עריכת הדף "הכתב והקבלה/דברים/יא" (פסקה)

== ל ==

'''הלא המה בעבר הירדן. ''' רש"י פירש כאן כדעת ר' יהודא בספרי ובתלמוד (סוטה ל"ג ב') שהר גריזים והר עיבל הם רחוקים הרבה מעבר הירדן כי היו אצל אלוני מורה שהוא שכם שיושבים שם כעת הכותיים, ואמר בארץ הכנעני' אף שהוא באמת ארץ החוי, כי שכם בן חמור חוי הוא, מ"מ כיון דחוי אחד מבני כנען קראו ארץ הכנעני, והכותים אף שהם יושבי ההרים, מ"מ אמר בערבה כי עיקר מושבם במקום הערבה להרים אלה, ומול הגלגל שפירש"י רחוק מן הגלגל, אינו כתלמוד וספרי דשם איתא מול הגלגל סמוך לגלגל, אמנם גרסת התלמוד תמוה, כיון דלדעת ר' יהודא ה"ג וה"ע הם בשכם, ושכם הוא רחוק מן הגלגל יותר מששים מיל, ואא"ז בעל קרבן עדה בפירושו לירושלמי דסוטה אמר, דסמוך לגלגל דאיתי' בתלמוד הוא ט"ס, וליתי' לא בירושלמי ולא בתוספתא, וליישב גרסת התלמוד היה נ"ל, דמול הגלגל דקרא דילן אינו גלגל הנקרא כן בימי יהושע הסמוך לירדן, אבל הוא גלגל אחר הסמוך לשכם (כדעת הראב"ע בפירושו כאן) אמנם אות ה"א התלויה במלת גלגל, לא אתי שפיר לפי"ז, כי בשם עצם פרטי לא יתכן לבוא ה"א הידיעה חוץ אם הוא שם הנקרא ע"ש המאורע (כמ"ש בלך לך י"ב והעי מקדם) ושם גלגל הסמוך לירדן נקרא ע"ש המאורע, כמוזכר ביהושע ה' ט', והנה רש"י פירש מלת אחרי מופלג, דכ"מ שנאמר אחרי מופלג, אמנם זה דעת רב ברבה (לך לך פרשה מ"ד) ודעת ר' יודן שם להפך אחר מופלג אחרי סמוך, ואפשר שדעת ר' יהודה דמימרא דילן היא כדעת ר' יודן דברבה, ואחרי נמכר גאולה תהיה לו (בהר כ"ה מ"ח) פירש"י מיד, וכן אחרי המשח אותו (נשא ז' פ"ח). עכ"פ לדעת ר' יהודה ה"ג וה"ע הם רחוקים מעבר הירדן, ולדעתו אין אנו צריכים לפרש מלת הלא להתהפכות השלילה, אבל הוא מענין מהלאה למגדל עדר, גש הלאה ענין ריחוק, וטעם הלא המה בעבר הירדן מרוחקים הם בעבר הירדן (ענטפערנט זינד זיא) עמ"ש במקץ הלא זה אשר ישתה: