עריכת הדף "
מראי מקומות/ברכות/ג/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
=== תחנונים על חורבן הבית בזמן שמשתנות המשמרות === לעיל הובאו דברי הרשב"א בשם ר' האי גאון שנתנו הסימנים לזמן שמתחלפות המשמרות, לפי שיש על ישראל להפיל רנה ותחנונים על חורבן הבית בזמן זה, כמו שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/איכה/ב#יט|איכה ב יט]]}} קומי רוני בלילה לראש אשמורות. וכעי"ז ברא"ש {{ממ|[[רא"ש/ברכות/א/ב|סימן ב]]}}: וראוי לכל ירא שמים, שיהא מצר ודואג באותה שעה לשפוך תחנונים על חורבן בית המקדש, כמו שנאמר "קומי רוני" וגו'.. וכן נפסק בשו"ע {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/א#ב|או"ח סימן א ס"ב]]}} המשכים להתחנן לפני בוראו יכוין לשעות שמשתנות המשמרות, שהן בשליש הלילה ולסוף שני שליש הלילה ולסוף הלילה, שהתפלה שיתפלל באותן השעות על החורבן ועל הגלות רצויה. ובעטרת צבי {{ממ|[[עטרת צבי/אורח חיים/א#ד|שם סק"ד]]}} ביאר שבאלו הזמנים הקב"ה זוכר לחורבן הבית ולגלות ישראל. והיינו כמבואר בסוגיין מן הפסוק 'ה' ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאוג ישאג על נוהו' שהקב"ה יושב ושואג כארי ואומר אוי לבנים שבעוונתיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין אומות העולם. אמנם יעויין בעולת תמיד {{ממ|[[עולת תמיד/אורח חיים/א#ב|שם סק"ב]]}} שכתב שמדברי הזוהר בפרשת ויקהל {{ממ|[[זוהר/קצה/ב|דף קצה:]]}} משמע שבימות החורף שהלילות ארוכים יותר מי"ב שעות אין נחשבים אותם שעות כחלק מן הלילה לעניין זה, עכ"ד. וכ"כ המגן אברהם {{ממ|[[מגן אברהם/אורח חיים/א#ד|שם סק"ד]]}} שלענין זה חשבינן הלילה לי"ב שעות הן בקיץ והן בחורף אע"ג דלענין תפילה אינו כן. והביא כן גם בשם שערי ציון. ובשו"ת שב יעקב {{ממ|[[שב יעקב/א/א|ח"א סימן א]]}} כתב שמגמרא דידן מבואר שמחשבינן המשמרות מצאת הכוכבים עד עלות השחר, ודלא כדעת הזוהר. חדא, מקושיית הגמרא תחילת משמרה ראשונה וסוף משמרה אחרונה סימנא למה לי, ואם כדברי הזוהר הרי בקיץ תחילת משמרה ראשונה וסוף משמרה אחרונה בזמן היום הן ושפיר בעינן סימנא, וכן בחורף הרי הן באמצע הלילה וצריך שפיר סימנא. ועוד, יישוב הגמרא נ"מ למאן דגני בבית אפל, אינו שייך לדעת הזוהר שהרי זמן האשמורה אינו תואם לעלות השחר ואינו זמן לקריאת שמע. והביא דבריו אשל אברהם {{ממ|[[אשל אברהם (אופנהיים)/אורח חיים/א#ב|שם סעיף ב]]}}{{הערה|וראה שם שכתב שלענין חצות יחשב י"ב שעות ממש אחר חצות היום כדעת הזוהר, כשהחמה עומד באמצע הרקיע.}} וע"ע אריכות רבה בביאור דעת הזוהר בפרי מגדים {{ממ|[[פרי מגדים - אשל אברהם/אורח חיים/א#ד|שם סק"ד]]}}.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף