עריכת הדף "לחם דמעה/איכה/ד" (פסקה)

== ט ==

'''אפשר'''  שמ"ש טובי' או שהוא תואר אל טוביות המיתה כי טובה היא מית' החרב ממיתה שע"י הרעב. או שהוא כינוי ותואר אל צדקות וטוביות האנשי' וז"א טובי' היו כלומ' טובי' וישרי' בלבות' היו אות' שהיו חללי חרב ומתו במיתת החרב מאותם שמתו במית' הרעב כי אות' שמתו במיתת החרב הקלה יורה היותם יותר טובים וצדיקים ביות' מאות' שמתו במיתה האכזרית מיתת הרעב כי אופן המיתה היא כעד על טוביות'. ומ"ש שהם יזבו מדוקרי' וכו' אפשר שהוא שב אל חללי הרעב שהם אות' שהיו חללי רעב יזובו מדוקרי' מתנובות שדי הכונה שמחמת הרעב כריס' נבקע מחמת נפח הרעב ומחמת הנפח נבקע וכל כרס בקוע יקרא מדוקר כי מה לי שיהיה בקוע ודקור בחרב או שנבקע מאליו מחמת נפח הרעב ואמר שהם יזובו מדוקרים מתנובות שדי הכונה מסבת תנובות שדי שהיו מתאוי' אל שום מאכל מתנובת השדה ולא היו נותנים להם כלל עד שהיו מתי' ברעב וכריס' נבקע ואומרו שדי בכינוי היוד ולא אמר מתנובות שדה להודיע גודל צערם כי השדות הם שדות של ישראל ותנובות שדותיה' לעיניהם ולא יאכלו מהם כי נחלתינו נהפכ' לזרי' וזהו שהיה מקונן הנביא כי חללי הרעב יזובו מדוקרים כדאמרן והסבה מתאות תנובות שדי ושדותי ולא היו מניחים לישראל לאכול מהם עם היות' שדי שדי שלי:

'''אי'''  נמי מ"ש שהם יזובו מדוקרי' שב אל חללי החרב וביאר למה היו טובים חללי חרב לפי שחללי החרב יזובו מדוקרי' כי דרך דקורת' שדקרו אות' בחרב הם זבי' זיבה מהמאכל אשר בכריס' אשר היה מלא ממש מתנובות שדי כי מתו שבעי' מנל טוב וזהו דרך המתרגם ז"ל:

'''ועם'''  דרך זה שמ"ש שהם יזובו שב לחללי חרב אפשר לפרשו ע"ד רפאה נפשי כי חטאתי לך שהוא כמו אעפ"י והכונ' שאומ' טובי' היו חללי חרב מחללי רעב אעפ"י שהם החללי חרב יזובו מדוקרי' מתנובו' שדי והוא מהגנאי כי כריס' נבקע וזב מתנובות שדי אשר בבטנם ואותו הפרש והדם הוא טינוף גדול אל המת כי בסיבת זיבת הפרש ירום תולעים ויבאש לא כן המת מחללי רעב כי כריסו ריקן וצפד עורן על עצמן יבש היה כעץ ואין בו שום לחות שיזוב ועכ"ז אעפ"י שחללי החרב יזובו מדוקרים מתנובות שדי וכדאמרן עכ"ז טובים היו חללי החרב מחללי הרעב לפי שהרעב היה כל כך כבד עד אשר ידי נשים רחמניות בשלו ילדיהן כדמפרש בסמוך וגם אפשר לפרש שהם יזובו נתינת טעם כמשמעו כלומר לפי שחללי חרב מתו שבעים מתנובות שדי: