עריכת הדף "הטור הארוך/שמות/לב" (פסקה)

== יא ==

'''למה ה' יחרה אפך בעמך. ''' כתב הרמב"ן ראוי הי' בחטא הגדול הזה שיתפלל דרך וידוי ותחנה כעין אנא חטא העם הזה. ורבותינו נתעטרו בזה על דרך ההגדות על כמה טעמים למעט החטא. ויש לפרשו שאמר למה תתן רשות במדת הדין להיות שולטת בעמך כי הוצאת אותם לשמך מארץ מצרים במדת הרחמים ובמדת הדין על שונאיהם. וי"מ למה ה' יחרה אפך בעמך הלא ערב רב הם שהתחילו בעבירה והחטיאו אותם. והתפלה הזאת למה יחרה אפך למה יאמרו מצרים היא התפל' אשר הזכיר במשנה תורה ואתפלל אל ה' ואומר ה' אלהי' אל תשחת עמך ונחלתך כי ענין התפלה שוה בשניהם והזכיר כאן התפלה קודם רדתו מן ההר והזכירה שם אחרי רדתו מן ההר. ודעת ר' אברהם כי לא התפלל על ישראל כל זמן שהי' ע"ז ביניהם אלא כאשר אמר לו הרף ממני ואשמידם התבונן כי הדבר תלוי בו וירד וביער העגל ושב להתפלל מ' יום ואין מוקדם ומאוחר בתורה. ואין דעתי כן בעבור שהתפלה שהתפלל בשובו היא אנא חטא העם הזה וגו'. ואם הכל תפלה אחת שעשה במ' יום אחרי שובו להר למה חולק אותה ומזכיר כאן מקצתה ואחרי הירידה מקצתה האחר אלא ב' תפלות הן כי כאשר אמר לו הניחה לי וגו' מיד חלה פני ה' ולא איחר כלל כי הי' ירא פן יצא הקצף מלפני ה' ויחל הנגף לכלותם והתפלל עליהם ונחם ה' על אשר דבר להורגם ולכלות' לא שנתרצה לגמרי אלא ניחם מלכלותם וכיון שהי' לו פנאי ירד ושרף את העגל והרג עובדיו ואחרי כן אמר לעם אעלה אל ה' אולי אכפרה בעד חטאתכם שימחול לכם אבל במשנה תורה סיפר הענין בסדר אחר כי אחרי דבר ה' שאמר הרף ממני ואשמידם אמר ואפן וארד מן ההר והטעם לפי שהי' משה מסדר להם שם כל חטאתם והטורח שטרח עליהם וסיפר מה שעשו העגל ושהוצרך לשבר הלוחות ולהתפלל עליהם מ' יום וגם על אהרן ושטרח לשרוף העגל וסיפר מה שעשו גם בתבערה ובמסה ובקברות התאוה ובשלוח אותם השם מקדש ברנע ואחרי שהשלים ממרים הייתם עם ה' חזר אל ענין תפלתו אשר הזכיר וסידר את שתי התפלות ואומר ואתפלל לפני ה' את ארבעים היום וגו' כאומר הוצרכתי להתפלל בעבורכם ארבעים יום כי מתחלה אמר ה' להשמיד אתכם עד שהתפללתי אליו אל תשחת עמך ולא הוצרך להזכיר התפלה השנית כי כבר אמר שמ' יום התנפל עליהם כי גם בכאן לא הזכירה כי מי יוכל לכתוב כמה תחנונים ובקשות שהתפלל עליהם מ' יום והזכיר במשנה תורה ובאהרן התאנף ה' ואתפלל גם בעד אהרן בעת ההיא ולא הזכירו כאן לכבוד אהרן כי לא רצה להזכיר בחייו שהוצרך לתפלתו שלא יבוש ושם אחרי מותו הודיענו האמת: