עריכת הדף "מנחת שי/יואל/ב" (פסקה)

== יג ==

'''ונחם על הרעה.''' במקצת ספרים ונחם על הרעה בקמץ מי יודע ישוב ונחה שבסמוך בפתח ובמקצת ספרים בהפך וי"ס שניהם קמוצים ומי יודע להצביע ולכאורה היה נראה להכריע מדרך הדקדוק שהראשון קמוץ והשני פתוח שכן על פסוק ונחם על הרעה דיונה כתב שם רד"ק שהוא קמץ כי הוא בינוני מבנין נפעל וכן כתב בשופטים סימן כ"א על והעם נחם ובשמואל א' סוף סימן ט"ו על וה' נחם כי המליך את שאול על ישראל ובשרשים על ואין איש נחם על רעתו (ירמיהו ח׳:ו׳) אבל על פסוק מי יודע ישוב ונחם האמור גם כן ביונה כתב שהוא בפתח כי הוא פעל עבר מוסב לעתיד מפני הוא"ו והוא מבנין נפעל עכ"ל. ושנים אלו דיואל דומים ממש לאותם דיונה אך תימא על רד"ק שלא כתב על אלו מאומה ושתיקתו מוכחת שנסתפק בהם וגירסת הספרים ששניהם קמוצים נראית לי עיקר שכן מצאתי מסורת כ"י זה לשונו נחם ונחם ו' פתחין וסימנהון ותכל דוד המלך וגו' (שמואל ב' סוף סימן י"ג) אותם יראה פרעה (יחזקאל ל״ב:ל״א) מי יודע ישוב ונחם דיונה נחם ה' וחברו עמוס ז' עוד קרא לאמר (זכריה סוף סימן א') וכל ישעיה דכוותא עד כאן הדא אמרה דשארא כולהון קמצין תו אשכחי מסרא אחריתי בלישנא אחרינא נחם ונחם ו' פתח בקריאה אמנון. פרעה. זאת. זאת. ישוב ונחם דנינוה. ציון וכל ישעיה דכותהון ע"כ. דא ודא חדא היא ולית בהון פלוגתא אלא חדא נוסחא רויחא וחדא נוסחא קיטא ואיכא נוסחא אחרינא במסרא דדפוסא בריש זכריה ולא סלקא כהוגן משום דבציר מינייהו חד ותו דלא משתמע מינה מי יודע ישוב אי דיואל אי דיונה ואמטול הכי בדילנא מינה וכתבית להנך: