עריכת הדף "תורה תמימה/במדבר/טז" (פסקה)

== טז ==

'''ויאמר משה אל קרח. ''' אמר רבא, מנלן דמזמנינן לדינא, דכתיב ויאמר משה אל קרח אתה וכל עדתך היו לפני ה' {{תוספת|יב|הנה לעיל בפסוק י"ב הבאנו דרשת רבא מנלן דמשדרינן שלוחא ומזמנינן לדינא, ואינו מבואר מה שנה דבריו עוד הפעם מנלן דמזמנינן לדינא, ונראה דכאן יליף עיקר הדבר דצריך להזמין לדין, והיינו שאין לב"ד לדון בלא הזמנה, אף שנתברר להם הענין לאשורו בלעדו, ולעיל יליף דצריך לשלוח שליח ב"ד ולא די אם הבע"ד בעצמו מזמנו כמש"כ שם. ועיין ברא"ש ומהרש"א גירסות אחרות בזה, אבל אין מתיישבות בפשיטות.}}, ומנלן דמזמנינן לקמי גברא רבה, דכתיב לפני ה' {{תוספת|יג|לא נתבארה הכונה בזה, דהא פשיטא שמזמנין לדין לפני אדם גדול, וי"ל דרבא לשיטתיה בסנהדרין ח' א' דאמר, הני בי תלתא דייני דיתבי ואזיל שלוחא דבי דינא ואמר מפומא דחד [להזמין לדין] לא אמר כלום עד דאמר משמיה דכולהו, וקמ"ל הכא דאם יש בתוך הב"ד אחד מיוחד גדול ומומחה לרבים חולקים לו כבוד ומזמינים משמו אע"פ שיש עוד שנים עמו, ויליף כן מדהזמין משה את קרח ועדתו ואמר היו לפני ה', ואע"פ שגם הוא היה דן אותם בכ"ז לא אמר היו לפנינו. ולפי"ז יש להעיר ברמב"ם וטוש"ע שהעתיקו דיניה דרבא בסנהדרין שם ולא העירו מאומה מדעת רבא כאן, אשר לפי הנראה הוא הוספה והמשך לדינו שבסנהדרין, ורק הרמ"א בסי' י"א ס"ב זכר זה בשם הנמוק"י, וצ"ע.}}, ומנלן דמזמנינן את ופלניא, דכתיב אתה והם ואהרן {{תוספת|יד|נראה דר"ל דכשמזמינין לדין צריך להודיע מי הוא בעל דינו, כמו הכא שאמר אתה והם, מצד אחד, ואהרן מצד השני.}}, ומנלן דקבעינן זימנא, דכתיב מחר {{תוספת|טו|ועיין מפרטי דין זה בחו"מ סי' י"א, וכבר הערנו שיש בענין דינים אלו גירסות שונות, ע' ברא"ש ומהרש"א, ואנחנו העתקנו כפי הנאות ומתקבל להענין.}}. (מו"ק ט"ז א׳).