עריכת הדף "הר המוריה/ביאת מקדש/ו" (פסקה)

== ט ==

'''שהיה ''' 

''' נושא וכו'.''' עיין בכורות מ"ה ב' ושם וליחוש דילמא אזיל לגבי חכם ושרי ליה קסבר צריך לפרט את הנדר הניחא למ"ד צריך לפרט את הנדר אלא למ"ד א"צ לפרט את הנדר מאי איכא למימר דמדרינן ליה ברבים הניחא למ"ד נדר שהודר ברבים אין לו הפרה אלא למ"ד יש לו הפרה מאי איכא למימר דמדרינן ליה על דעת רבים אמר אמימר הלכתא ואפילו למ"ד נדר שהודר ברבים יש לו הפרה על דעת רבים אין לו הפרה וה"מ לדבר הרשות אבל לדבר מצוה יש לו הפרה וכו' יעו"ש היטיב. והנה מבואר מזה דלמ"ד צריך לפרט את הנדר א"צ לדור על דעת רבים וא"כ יש להקשות על רבינו כיון דהוא פסק כמ"ד דצריך לפרט הנדר עי' בפ"ד דנדרים ה"ה ובהל' שבועות פ"ו ה"ה וא"כ מה צורך לעל דעת רבים. וביותר יש לתמוה על רבינו שכתב בפי' המשניות בבכורות שם וז"ל מפני מה הצריכו בנשיאת נשים נדר והספיקו בטומאה כשיקבל בלבד לפי ששם יצרו מתגבר עליו ולפיכך אינו נמנע אלא בנדר וע"מ שידור על דעת רבים שאין לו הפרה אלא לדבר מצוה כמו שהתבאר בגמרא ואין אנו חוששים שמא ילך אצל חכם ויאמר לו נדר נדרתי על דעת רבים אבל דבר מצוה בא לידי ואני רוצה להתיר הנדר מחמתו לפי שהחכם יאמר לו על איזה דבר נדרת לפי שהעיקר בידינו שצריך לפרוט את הנדר עכ"ל וכן כתב הרע"ב שם ובעיני הדבר תמוה דאם עלה על דעתו לפרש זה לענין דבר מצוה א"כ למה לי כלל על דעת רבים ועוד יקשה דא"כ למ"ד א"צ לפרט את הנדר אין מועיל שום דבר בעולם דיאמר צריך אני לדבר מצוה וא"כ מאי תירץ הש"ס בבכורות שם ובגיטין וע"ע בערכין כ"ג א' תוס' ד"ה מר סבר וכו' יעו"ש היטיב. ועוד יש לדקדק אדברי רבינו בפי' המשניות שכתב שיאמר אבל מצוה בא לידי וכו' איך יהי' מצוה שלא לגרש אשתו הפסולה. ואם ניחוש שירמה את החכם המתיר ויאמר לו נדר נדרתי ויש בזה מצוה להתיר א"כ מאי הועילו במאי שתיקנו דידור על דעת רבים. הא מ"מ ירמה את החכם ולא יאמר לו שנדר על דעת רבים רק יאמר לו סתם נדר נדרתי על דעתי בלבד. והנה גוף הקושיא כתובה במג"א סי' קכ"ח ס"ק נ"ח ובב"ש באהע"ז סי' צ"ו ס"ק ל"ו יעו"ש היטיב והנה כל הדברים יגעים והנה באיכות לשון הנדר ג"כ יש לעיין דמלשון רבינו משמע שלא יוסיף עוד לישא נשים הפסולות ועיין בתוס' ערכין הנ"ל ועיין בש"ך יו"ד סי' רכ"ח ס"ק כ"ו יעו"ש היטיב. והנה עלה בדעתי לחלק עוד דס"ל לרבינו דאף דצריך לפרט הנדר מ"מ בש"ס לא איפסיקא בהדיא דצריך לפרט ולכן ס"ל לרבינו דאם נדר על דעת רבים דאין מתירין אלא לדבר מצוה בזה לכו"ע צריך לפרט הנדר דלידע החכם אם דבר מצוה היא אי לא ובזה כו"ע מודו דצריך לפרט הנדר והדבר נכון בסברא ודוק היטיב ובזה מבוארים דבריו כמין חומר גם בפי' המשניות. שוב מצאתי בתשובות מהרי"ט סי' קמ"ב וע"ע בפמ"ג לאו"ח שם מש"כ בזה.

''' ואם''' 

''' עבר וכו'.''' עיין מרן ועיין קדושין ע"ז א' וביבמות פ"ה א' יעו"ש בתוס' וע"ע מכות ב' א'. והנה כיון שלא נעשה פסול בזה א"כ ודאי דעדיף מחלל גמור שעבודתו כשר ומ"ה לא חשיב לה במשנה רפ"ב דזבחים בין הנך דמחלי עבודה ומזה ראיה לדברי רבינו וכדאיתא לקמן הלכה י'.