עריכת הדף "מזרחי/שמות/כו" (פסקה)

== יז ==

'''שתי ידות לקרש האחד היה חורץ את הקרש מלמטה באמצעו בגובה אמה כו': ''' הרמב"ן ז"ל טען עליו ואמר ואני תמה בו שאם היה החריץ שבאמצ' חצי רוחב הקרש שהן ד' טפחים וחצי יצטרך שיהיה עובי שפת האדן כרביע רוחב הקרש שהם שני טפחים וגודל כדי שיהיה עובי שפת האדנים ממלא החריץ שבאמצע שהוא חצי רוחב הקרש. ולא יהיה ריוח בין אדן לאדן ואם כן כשאתה חורץ הידות משלשה צדיהן כך לא ישאר בהו כלום ושפתי האדנים שוות היו מכל צד: ולא ידעתי מהיכן למד לומר ששפתי האדנים שוות היו מכל צד ולמה לא נאמר ששפתי האדנים באותו הצד לבד שהיו בתוך החריץ שבאמצע הקרש היה עובי שפת כל אחד מהם רובע הקרש מפני שבם עקר סמך הקרש עם השתי ידות שמשני צדיהן אבל בצד האחר שהוא לצד חבור הקרש די בעובי כל דהוא שאז ישאר בחלל האדן כל רובע הקרש בלבד החריץ של שפת האדן שהוא דבר מועט וכמו שהאדן בכללו לא היה שוה ארכו לרחבו שהרי ארכו כעובי הקרש כדי שיהיה שטח האדן ושטח הקרש מבפנים ומבחוץ שטח אחד ועובי הקרש אמה אחת ויחויי' מזה שיהיה גם אורך האדן אמה אחת ורחבו ג' רביע האמה כרוחב חצי הקרש כי שני אדנים תחת הקרש האחד שהוא אמה וחצי האמה כן שפתו מסביב אינו מחוייב שיהיה שוה מכל צד וכן מה שהוסיף עוד לומר וכך שנויה משנת מעשה המשכן סדר הקרשים היה עושה את האדנים חלולים וחורץ את הקרש מלמטה רביע מכאן ורביע מכאן והחריץ חציו באמצעו ועושה לו שתי ידות כמין שני חווקי ומכניסן לתוך שני האדני' גם זו הבריית' כפי משמעה יש בה תימא גדולה כי כשחורץ מן הקרש רביע מכאן ורביע מכאן ובאמצע עושה חריץ חציו של רוחב הקרש נמצא כלו חרוץ ולא נשאר בו יד ורגל כלל אינה טענה כי כפי מה שפירש הרב אין בה תימה כלל שהרי הרב פירש רביע מכאן ורביע מכאן הוא הנשאר מהקרש לא החרוץ מן הקרש וכאילו אמר מניח רביע הקרש וכאן ורביע הקרש מכאן והן הידו' של הקרש שמכניסן לתוך האדנים אבל מה שחשב הרמב"ן ז"ל שפי' רביע מכאן ורביע מכאן הוא רביע החריץ מכאן ורביע החריץ מכאן וחצי החריץ באמצע אין הלשון סובלו כלל שאם כן לא היה לו לומר והחריץ חציו באמצע שהרי בחריץ היה עומד ומה צורך להזכיר עוד והחריץ חציו באמצע היה לו לומר רביע מכאן ורביע מכאן וחציו באמצע כמו שאמר סתם רביע מכאן ורביע מכאן ולא פירש והחריץ רביע מכאן ורביע מכאן מפני שסמך על מה שהזכיר בתחלה וחורץ את הקרש מלמטה אבל מאמר והחריץ חציו באמצע יורה בהכרח שמאמר רביע מכאן ורביע מכאן הוא על הנשאר מהקרש ולכן הוצרך לומר פה והחריץ חציו באמצע שאם היה אומר סתם וחציו באמצע היה מתפרש גם הוא על הנשאר מהקרש במאמר רביע מכאן ורביע מכוין הסמוך לו ועוד אם יהיה פי' רביע מכאן ורביע מכאן וחציו באמצע הקרש על החריץ א"כ לא הודיע לנו בזה לא שעור החריץ ולא שעור הנשאר מהקרש רק חלוק החריץ בלבד שהוא נחלק לג' חלקים חציו באמצע הקרש ורביעיתו מכאן ורביעיתו מכאן ואלה הדברים אין בהם לא יד ולא רגל. ומהתימה מהרמב"ן ז"ל איך לא השגיח במה שכתב הרב אחר זה כך שנויה במשנת מעשה סדר הקרשים במלאכת המשכן היה עושה את האדנים חלולים וחורץ את הקרש מלמטה רביע מכאן ורביע מכאן ופה כתב מניח רביע רחבו מכאן שנראה מזה שהוא היה מפרש המשנה וחורץ את הקרש מלמטה לחוד ורביע הקרש מכאן ורביע הקרש מכאן לחוד ופי' מניח רביע הקרש ורביע הקרש מכאן לא שחורץ רביע הקרש מכאן ורביע הקרש מכאן: 

'''משולבות עשויות כמין שליבות סולם מובדלות זו מזו ומשופין ראשיהן ליכנס בתוך חלל האדן כשליבה הנכנסת בנקב בתוך עמודי הסולם אשה אל אחותה מכוונות זו כנגד זו שיהיו חריציהן שוין זו כמדת זו כדי שלא יהוו הידות זו משוכה לצד פני' וזו משוכה לצד חוץ בעובי הקרש שהוא אמה: ''' הרמב"ן ז"ל טען ואמר והנה לדבריו משולבות יחזור על הידות שיהיו משופות בראשן ליכנס בחלל האדנים ואשה אל אחותה לא יבא רק על הקרשים שתהיינה מחוברות בשוה הקרשים לשון זכר והיה לו לומר איש אל אחיו עכ"ד: ולא הבנתי מאמרו זה כלל כי אם כיון באמרו ואשה אל אחותה לא יבא רק על הקרשים לומר שזהו הביאור הראו לפירוש אשה אל אחותה אע"פ שרש"י מפרש אותו שהוא שב אל הידות א"כ טענה והקרשים לשון זכר והיה לו לומר איש אל אחיו היא טענה עליו לא על רש"י ואם כוין באמרו ואשה אל אחות' לא יבא רק על הקרשים לומר שזהו הביאור המחוייב מדברי רש"י אדרבה מדברי רש"י שאמר שיהיו חריציהן שוין זו כמדת זו כדי שלא יהיו שתי הידות זו משוכה לצד פנים וזו משוכה לצד חוץ נראה שמאמר אשה אל אחותה שב על הידות ולא על הקרשים כי פי' שיהיו חריציהן שוין בחריצי הידות שמג' רוחותיו קמיירי לא בחריצי הקרשים וכ"ש לפי נוסחתו שכתוב בה אשה אל אחותה מכוונו' זו כנגד זו ומובדלות זו מזו ומשופין ראשייהן ליכנס בתוך חלל האדן השליבה הנכנס בנקבי עמודי הסולם שזה המאמר מורה שאשה אל אחותה שב בהכרח על הידות ולא על הקרשים: