עריכת הדף "שדי חמד/אסיפת דינים/מילה/ב/כ" (פסקה)

==ט==

ט) וכ' בחידושי הר"ן שבת קל"ג ב' ד"ה אלא ומסתבר' דכ"ז שהוא מתעסק בצרכי מילה כגון חתיכתה ופריעתה ומציצתה לא מקרי פירש דכולהו צורכי מילה נינהו אבל אם סילק ידיו אח"כ היינו פירש כו' ואפילו במציצה עצמה יש לעיין דכל שפרע הרי סיים צרכי מילה ודילמ' המציצ' מיקרי' רפואה ולא צורך מילה היא וצ"ע עכ"ל ופלא לכאורה מעיקרא מאי קא ניחא לי' להר"ן שכ' מסתבר' דמציצ' ג"כ צורך מילה ולבסוף מאי קא קשי' לי' להר"ן {{ממ|וכעין קושי' הגמר' שבת קל"ב עי"ש}} והצ"ע בזה דהמציצ' דילמא מקרי' רפואה ועכ"פ הו"ל להר"ן לפרש מתחלה מאי קסבר ולבסוף מאי קסבר אלא נראה דהא פשיטא להר"ן דמציצה צורך מילה היא והכא בסוגיין דמיירי בשבת לענין פירש כ' דיש לעיין אפילו במציצה עצמה דפשיט' דצורך מילה בחול הוא אבל בשבת י"ל דכל שפרע הרי סיים צרכי מילה דמקרא דילפינן דעשה דמילה דוחה ל"ת ופריע' יליף לה ג"כ מקרא בירושל' ואליב' דש"ס דילן כך היתה ההלכה ונסמכ' אתושב"כ {{ממ|וכפמ"ש בס"ד אות ו'}} אבל מציצ' משום הטפת ד"ב הוא שלא נתנה שבת לדחות עלי' ודילמא המציצה צורך רפואה מקרי' בשבתא דהלא משום סכנה הוא דדחי לה מציצה לשבת ולא לצורך מילה הוא דדחי לה לשבת ומיבעי לי' כהא דכתובו' ה' ב' לדם הוא צריך ואסור או דילמא להנאת עצמו הוא מכוין ודם ממילא קא אתי עש"ה וברש"י וה"נ המוצץ בשבת אי לרפואה הוא צריך דלהכי דחי לה מציצה לשבת ומקרי פירש ואסור או דילמא לצרכי מילה מכוין כבחול ורפואה ממילא קא אתי:

ושיטת הר"ן בנימוק"י ב"מ פ"ב ד"ל שכ' גם מצו' מילה לא נגמרה דקי"ל מל ולא פרע כאילו לא מל עש"ה התם הוא דמצות עשה דמילה דחי לל"ת דצרע' מקר' ימול בשר ערלתו אפילו יש בהרת יקוץ כהגמ' שבת קל"ג א' {{ממ|ועי"ש בהר"ן אלפסי}} ואשמעינן דפריעה חשיב בעידנא דמילה משום דכך היתה ההלכ' דבלא פרע שהוא כאילו לא מל לגמרי וכדכ' הב"ח דלא עביד מצוה כלל כיון דלא פרע. ובס' יש"ש לאא"ז הרש"ל שכ' ואפילו חצי מצו' לא קעביד וכפמש"ל אבל מציצה את"ל דצורך מילה הוי לא חשיב הא בעידנא דהעשה דימול בשר ערלתו דהרי לי"ל למילף דהטפת ד"ב ידחה ל"ת דבהרת. ושיט' רבינו יוסף בנימוק"י שם כ' דלא דמי' למילה דמילה כל מה שנעש' בה הוא גוף המצו' ואי לא גמרה לא נעשי' אלא חצי המצוה עכ"ל והרי הר"ן מיירי במילה ופריע' לבד והו"ל לרי"ו לפרש חידושא דפריעה הוא גוף המצו' עצמ' ומדאשמעי' לרבותא דמילה כל מה שנעש' בה הוא גוף המצוה עצמ' ועוד דעל מילה ופריע' בלבד לא שייך לומר כל מה שנעש' בה {{ממ|וכדכ' הכ"מ פ"ו מה' יסוה"ת וכפמש"ל אות א' עי"ש}} ונרא' דס"ל לר"י דגם מציצ' בכלל גוף המצו' היא {{ממ|ועי' סוכה ל"ט א' תוד"ה עובר גבי נענועי' והובא בקונטר' ואכמ"ל}} ולהכי כ' דמיל' כל מה שנעשה בה הוא גוף המצו' והביא ראי' מתקיעת שופר לפי שיש בהן מדרבנן ועיי' ר"ן אלפסי ר"ה פ' ראוהו ב"ד ד"ה אמר רבא בשיט' הרו"ה והר"ן כ' דמ"מ מצוה איכא עש"ה ואם לא גמרה הו"ל חצי המצו' עי"ה מהרי"ט אלגזי בכורו' פ"ח אות פ"ב עי"ש ובה' חלה מ"ש בזה ועיי' בס' ברכי יוסף או"ח סי' תפ"ב ובס' שערי ת' או"ח סי' תפ"ב ותע"ה מ"ש בהא דחצי שיעור למצו' ועיי' שדי חמד כללי' ח' ואכמ"ל ועיי' יומ' ע"ג ב' רש"י ד"ה חצי שיעו' כלומ' פחות מכשיעו' ועיש"ה בס' כפות תמרים מש"ב: