שערות משום שם הגילוח הוא. והא דאמרינן בנזיר {{ממ|[[בבלי/נזיר/מ/א|דף מ' ע"א]]}} אמר רב חסדא ללקות באחת [פי' נזיר שגילח תוך ימי מלאת שלוקה על שיער אחת], שאני התם שלא נאמר בו לשון גילוח אלא תער לא יעבור על ראשו כתיב ולכן לא בעינן ביה שיעור גילוח כלל, ומשו"ה שיער אחת נמי אע"פ שאינו גילוח מ"מ הרי עבר תער על ראשו:

'''וראיתי''' בס' [[אורח מישור/נזיר/מב/א#|אורח מישור]] למס' נזיר שתמה על דברי התוס' שם {{ממ|[[תוספות/נזיר/מב/א#זאת|דף מ"ב]] ד"ה זאת אומרת}} דאמרינן בגמ' זאת אומרת דרובו ככולו מדאורייתא ממאי מדגלי רחמנא גבי נזיר ביום השביעי יגלחנו הכא הוא עד דאיכא כולו הא בעלמא רובו ככולו, וכתבו התוס' אמר הר"ם דבעלמא קיימי מיהו פאת זקן אמר סוף פ' המצניע דמלא פי הזוג מיחייב דמשמע פורתא, וכתב ע"ז האורח מישור דצ"ע דל"ל למימר פאת זקן לא אמרינן רובו ככולו אפילו נזיר גופיה בתוך ימי נזרו אמרינן ללקות אפילו באחת. ולפי דברינו תמיה זו אינה צריכה לפנים, דבפאת זקן דכתוב בה לא תשחית פאת זקנך דמשמע כל הפאה שפיר הו"א דבעינן השחתת כולה או רובה ככולה ואצטריך להר"ם לומר דאינו כן אלא בפורתא סגי, אבל בנזיר תוך ימי נזרו שלא נאמר בו אלא תער לא יעבור על ראשו לא הוה סלקא אדעתין כלל למיבעי ביה גילוח כל הראש או רובו אלא מכיון שעבר התער על ראשו בכל שהו עובר בלאו זה ומאי שייטי' לכאן:

'''אך''' לפי"ז יקשה לן טובא למה גם בתגלחת הלוים לא מעכב אלא שיור שתי שערות כדתני מתניתן וכולן כו או ששיירו שתי שערות לא עשו ולא כלום. דהנה מה ששיעור השיור לעיכוב התגלחת נגדר ג"כ בשתי שערות צריך ביאור, דאע"ג דשתי שערות שיעור גילוח הוא מ"מ מה זה ענין לשיור הרי רק בהמצוה נאמר גילוח ולא בהשיור. אולם פשוט הוא דהשיור תלוי ג"כ בהמצוה וכל זמן שיש שיור עדיין לא קיים מצות גילוח והיינו משום דכיון שנאמרה בו מצות גילוח הרי מוטל עליו לגלח לגמרי כל מה שיש לגלח ואינו נפטר מזה עד שלא נשאר לו מה לגלח אבל אם נשאר בו דבר לגלח ולא גילחו עדיין לא גמר לקיים מצות גילוח, ולכן אם נשתיירו בו ב' שערות שיש בהן שיעור גילוח שעדיין בעמוד וגלח קאי שהרי אפשר לו עוד לקיים בהן שיעור גילוח ממילא אם לא גינתן ביטל מצוה זו, אבל בשערה אחת שאין בה שיעור גילוח פקע מיניה כבר חיוב גילוח ולא איכפת לן בההיא שערה משום דבאחת לא מקיים מצוה זו כנ"ל ולכן אינה שיור. וא"כ אין זה שייך אלא בנזיר ומצורע שבמצותן נאמר לשון גילוח שאינו אלא בשיעור ב' שערות, משא"כ בתגלחת הלוים שלא נאמר במצותן לשון גילוח אלא והעבירו תער על כל בשרם וכיון דהעברת תער משמעה גם על שערה אחת נמצא דכל זמן שנשארה בו שערה אחת עדיין הוא יכול לקיים בה מצות העברת תער וכשאינו מעבירה לא קיים מצוה זו והיה ראוי שתעכב בהם גם שערה אחת, ולמה שנינו גם בלוים דרק שיור ב' שערות מעכב תגלחתן. וצ"ל דאף דמצות העברת תער מיתקיימא גם בשערה אחת מ"מ לענין שיור שאני דכל שאין בו חשיבות גילוח לא חשיב לעכב כיון שכבר העביר תער על כל בשרו ולא שייר אלא זו, ועדיין צ"ע:

'''ולפי"ז''' נראה לכאורה דיש חילוק בין תגלחת נזיר לתגלחת הלוים. דהנה בנזיר ממורט פליגי ב"ש וב"ה בנזיר {{ממ|[[בבלי/נזיר/מו/ב|דף מ"ו ע"ב]]}} אם צריך גילוח והרמב"ם (פ"ח מהלכות נזירות הלכה ה') פסק דאינו צריך גינות. ופשוט הוא לענ"ד דנזיר שאין לו אלא שערה אחת דינו כממורט וא"צ גילוח, דכיון דשיעור הגילוח הוא בשתי שערות זה שאין לו שתי שערות אין עניו חיוב גילוח כמבואר בנזיר {{ממ|[[בבלי/נזיר/מה/א|דף מ"ה]]}} דבנשרה אחת וגילח אחת שער אין כאן גילוח אין כאן הרי דבאין לו אלא שערה אחת אינו מקיים מצות גילוח. ואפילו לדעת החינוך {{ממ|[[ספר החינוך/שעז|מצוה שע"ז]]}} דבנשרה אתת וגילח אחת מצות גילוח יש כאן היינו דוקא בזה שגילח כל הראש שעשה כבר שיעור גילוח בהא הוא דסבר דהוי גינוח משום דגילח כל שערותיו בצירוף עם זו האחרונה שגילח עכשיו ולא הניח אלא זו האחת שנשרה, אבל גילח רק שערה אחת אע"פ שלא היה לו יותר בודאי לא קיים מצות גילוח אף להחינוך, ופשוט הוא וא"צ לפנים. וזהו רק בנזיר אבל בלוים שנא נאמר בהם גילוח אלא העברת תער וזה שייך גם על שערה אחת כמ"ש א"כ נהי נמי דגילח כל הגוף ולא שייר אלא אחת לא חשיבא למיהוי שיור מ"מ לוי ממורט שאין לו אלא שערה אחת דיש בה שיעור העברת תער שפיר י"ל דצריך גילוח. אך י"ל דהא דשערה אחת אינה שיור בלוי לאו משום דלא חשיבא הוא אלא משום דנלמד מנזיר ומצורע ולפי"ז בכה"ג נכי אין בו מצות העברת תער כנזיר ומצורע. ועיי' בסוגיא דנזיר {{ממ|[[בבלי/נזיר/מ/א|דף מ']]}} ואכמ"ל: {{הערה|*) הגה"ה '''ודרך''' אגב אעיר דמסתפק אני באיסור העברת תער בנזיר בתוך ימי מלאת אם תלוי הוא במצות גילוח דימי טהרתו או לא, ר"ל נזיר שאין עליו מצות גילוח לטהרתו אם מוזהר הוא על העברת תער תוך ימי מלאת או לא, כגון נזיר ממורט שאין לו אלא שערה אחת שאין עליו חיוב גילוח כמ"ש אם מוזהר הוא על העברת שערה זו. והסברא נותנת שאין איסור העברת תער תלוי במצות גילוח וצ"ע:}}

'''והא''' דכתבו התוס' בנזיר שם דהשחתת פאת זקן שיעורה כמלא פי הזוג שהיא שתי שערות כמבואר בשבת אע"פ שלא נאמר בה לשון גילוח אלא לשון השחתה ופאת הראש לשון הקפה צ"ל דהתוס' מדמו לה לקרחה וס"ל דהשחתה והקפה נמי אינן אלא בשיעור גילוח. ובס' אורח מישור כתב שכן הוא מפורש בתוספתא מכות (פרק ד' פסקא ד) יש תולש שתי שערות ועובר משום ארבעה דברים משם נזיר משם מצורע משם יו"ט ומשם המקיף. אבל הרמב"ם בשיעור גילוח פאת הראש לא הביא תוספתא זו. ועיי' בס' מצפה שמואל לתוספתא שם שהעיר מירושלמי נזיר (פ"ו הלכה ג') דפריך מהך ברייתא אמאן דסבר דנזיר בתוך ימי מלאת לוקה על שערה אחת ומשני דתני שתי שערות משום יו"ט אבל נזיר באמת באחת נמי סגי, וא"כ אפשר דה"נ נענין הקפה, יעיי' בב"י יו"ד (סי' קפ"א) ובב"ח: