עריכת הדף "
לחם דמעה/איכה/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ח == '''חטא חטאה ירושלים.''' ראוי לדקדק שהרי כבר אמר למעלה כי יי' הוגה על רוב פשעיה ולמה חזר ואמר חטא חטאה ירושנים ועוד כי למעלה אמר פשעיה וכאן אמר חטא ומלבד השינוי מפשע לחטא למעלה אמר בלשון רבים וכאן בלשון יחיד. על כן אפשר שיובן עם מש"ה הוי מושכי העון בחבלי השוא וכעבות העגלה חטאה אשר כוונ' הכתוב לפי שעורי הוא כי היצה"ר אינו מפתה לאדם בתחלת פיתוייו במלתא דאיכא בה עון ממש כי בודאי האדם לא יאבה לו ולא ישמע אליו אבל מה עושה בתחלה מפתהו בדברים אשר כמעט אין בהם איסור תורה אבל הם עבירות שאדם דש בעקביו והם נקראים חבלי השוא והאדם בראותו כי הם דברים שאין בהם חומ' איסור כלל מתפתה אל היצה"ר ושומע לעצתו באומרו לו ומה בכך כאשר תעשה זאת ואח"כ מן הקלה מביאו אל החמורה וז"ש הוי האנשים שמושכים העון בחבלי שוא כי ע"י אותם החבלים של שוא נמשך העון החמור אבל כאשר יתפתה האדם לעשות חטאה שהוא איסור תורה ממש אז לא נעשה מן החטאה חבלי השוא אבל נעשה חבל עב וחזק כעבות העגלה אשר בחבל חזק כזה יש כח בה למשוך עמה עונות הרבה. ועם זה יובן מ"ש המקונן חטא חטאה ירושלים על כן לנידה היתה כלומר כיון שהמסבב הראשון אשר סיבב הגלות הזה היה החט' הקל הראשון כי ממנו נעשה עבות העגל' למשוך בה עונות אחרים ומהחטא הראשון נמשכו כולם על כן כלו' הוה לי' כאילו בסבה מהחט' הראשון לנידה הית' כי הוא הוא שסיבב הכל כל מכבדיה הזילוה כי ראו ערותה הכונ' ישראל בזמן הגלו' שחושקים לראותה ועולים פעם בשנה בחג השבועו' לראות' וחושבים כי בעלותם לראות' שמכבדים אותה ואינו כי אם אדרבא אלו שחושבי' שהם מכבדיה הם הזילוה ובעלות' לראותה הם מזלזלי' אותה וזלזול הוא לה והטעם מפני כי ראו ערותה ורואים אותה בניוול' חרבה ושוממה והיא גם היא נאנחה בראות' שעולים לראותה ותשב אחור כלו' ששבה לאחור לזכור הזמן שעבר בזמן שב"ה היה קיים שהיו עולים אליה ג' פעמים בשנה והיא בבניינ' ועתה שבאו לראות ערותה נאנחה וזוכרת הזמן שעבר וזהו ותשב אחור דקאמר: '''אי''' נמי לפי דרך זה כל מכבדי' הזילוה הכונה היא סיפו' העונשי' אשר השיגוה והוא כי גם אותם שהיו מכבדי' עד עתה הזילוה עתה ושמחו באידה כי ראו את ערות' וגם היא כשהית' נאנחה על פשעי' שגרמו רעתה היתה שבה לאחו' וזוכר' החט' הקל א' כי החטא השוגג ההוא גרם לה טלטול' וז"ש ותשב אחור שבה לאחו' לזכור החטא שחטאה בזמן שעבר. '''אי''' נמי אמר חטא חטאה וכו' כי בתחלה אם היו מכירים אנשי ירושלם את פשעיהם ולא מכסים עליה' בודאי שהיו חוזרים בהם מדרכם הרעה וינחם ה' על הרעה אבל בהיות כי לעולם ירושלים לא הכירה את פשעיה ואת מרדיה אבל כל מה שהיתה עושה לעולם הכל היה קל בעיניה ולעולם היתה חושבת כי חטא חטאה ירושלם ומה בכך וע"כ לנידה היתה וגלתה כי בחשבה כי הוא דבר קל מה שעשתה לא חזרה בתשוב'. ואמר כל מכבדיה הזילוה כי ראו ערותה הכונה הנביאים והחסידים אשר היו מכבדיה כי בעודם יושבים בה הם כבודה הודה זיוה והדרה אלו הזילוה מלשון יזל מים כלומר היו נוזלים עיניהם דמעות עליה מפני כי ראו במראה הנבואה את ערותה שהיתה עתידה ליחרב גם היא נאנחה בגלותה על אשר לא שמעה בקולם אבל לא הועילה כלום באנחתה ובתשובה מפני שהתשובה שלה לא עשתה אותה מקורם שתחרב אבל ותשב אחור ונתעכבה במרדה ולא שבה בתשובה עד אחר נפילתה ונקטינן אוקיר לאסיא עד דלא תצטרך ליה וכמש"ה היערוך שועך לא בצר אבל זאת ותשב אחור ובעודה בבנינה היתה טומאתה בשוליה ואז לא זכרה אחריתה על כן ותרד פלאים. '''אי''' נמי לפי שלמעלה אמר ראוה צרים שחקו על משבתיה אשר הרצון בו אפשר שהצרים עצמם שחקו ולעגו על רוב משבתיה כי פעמים רבות שבתה וגלתה והורקה מכלי אל כלי ומרעה אל רעה וממלך אל מלך פעמים רבות ועתה הנביא משיבה כי לפי רשעתה ומרדה כן היה לה כי בגלות הראשון גלות בבל בחרבן בית ראשון לא היתה רעתה כל כך אלא חטא חטאה ירושלים ועל כן לנידה היתה ונדדה ממקומה וכל מכבדיה הזילוה וכו' וכששבה בתשובה והרבה יגונה ואנחתה על פשעיה מיד שבה אל ארצה ואל מולדתה וז"ש גם היא נאנחה גם כשנאנחה על חטאתיה מיד ותשב אחור מן המקום אשר היתה שמה בבבל שבה אחור אל מקומה הראשון אבל אחרי כן שהרבת לפשוע ולטמא את עצמה וטומאתה היתה בשוליה ואולי רמז בשוליה אל העריות שהיא בשולי' ולא זכרה אחריתה אז בפעם ההיא ותרד פלאים ירדה מטה מטה ומרעה אל רעה יצתה עד שכמעט נראה כי אין מנחם לה. '''אי''' נמי אמר חטא חטאה ירושלים שבשבילה נחתם גזר דינה לנוד ממקומה עם היות שהיו לה עונות ופשעים אין מספר לא אבדה ירושלים אלא על חטא זה על עזבם את תורתי וכמש"ה על מה אבדה הארץ ויאמר על עזבם את תורתי ועל חטא זה לנידה היתה ואח"כ שבה אל חיקה כמפעלה גם על השאר וז"ש חטא לבד חטאה ירושלים והוא חטא ביטול תורה ועל כן לנידה היתה ונדדה ממקומה ואח"כ כל מכבדיה הזילוה כי ראו כל ערותה וכל שאר חטאתי' ולקתה על כולם ואפשר שאמר כל מכבדיה על מיכאל וגבריאל וכמ"ש רז"ל בכל רעיה בגדו בה זה מיכאל וגבריאל ואל זה ג"כ כית מ"ש כל מכבדיה שהם מיכאל וגבריאל כי לעולם היו לה לכבוד ולתפארת עתה הזילוה כי גבריאל בעצמו הצית האש בב"ה כמז"ל לפי שראו כל ערותה וא"ת הרי היא נאנחה ומתחרטת על חטאתיה ושב' ועזבה מעשיה הרעים וז"ש גם היא נאנחה כלומר גם אם תראה אותה שהיא נאנחה על חטאתיה ותשב אחור ממעשיה הרעים כי יחנן קולה אל תאמן בה כי שבע תועבות בלבה ועדיין טומאתה בשוליה והיא טובלת ושרץ בידה ולכך ותרד פלאים אין מנחם לה. '''אי''' נמי לפי שמדתו ית' לדקדק עם סביביו כחוט השערה אמר שלא היתה לירושלים הרעה הבאה עליה על כי הדקדוק להיותה אהוב' וחשובה בעיניו ית' כד"א וסביביו נשערה וכו' אלא חטא חטאה החטא היה חשוב בפני עצמו ואע"פי שיחטא אותו החטא אחר זולת ירושלים היה ראוי לעונש ולכך אמר חטא חטאה ולא אמר חטאה ירושלים ועל החטא ההוא לנידה היתה כיון שאף אם יחטא החטא ההוא אחר היה נענש ונוסף הוא שחטאה החטא ההוא ירושלים האהובה והחשובה על כן לניד' היתה ונענש' וכל מכבדיה הזילוה והזלזול שהיו מזלזלין אותה היה זה כי ראו ערות' היו מחרפין ומגדפין אותה ואומרים לה כי ראו ערות' בגלוי כי חטאה ופשעה לפני אלהיה בפרהסיא ועל כל גבעה גבוהה ותחת כל עץ רענן את צעה זונה גם היא נאנח' בשמע' את דבריהם ותשב אחור ממעשיה הרעים ולא עשתה משם והלאה בגלוי ובפרהסייא אלא בצנעה ובמטמונים אחורי הדלת ואחורי המזוזה וז"ש טומאתה בשוליה כי משם והלאה היתה עושה טומאתה תחת שוליה בצנעה ובהסתר: '''אי''' נמי יובן עם משז"ל אצל על נהרות בבל כי לא היו מניחים אותם אויביהם לבכות והיו הולכים על נהרות בבל שלא היו רואים אותם אויביהם ושם היו בוכים וז"ש ישבנו אנחנו אין איש זר אתנו גם בכינו וכו' ז"ש כאן גם היא נאנחה ספר בגודל רעתה כי גם כשהיתה רוצה להתאנח ולבכות היתה חוזרת פניה לאחור ויפן כה וכה לראו' אם אין איש רואה אותה כדי שתוכל לבכו' כי לא היו מניחים אותה אויביהם לבכות אם היו רואים אותה וז"ש ותשב אחור כי היתה נאנחה ובוכה ותשב את פניה אחור לראות אם יש רואה אותה. '''אי''' נמי הודיענו כי ג' עבירות החמורות שבתורה הלא הם ע"ג ג"ע ש"ד בכולם נכשלו ישראל ועל כלם לקו ועל ש"ד שאמר הכתוב עליה צדק ילין בה ועתה מרצחים עליו אמר חטא חטאה וגומר ועליו שהוא עון פלילי בין אדם לחברו ע"כ נגזרה הגזרה ולנידה היתה ועוד נוסף עליהם עונש בגלותם אשר כל מכבדיה הזילוה ואפי' שם בגלות' לא מצאה מנוח לכף רגלה אבל הזילוה לפי שראו ערותה והיא עבירת ג"ע ולא בזאת העברה לבד נכשלה אבל גם בע"ג נכשלה ואף גם זאת בהיותה נאנחה משבט עברתו יתבר' ותשב אחור לאחוז במעשה תרח שהיה עע"ג וגם המה הרשיעו ועבדו ע"ג. '''אי''' נמי אומרו גם היא נאנחה ותשב אחור הכונה שאירע לה הפך טבע העולם כי כאשר האדם מתאנח אנחות באותם האנחות שמוציא מתוך לבו ינוח וישקוט מעט דאבון לבו ע"י האנחות שמתאנח ולישראל היה להפך ועז"א לקמן כי רבות אנחותי ועכ"ז לבי דוי וז"ש בכאן גם היא נאנחה באנחות שמוצי' מפיה ועכ"ז לא שוה לה כלל אבל ותשב אחור ולעולם היתה לאחור ולא לפנים ולא נחה ולא שקטה כלל:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף