עריכת הדף "ערך/ברכת המטיב" (פסקה)

==טובה רוחנית==
בשו"ע (רכג ס"ה) מבואר שאם נתנו לו כלים במתנה מברך הטוה"מ – שהיא טובה לו ולנותן, ומבאר המשנ"ב (ס"ק כא) דבאופן שהמקבל עני אזי טובת הנותן היא שזיכהו הש"י לעשות צדקה, הרי דשייכא הך ברכה על טובה רוחנית. [ומקור די"ז הוא מהרא"ש הנ"ל בבי' הירושלמי, אכן יש לדייק בלשונו שכ' דאם המקבל עני מברך הטוה"מ "שזיכהו השם וחננו ממון לעשות צדקה", וללשון זו נמצא דאף להרא"ש דאיהו מריה דשמעתתא אפשר לפרש דהברכה היא על הטובה הגשמית שיש לו ממון ולא על עצם קיום המצוה].

מאידך כתב שם המשנ"ב דיש מהאחרונים שחולקים על פסק זה, וס"ל דלבבלי לא נתקנה ברכה זו כי אם בטובה גשמית. [ויש להעיר דהאחרונים שהזכיר המשנ"ב לא כתבו טעם זה רק כתבו עצם הדין שעל מצות צדקה אין מברכין, אולם עכ"פ מדכך פירש המשנ"ב את דבריהם נמצא שכך היא דעתו].

עוד בזה, דבשו"ת שער הזקנים (דף פב ע"ג) וזית רענן (ח"ב ג') כתב שלא לברך הטוה"מ על בניית ביהכנ"ס, עפ"י המג"א (רכג סק"ה) שאי"מ שהחיינו על ספרים, ובשו"ת מהר"י בי רב (ס"ס סב) גם כ' החכם האחרון המשיב שם דאין לקהל לברך הטוה"מ על ס"ת שהקנו להם, דהיא ברכה על טובה גופנית. אכן מרנא החת"ס נשאל (או"ח קנו) כ' לברך על חידוש ביהכנ"ס אחר שהראשון נשרף, ומייתי למג"א הנ"ל שאי"מ שהחיינו על מצוות דלאו לה"נ, אך חילק דדוקא לענין שהחיינו קאמר לה אבל גבי ברכת הטוב לא מיירי כלל שאין טוב אלא תורה ומצוות, ויפה שעה א' בתשובה ומע"ט בעוה"ז מכל חיי העוה"ב. ומדייק כן מא"ר שבס"ס רכג מייתי למג"א שאין לברך שהחיינו על ספרים, ובסי' רכא משמע מיניה לברך הטוה"מ על חידוש ביהכנ"ס שנשרף, הרי דשאני לי' בין שהחיינו להטוה"מ.


{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}