עריכת הדף "
העמק שאלה/קלד
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ח == {{העמקש|ח}} '''ואי איכא דבר מכוער בשני עדים וקלא דל"פ מפקינן לה בין מבעל.''' הרא"ש יבמות פרק ב' הביא דעת הר"מ מרוטנבורג בכוונת רבינו דאו עדי כעור או קלא דל"פ קאמרי. ופי' וראה הבעל לבדו הכיעור. ועידי כעור היינו מימרא דרב ובעדים. וקלא דל"פ וראה בעל דבר כיעור היינו ברייתא דרוכל. ובשו"ת אהלי תם סי' ל"ג הביא נוסחא בספרי ש"ר מסכים לזה שהיה בזה"ל ואי איכא עדי דבר מכוער ואי קלא דלא פסיק. והרא"ש הקשה הרבה ע"ז. ועליהם יש עוד להקשות מנלן דהברייתא דרוכל מיירי בבעל שראה הכעור ודלא כרב דילמא בעדי' שראו הכעור והיינו דרב. אלא רב עידי טומאה קאמר. ורבינו תרווייהו קאמר. ע"כ וקלא דל"פ. וכן פירשו הרמב"ן ורשב"א והרא"ש דעת רבינו. ובאמת לפי הנוסח' לפנינו בסמוך קלא דלא פסיק ואיכא עדים בדבר מכוער כרבי קלא דפסיק כרב הרי מבואר דר' מיירי בע"כ אלא שבכת"י חסר כ"ז הל'. וכך הי' לפני רבותינו ז"ל. מיהו מש"כ הרא"ש דראה הבעל עם קלא דל"פ לאו כלום הוא. וא"כ חולק רבינו עם פרש"י שמפרשי ראה הבעל. לא משמע הכי מפי' רשב"א שכ' דרבינו ורש"י בשיטה א' קיימי. והכי מוכח ממש"כ התו' כתובו' דס"ג דהני עובדי דשלהי נדרים דבעי ר"נ למיסרה ע"ב לולי דארכוסי הוי מירכס י"ל דבלא אמרה טמאה אני מיירי אלא משום כעור וכש"כ לדעת השאילתות דמפרשי דהיכא דאיכא עדים בדבר מכוער תצא אף מן הבעל דאתי שפיר עכ"ל. והרי התם לא הי' עדים אלא ס"ל להתו' דראה הבעל דומה לעדים וכמש"כ התו' שם ד"ט ד"ה קנוי וסתירה ה"נ לא אתי למעוטי עפ"י עצמו דכעדים דמי כיון דקים לי' עכ"ל וה"נ בכעור. ולא דמי למש"כ ר"ת לחלק בין עדי כעור לראה הבעל. משום דעדי כעור היינו קלא דל"פ לפי שיטתו ובזה שפיר יש נ"מ בין ראיית הבעל לבדו לראי' העדים. אבל לדידן דבעינן קלא דל"פ בפ"ע מה לי ראו עדים או בעל. וע"ע שו"ת הגרע"א סי' צ"ט ד"ה האמנם כו' שעמד ג"כ ע"ד הרא"ש. וכ"ת אכתי קשה להבין דברי התו' כתובות דס"ג הנ"ל שהרי בעובדא דנדרים לא הי' קלא דל"פ ג"כ ומכ"מ בעי ר"נ לי מסרה. הל"ק דכבר כ' הרמב"ן ז"ל בזה"ל וה"נ מוכח בשלהי נדרים בההוא גברא כו' הא לא חזינן דלא מירכס איתתא אסורה ואע"ג דליכא עדות גמורה והתם קלא לא הות בהו א"נ אלים ההוא דבר מכוער מדרבי דהא הכא בעינן קלא דל"פ ועדים בכיעור והתם לא בעינן קלא עכ"ל. כ"ז ביארנו דעת רבינו: אבל דעת הרמב"ם וסיעתו דבכיעור אין מוציאין אשה מבעלה בשום אופן וכן פסק המחבר אה"ע סי' י"ב. ולטעמייהו קיימי שהרמב"ם כ' בה' אישות פכ"ד הכ"ד דסתירה שאחר קנוי אין לך דבר מכוער מזה. וכ' הנמוק"י יבמות פרק ב' דאפי' אחר שמחל הוי מכוער וקיי"ל דיכול למחול קודם סתירה. אלמא דאין מוציאין ע"י דברים מכוערים. והרי בסוטה דכ"ה נקטינן דיכול למחול ולא מחלק אי הוי קלא ג"כ אי לא. ומשמע דלעולם מצי למחול. והיינו שכ' התוס' שם דמזה נפשט האבעי' בעוברת על דת דמצי לקיימה. ויפה כתבו לשיטה זו דהוי דבר מכוער ואין לך עוברת על דת יותר מזה. אבל רבינו ס"ל דקנוי אינו מוסיף איסור כעור כלל אלא קפידא דבעל ומש"ה מצי למחול כמש"כ בסי' ק"כ אות ג' בס"ד. וא"כ אין להוכיח מכאן לענין כעור. ובזה השיטה אזיל מש"כ הרא"ש בפ' המדיר בשם הראב"ד דלא נפשט האבעי' דעוברת ע"ד אי מצי לקיימה. ואין להקשו' אכתי עוברת על דת היא במאי דמייחדא הל"ק דאיסור יחוד אינו אלא כשאין בעלה בעיר ועוד תנאים משא"כ אחר קנוי כמבואר בסי' קע"ח ס"ט. וע"ע מש"כ בזה בסי' ק"כ. ולכאורה קשה הא מבואר בירוש' בפ' המדיר בכמה דברי כיעור מכוער הדבר ותצא ומיירי שם בבעל וראיתי בביאור הגר"א אה"ע סי' י"ב שיישב בדוחק שאם רוצה לגרשה תצא בלא כתובה. אבל לי נראה דהירו' ודאי ס"ל הכי דתצא מן הבעל וכדאי' בריש מ' סוטה הקנוי ר' יהושע א' משום ר"א חובה רי"א רשות ומפרש דאזלי בשיטת ב"ש וב"ה דבש"א לא יגרש אדם את אשתו אלא א"כ מצא בה דבר ערוה. ראה בה דברים מכוערין לגרשה א"א שלא מצא בה ערוה לקיימה אינו יכול שמצא בה דברים כעורין לפום כן הוא אומר חובה ומסיק בירו' דמיירי שראה בעצמו דאי בעדים גם ב"ש מודו שיכול לגרש. ודר' יהושע כב"ה דאפי' הקדיחה תבשילו יכול לגרש. לפום כן הוא אומר רשות רצה לקנא יקנא רצה לגרש יגרש. הרי בפי' דלקיימה א"א בראה בעצמו דברים מכוערין והא דתני' דאפשר למחול על קנוי מפרש בירו' סנהדרין פ' בן סו"מ דמיירי ג"כ ברוצה לגרשה ומוחל שלא להשקותה. ומש"ה מקשי שם בירו' ולאו מתניתא הוא שבעלה אינה רוצה להשקותה ומשני יע"ש. אבל כ"ז שיטת הירו' ולא כן היא שיטת ש"ס דילן דמבואר בסוטה דכ"ה דמצי למחול על קנוי ורוצה לקיימה. וכן בהא דפליגי בקנוי. אי רשות או חובה לא מפרשי ברוצה לגרשה כלל אלא ברוצה לקיימה והיינו דקרי לה בריש מס' סוט' רוח טהרה היינו שמקפיד על הדבר. ומיושב בפשיטות מה שהקשו התו' על הירושלמי מהא דבש"ס דילן אי' ר"ע א' חובה. ור"ע ס"ל דיכול לגרש אפי' מצא אחרת נאה הימנה. ולק"מ דלש"ס דילן מיירי ברוצה לקיימה. והא דאר"ע חובה לאו משום דאסור לקיימה ממש וחובה לגמרי. אלא מצוה לגבי רשות חובה קרי לה כדאי' בחולין דק"ה והיינו דקרי לה רוח טהרה דמשמע חסידות וי"ש ואי חובה ממש לא שייך זה הלשון וכדאי' בנדה די"ב ושאינו מקיים ד"ח צנוע הוא דלא מיקרי רשע לא מיקרי. וכ"כ הרמב"ם שלהי ה' סוטה מצות חכמים על ב"י לקנאות נשותיהן שנא' וקנא את אשתו. והיינו כר"ע [ולא כדמשמע מלשון המאירי בסוטה שם יעויין עליו] תדע דתני' בספרי פ' נשא פי' ז' וקנא את אשתו רשות דברי ר' ישמעאל ר"א א' חובה. [ונראה דטה"ד הוא וצ"ל ר"ע שהוא בר פלוגתא דר' ישמעאל]. ולהלן בפי' כ"א תני' או איש אשר תעבור עליו רוח קנאה ל"נ לפי שה"א ועבר עליו רוח קנאה אי כשם שעד שלא קינא לה רשות אף כך משקינא נה רשות ת"ל או איש אשר תעבור עליו חובה ולא רשות הרי דעד שלא קינא לה קרי רשות וסתמא היא לכ"ע בין לר' ישמעאל בין לר"ע דבפי' ז'. והיינו כמ"ש דר"ע לאו חובה ממש קאמר שהרי מצי לקיימה ומצי לגרשה. אלא אי רוצה לקיימה מצוה לקנאותה. זהו שיטת ש"ס דילן דלא כהירו'. אבל להירו' דמפרש וקנא את אשתו חובה ממש. מש"ה מפרש בראה בה דברים מכוערין ואי רצה לקיימה לכ"ע חובה לקנא לה ולבודקה ובלא זה אסורה עליו. ולא פליגי אלא ברוצה לגרשה ובפלוגתא דב"ש וב"ה. הא מיהא דהירו' לטעמי' דראה דברים כעורים א"א לקיימה ותצא אפי' בראית הבעל לחוד ואפי' בדליכא קלא. אבל ש"ס דילן דס"ל דיכול למחול על קנוי ורשאי לקיימה. לשיטת הרמב"ם מוכח מזה דאין מוציאין ע"י דבר מכוער. ולשיטת רבינו דקנוי אינו מוסיף איסור אלא קפידא דבעל לא מוכח מכאן כלל.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף