עריכת הדף "אבני מילואים/אבן העזר/צ" (פסקה)

===ז===

(ז) '''אע"פ שאם תתאלמן או תתגרש תבטל המתנה.''' הוא שטת הרמב"ם דס"ל דמברחת קונה המקבל קנין גמור והמקבל אוכל פירות ואם מתה בחיי בעל זכה הלוקח אלא שאם תתאלמן אי תתגרש תבטל המתנה ונראה דטעמי' כמ"ש בשטה בשם הר"ר ישעי' מטארני ז"ל קרעי' רב נחמן לשטרי' פי' שבטל ואמר לא קנה שלא נתכוו' אלא להבריח ולא להקנות קנין גמור ותחזיר הנכסים לאמה ונראה לי דוקא היכ' דאינסב' ואיגרשה הוי מתנתה בטילה והדרי לה נכסי' כדאמרינן לא שביק אינש נפשי' ויהיב לאחריני אבל היכ' דמתה בחיי בעלה נתקיימה מתנתה ובעודה תחת בעלה נמי הבת אוכלת פירות דהאי אומדנ' לא עבדינן לי' אלא היכ' דאיגרשה דלית לה מידי אבל היכ' דיתב' תחת בעלה באית לה מזוני ואית לה פרנסה מבעלה דהא במקצת נכסים מתנתה מיהא קיימת דכיון דשייר' לעצמה סמכה בהאי שיורא כ"ש היכי דקיימת תחת בעלה ע"כ ע"ש.

ולפ"ז הא דפריך בש"ס שם ואי לא קנינהו לוקח לקנינהו בעל לאו אמברחת הוא דמקשה דהא מברחת בכולי' קני לוקח ואוכל הפירות ומשום דליכ' אומדנ' לבטל כל שיושבת תחת בעלה ואית לה מזוני אלא אמברחת במקצת וכותבת מהיום ולכשארצה וכמבואר בר"ן לשיטת הרמב"ם וע"ש.

אכן מלשון רש"י ז"ל מבואר דמפרש ואי לא קנינהו לוקח לקנינהו בעל דלשמואל בכותבת בכולן דאמר לא קני כיון דלא קני מאי הברחה איכ' קנינהו בעל ויאכל פירות ויירשנה אם תמות תחתיו ע"ש משמע דס"ל דאין בו שום קנין למקבל.

ולענ"ד בטעמ' דרש"י אע"ג דכל זמן שיושבת תחת בעלה ליכ' אומדנ' דלא שביק אינש נפשיה כיון דאית לה מזוני מבעלה וכמ"ש בשטה בשם הר"י טראני מ"מ כיון דחזינן דאפילו בנותנת מקצתן כל דגלי' אדעת' לאברוחי לא קנה וכמבואר פרק מי שמת דף ק"נ ע"ש בתוס' אלא דבכולן אע"ג דלא גלי' דעתה דלאנסובי הוא אמרינן מחמת אומדנ' דלהבריח מתכונ' אבל כל דגלי' דעת' דלאנסובי קא בעי' הוי גלוי דעת דהברח' ולא קנה אפי' במקצתן וא"כ אנן הכי קאמרינן בכותבת כולן דלא שבקה נפשה אם תתגרש וא"כ אינו אלא לאברוחי מבעלה וכיון דמוכח דאיכוונה לאברוחי א"כ אפילו במקצתן נמי אין כאן מתנה וא"כ מ"ש הר"י טראני בטעמו דהיכ' דיתבה תותי בעלה ואית לה מזוני הוי מקצת נכסי' דסמכה נפשה בהאי שיורא ה"נ סמכה נפשה אמזוני ופרנסה דאית לה מבעלה תו לא שייך הכין דאנן הכי קאמרינן כיון דע"כ להברחה קא מכוונה שהרי לא שיירה מידי לכשתתגרש ולא שביק אינש נפשי' וא"כ ע"כ להברחה נתכונה וכל להברח' אע"ג שיש לה על מה לסמוך ואף שיש לה אלף זוז ויהבה למקבל עשרה זוז אמרינן כיון דגלי' דעתה דאברוחי היא לאו כלום הוא ומש"ה אפילו מתה בחיי בעלה אע"ג דלית כאן האי אומדנ' דלא שבקה נפשה אפ"ה אין המקבל זוכה משום דכל דאתברר לנא דעיקר כונתה להבריח אין המתנה כלום. ובזה יתיישב על נכון דברי רש"י שם וז"ל הא בכולה כי אמר שמואל לא קני בכותבת לו כל נכסי כיון דלא שיירה מידי לנפשה לכשתגרש אנן סהדי דלא גמרה ומקני עכ"ל ומדכתב אם תתגרש משמע שאם תמות בחיי בעלה לא שייך אומדנ' זו מתנתה קיימת וכן לפירות זוכה המקבל מדכתב דלא שיירה מידי לנפשה אם תגרש משמע דלפירות בעודה תחת בעלה זוכה המקבל ואילו אח"כ כתב רש"י ז"ל ואי לא קנינהו לוקח כו' לקנינהו בעל ויאכל פירות ויירשנה אם תמות בחייו מבואר מזה דאין המקבל זוכה בכלום. ולפי מ"ש ניח' דבאמת דהאי אומדנ' דלא שיירה מידי לנפשה לא שייך אלא לכשתגר' דבעודה תחת בעלה יש לה על מה לסמוך במזוני ופרנסה ואם תמות היא בחיי בעלה אינה צריכ' לכלום אלא עיקר הוכחת האומדנ' הוא ממאי דלא שיירה לנפשה לכשתגרש ומוכח' מילת' דלהברח' נתכונה וכיון דלהברחה נתכונ' אין המתנ' כלים אפילו בזמן שיש לה על מה לסמוך דלא גרע ממתנה במקצת היכ' דגלי' אדעתה דלהברח' מיכוונ' והכא הך אומדנ' הוי גילוי דעת אלא דבמתנה במקצת אי לא גלי' אדעתה אמרינן דלא נתכונה להברח' כלל אא"כ גלי' דעתה דלאנסובי קא בעי' ואז אפי' שיירה לנפשה אלף אלפי' דינרים ויש לה על מה לסמוך כל להברחי לאו כלום הוא ודו"ק.