עריכת הדף "מזרחי/שמות/לג" (פסקה)

== יא ==

'''ושב אל המחנה לאחר שנדבר עמו היה משה שב אל המחנה ומלמד לזקנים מה שלמד. ''' דאל"כ למה היה שב אל המחנה אחר שדבר השם עמו פנים אל פנים והלא במקום שנדבר השם עמו שם היתה דירתו כדכתיב והיה בבא משה האהלה ירד עמוד הענן ועמד פתח האהל ודבר עם משה ומה שכתב רש"י שהדבר הזה היה נוהג משה מיום הכפורים עד שהוקם המשכן ולא יותר אינו אלא בעניין הלמוד מפני שקודם י"ה לא היה פנוי לא ללמוד ולא ללמד מחמת טרדת העגל ועמידתו בהר להתפלל עליהם פ' יום שהחשבון כלה ביום הכפורים בצמצום ואחר שהוקם המשכן לא היה השכינה מדבר באהלו של משה ללמדו ואחר כך שישוב משה אל המחנה ללמד' שהרי משהוקם המשכן ואילך לא היה הדבור רק מאהל מועד הלכך עכ"ל שלא היה נוהג הסדר הזה מהלמוד רק מי"ה עד שהוקם המשכן אבל לקיחת האהל מתוך מחנה ישראל לנטותו מחוץ למחנה מי אומר שהיה אחר י"ה והלא רש"י עצמו פי' מחוץ למחנה מנודה לרב מנודה לתלמיד שזה לא היה אלא קוד' שנתרצ' להם לישר' שהיו נזופים ומנודים מהמקו' ולא ידעתי מי גרם להרמב"ן ז"ל לחשוב שהרב ז"ל סובר שלקיחת האהל מתוך המחנה לנטותה מחוץ למחנה היה אחר י"ה שכבר נתרצה להם עד שטען ואמר ואינו נכון בעיני כי מה טעם להזכיר זה בכאן באמצע הפרשה דברי רז"ל בכל המדרשים הן שעשה משה זה בעבור חטאת העגל שדרש משה מנודה לרב מנודה לתלמיד וכמו שהזכיר רש"י אני בכעס ואת' בכעס אם כן מי יקרבם ואם היה הוצאת האהל אח' י"ה הנה גם הקב"ה גם משה ברצון היו: 

'''בתשעה עשר עלה. ''' אבל בפ' יתרו כתב ומשנתנה תורה עד י"ה לא ישב משה לשפוט את העם שהרי בי"ז בתמוז ירד ושבר את הלוחות ולמח' עלה בהשכמה ושהה פ' יום וירד בי"ה וכן בפרשת עקב כתב באותה עלייה נתעכבתי מ' יום נמצאו כלים בכ"ט באב שהוא עלה בי"ח בתמוז ועוד מהו זה שכתב אחר זה בר"ח אלול נאמר לו ועלית בבקר אל הר סיני לקבל לוחות אחרונות ועשה מ' יום כו' בי' בתשרי נתרצה הקב"ה לישראל בשמחה ובלבב שלם ואמר לו סלחתי כדבריך ומסר לו לוחות האחרונות והלא מר"ח אלול עד י' לתשרי שנתרצה הב"ה לישראל אינם כי אם ל"ח יום שלמים עם לילותיהם ואף אם נפרש דבריו שיום שלשים באב קרא ר"ח אלול מפני שר"ח אלול שני ימים יום שלשים של אב ויום אחד של אלול כמנהג כל החדשים שאחר החדשים השלמים עדיין לא יהיו משלשים באב עד בקרו של י"ה רק ל"ט יום שלמים אבל נ"ל שמה שכתב רש"י בי"ח לתמוז עלה ובמקום אחר אמר בי"ט לתמוז הוא מפני שבשלהי תעניות אמרו שבט"ב נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ והביאו ראיה מהמקראות ומהברית' דתניא בכ"ט בסיון שולחו המרגלים וכתיב וישובו מתור הארץ מקץ ארבעים יום והקשו בגמרא מ' יום נכי חד הוו ותרץ אביי חמוז דההיא שתא מלויי מליוה דכתיב קרא עלי מועד לשבור בתורי וכתיב ותשא כל העדה ואמר רבא א"ר יוחנן אותו היום ערב ט"ב היה והיו בוכים בכיה של חנם אמר לו הקב"ה אתם בכיתם בכיה של חנם אני אקבע לכם בכיה לדורות ורש"י ז"ל כשרוצה לפרש החשבון של מ' יום ומ' לילה לפי מנהג החדשים תמוז חסר לעולם אומר בי"ח בתמוז עלה מפני שלפי חשבין זה כלים המ' יום האמצעים עם לילותיהם בבקרו של כ"ט לאב ויכלו המ' יום האחרונים בבקרו של י"ה וכשרוצה לפרש החשבון של מ' יום ומ' לילה לפי מה שאמרו בגמרא תמוז דההיא שתא עבורי עברוה אמר בי"ט בתמוז עלה מפני שלפי חשבין זה כלים המ' יום האמצעיים עם לילותיהם בבקרו של כ"ט לאב וכלים המ' יום האחרונים בבקרו של י"ה וזה וזה יכשר כי אין לנו הכרח מן הכתוב מתי עלה משה בהר אחר מעשה העגל כי אפשר שנאמר ששרף את העגל ודן את החוטאים והרגן ביום ירידתו מן ההר שהוא י"ז בתמוז ובי"ח בתמוז שהוא יום המחרת עלה כדכתיב ויהי ממחרת ויאמר משה אל העם כו' ועתה אעלה אל יי' או ששרף את העגל ודן את החוטאים בי"ח בתמוז שהוא מחר' רדתו מן ההר ולמחרתו שהוא י"ט בתמוז עלה והוא היום שכתוב ויהי ממחרת ויאמר משה אל העם כו' אעלה אל יי' ועל מה שכתוב בר"ח אלול נאמר לו ועלית בבקר אל הר סיני לקבל לוחות אחרונות ועשה מ' יום כו' ובי' בתשרי נתרצה הקב"ה לישראל ומסר לו הלוחות האחרונות דמשמע שמר"ח אלול עד י' לתשרי הן מ' יום ומ' לילה ואינם כי אם ל"ח יום שלמים עם לילותיהם ואף אם נפרש ר"ח אלול שרוצה בו בעבור יום שלשים לאב שהוא ג"כ מר"ח אלול עדיין לא יהיו מיום שעלה בהר עד בקר של י"ה רק ל"ט יום שלמים עם לילותיהם נ"ל שאע"פ שכת' רש"י שבר"ח אלול עלה משה בהר וכן שנינו בפרקי דר' אליעזר בר"ח אלול אמר הב"ה למשה עלה אלי ההרה לקבל הלוחות האחרונות אין זה לומר שעלייתו בהר היה בר"ח אלול אלא לומר שחשבון המ' יום של ישיבתו בהר שהם נמנים מיום עלייתו לא יהיה רק מר"ח אלול דהיינו מל' לאב שגם הוא ר"ח אלול אבל עלייתו ממש בכ"ט לאב היה ואעפ"כ מניין המ' יום משלשים לאב הם נמנים לא מכ"ט לאב שעלה בו מפני שכ"ט לאב אין לילו עמו והמ' יום לילו עמהן הלכך אין המניין של מ' יום אלא מל' לאב שהוא ר"ח לאב ולילו הוא ליל שלשים באב ולפי הסדר הזה תמצא שהמ' יום עם לילותיהן כלין בבקרו של יום הכפורים שבו נתרצה הקדוש ברוך הוא לישראל ומסר לו משה הלוחות האחרונות: