עריכת הדף "ערך/ברכת הלבנה" (פסקה)

==סוף זמנו==
לדעת המחבר{{הערה|[[שולחן ערוך/אורח חיים/תכו#ג|סי' תכו ס"ג]].}} מברכים עד ט"ז משעת{{הערה|לשון המחבר: "י"ו מיום המולד", ומפרש במשנה ברורה {{ממ|[[משנה ברורה/אורח חיים/תכו#יז|ס"ק יז]] בשם [[מגן אברהם/אורח חיים/תכו#|מגן אברהם]] ו[[מאמר מרדכי/אורח חיים/תכו|מאמר מרדכי]]}} דלאו דווקא מ'''יום''', אלא מ'''שעת''' המולד מונים ט"ו יום מעת לעת.}} המולד, ולא ט"ז בכלל{{הערה|ובביאור הלכה מביא בשם כנסת הגדולה שיש חולקים על המחבר בזה, וסוברים שגם ט"ז בכלל. ועי' שו"ת השיב משה {{ממ|חלק או"ח סי' יד}} שמתיר לסמוך על דעה זאת בשעת הדחק. ועי' [[מנחת פתים/אורח חיים/תכו#|מנחת פתים]] בשם כתבי הרב מו"ה שמעריל ז"ל מחבר עיון תפלה שכן נעשה מעשה בבראדי בפני הגאון מו"ה מאיר ז"ל האב"ד דשם.}}. ולדעת הרמ"א אין לקדש אלא עד חצי כ"ט יום וי"ב שעות ותשצ"ג חלקים{{הערה|דהיינו י"ד ימים מעת לעת וח"י שעות וחצי מתשצ"ג חלקי השעה מעת המולד, שאחר אותו זמן היא מתחלת להתחסר {{ממ|דרך פקודיך מ"ע ד בסופו, בהג"ה אות ד}}.}} משעת המולד.

להלכה כתב ב[[ביאור הלכה/אורח חיים/תכו#|ביאור הלכה]] שאם הוא עדיין יום ט"ו, אלא שהיה אחר י"ב שעות ותשצ"ג חלקים, אפשר שיש לסמוך על בעל [[מור וקציעה/אורח חיים/תכו#|מור וקציעה]] שדעתו להתיר לברך בשם ומלכות כדעת המחבר, וכן הסכים הגאון מהר"ץ אורינשטיין, אבל אם לא קידש עד ט"ז, יקדש בליל ט"ז בלי שם ומלכות{{הערה|עי' דרך פקודיך {{ממ|מ"ע ד בסופו, בהג"ה אות ה}}, וזה לשונו: אמרו לי מגידי האמת בשם אדמו"ר הרב מה"ר יעקב יצחק זצוק"ל [כונתו להרבי מלובלין זי"ע {{ממ|דרכי חיים ושלום [[דרכי חיים ושלום/תצה|סי' תצה]] בהגה}}] באם לא נראית הלבנה בזמנה עד אחר אותו הזמן יאמר המימרא בגמרא מאי מברך אמר רב יהודה ברוך אתה י"י אמ"ה אשר במאמרו וכו' ול"נ לומר בריך רחמנא מרי' מלכא דעלמא אשר במאמרו וכו' וכן אני נוהג בכל ספק ברכות. עכ"ל. ועי' בדרכי חיים ושלום {{ממ|שם}} ובטעמי המנהגים ומקורי הדינים {{ממ|סעיף תנד בקונטרס אחרון}} באורך.}}.

דעה נוספת היא שיכולים לקדש הלבנה עד ט"ז בחודש הן מלא הן חסר, הגם שרואין אז כבר פגימת הלבנה אך לבנה העליונה לא נפגמה עוד והולכין בזה אחר רוב חודש{{הערה|דרכי חיים ושלום {{ממ|[[דרכי חיים ושלום/תצה|שם]] בהגה}} וטעמי המנהגים ומקורי הדינים {{ממ|שם}} בשם ספר נוצר חסד להגה"ק מהרי"א מקמארנא זי"ע {{ממ|[[נוצר חסד/אבות/ד#ד|על אבות פ"ד מ"ג]]}} בשם כמה ראשונים, ושכן עשה מעשה רב הגה"ק מה"ר אברהם יהושע העשיל מאפטא זי"ע, ושכן דעת ר' שרירא גאון ורוב ראשונים.}}.