עריכת הדף "תורה תמימה/בראשית/יח" (פסקה)

== ח ==

'''ויקח חמאה וחלב.'''  ואלו לחם לא הביא, אמר אפרים מקשאה תלמידו של ר' מאיר, אותו היום פרסה שרה נדה, ואברהם אבינו הי' אוכל חולין בטהרה {{תוספת|כג|לכאורה אין הכרח להקושיא ואלו לחם לא הביא, דאימא עשה להם סעודה בלא לחם שכן באמת מנהג פרסיים, כמ"ש בעירובין כ"ט סע"ב, אך בכ"ז מוכרחת הקושיא מהא דמקודם הכין קמח וא"כ למה לא הביאם.}}. (שם פ"ז א').

'''והוא עומד עליהם.'''  מעשה בר' אליעזר ור' יהושע ור' צדוק שהיו מסובין בבית משתה בנו של רבן גמליאל והי' רבן גמליאל עומד ומשקה עליהם, אמר לי' ר"א לר' יהושע, מה זה יהושע, אנו יושבין וגמליאל ברבי עומד ומשקה עלינו, אמר לי', מציני גדול ממנו ששימש, אברהם גדול הדור הי' וכתיב בי' והוא עומד עליהם, ושמא תאמר כמלאכי השרת נדמו לו, לא נדמו לו אלא לערביים, ואנו לא יהא רבן גמליאל ברבי עומד ומשקה עלינו {{תוספת|כד|מה שאמר ושמא כמלאכי השרת נדמו לו לאו דוקא כמלאכים ממש, שהרי האכילם והשקם, אלא ר"ל אנשים גדולים וחשובים. ומה שאמר שנדמו לו כערביים – נסמך על הדרשא דלעיל בדרשא ורחצו רגליכם יעו"ש.}}. (קדושין ל"ב ב').

'''ויאכלו.'''  א"ר תנחום בר חנילאי, לעולם אל ישנה אדם מן המנהג, שהרי משה עלה למרום ולא אכל לחם, מלאכי השרת ירדו למטה ואכלו לחם, דכתיב ויאכלו {{תוספת|כה|{{הערה|עי' ע"ז בספר מכתם לדוד על התורה בפסוק {{ממ|לעיל יח ה}} ואקחה פת לחם וסעדו וגו', בהערה מנ"ה.}}מה שאמר ואכלו לחם לאו דוקא הוא, שהרי מבואר לעיל בדרשא בראש פסוק זה שלא הביא לחם לסעודה זו, יעו"ש, אלא כלפי שאמר במשה ולא אכל לחם נקט נמי במלאכים לחם. וקצת צ"ע שנקט הענינים שלא על הסדר, שהרי מעשה ירידת המלאכים היתה קודם עלית משה למרום, וא"כ הו"ל להתחיל בהראי' ממלאכים ולסיים במשה. ואפשר לומר דנקט בדרך לא זו אף זו, ור"ל דידוע הוא דכבוד שמים מרובה מכבוד הארץ, ולכן נקט לא רק שצריך לאחוז במנהג שמים כמשה אלא אפילו מלאכים במנהג ארציי אין לשנות.  אך בכלל צ"ע מאי ראי' מהמלאכים, דהא מכיון שהקב"ה שלחם במכוון לאברהם כדי שלא יצטער מהעדר אורחים כמבואר באגדה דכאן ובמדרשים, א"כ הלא היו מוכרחים לאכול, דבלא זה הי' מצטער, וי"ל דכיון שהי' יכול הקב"ה להזמין אליו אנשים ממש ובכ"ז שלח מלאכים, ש"מ שאין קפידא אם יהיו נוהגים כאן במנהג בני אדם משום שאין לשנות מן המנהג.  והנה אע"פ דבדרשא הבאה מבואר שלא היו אוכלין ממש אלא נראין כאוכלין, בכ"ז תכון גם הראי' שאין לשנות מן המנהג, משום דמזה גופא שהשתדלו להראות כאוכלין, ע"כ עשו כן משום המנהג כמבואר, וע"ע מש"כ בדרשא הבאה.}}. (ב"מ פ"ו ב').

'''ויאכלו.'''  אכלו סלקא דעתך, אלא אימא, נראה כמו שאכלו ושתו {{תוספת|כו|ובמ"ר סיים בזה ראשון ראשון מסתלק, ופשוט כוונת הדברים דקשה לו להמדרש איך שייך נראים כאוכלים ולא אוכלים ממש והלא הי' אברהם מרגיש בזה ובודאי הי' מצטער על זה, והם הלא תכלית בואם אליו הי' שלא יצטער ממניעת קיום מצות הכנסת אורחים כמבואר, לכן פירשו ראשון ראשון מסתלק, כלומר שע"פ נס הי' מסתלק מעט מעט מהשלחן, אם נשרף או שכלה בענין אחר. –  וכתבו התוס' וז"ל, ובסדר אליהו רבא קתני, לא כאותו שאומר נראין כאוכלין ושותין אלא אוכלין ושותין ממש מפני כבודו של אברהם ופליגא אדהכא, עכ"ל, והנה באמת אין הכרח זה מופרח, לפי מש"כ דאפילו אם נפרש נראים כאוכלים לא הי' אברהם מרגיש, לפי מ"ש במ"ר ראשון ראשון מסתלק, כמבואר לעיל, ויותר מזה ע"כ אין הכרח לומר דמשום כבודו של אברהם היו אוכלין ממש, שהרי כמו כן כתיב במלאכים שבאו אל לוט ומצות אפה ויאכלו, ובודאי לא שייך גם שם לומר מפני כבודו של לוט, וע"כ צריך לפרש שם נראים כאוכלין, וה"נ כן.}}. (ב"מ פ"ו ב').