עריכת הדף "אלשיך/שמות/יח" (פסקה)

== יד ==

'''וירא חתן משה וכו'. ''' הנה יקשה. (א) מאומרו אשר הוא עושה לעם נראה שהוא מצער את העם והתלונה היא עליו. ומאומרו מדוע אתה יושב לבדך נראה כחס עליו. ומאומרו וכל העם וכו' נראה כמתלונן עליהן. (ב) כי מה השיב באומרו כי יבא אלי העם וכו'. כי גם יתרו ראה זה והוא מתלונן ומה משיב על תוכחתו. (ג) באומרו כי יהיה להם דבר. מה חידש לו כי גם יתרו יודע כן כי בהיות להם דבר שבאים אליו ועם כל זה הוכיחו. (ד) שהול"ל באים אלי ולמה אמר בא אלי וכן אומר בין איש ובין רעהו. שהול"ל בין איש לרעהו. ומה בין בין. (ה) אומר והודעתי את חקי וכו' מה זו תשובה אל דבר המשפט. (ו) באו' לא טוב הדבר אשר אתה עושה. למה חוזר ואומר התלונה אחרת שהשיב עליה. וגם אומר נבל תבול יורה כמיצר עליו ועל העם. והוא הפך אומר לא טוב הדבר וגו' שמורה שעושה דבר רע. (ז) אומרו עתה שמע בקולי וכו' מה ענין אומרו עתה. (ח) אומר ויהי אלהים עמך שמורה שבעצתו יהי אלהים עמו והלא אלהים עמו תמיד. (ט) מה ענין היה אתה לעם וכו' אצל הדיינות וכן אומרו והזהרת כו' אינו מענין המשפט. (י) באומרו ואתה תחזה כי מלת ואתה מיותרת וגם ל' תחזה ולא אמר תראה או תבחר. (יא) אומרו ושפטו את העם בכל עת כי הלא גם עתה משה היה שופט את העם בכל עת. (יב) אומרו ונשאו אתך כי בכלל והקל מעליך הוא. (יג) אומר אם את הדבר הזה תעשה וצוך אלהים כי הנה היה לו לומר אם יצוך אלהים הדבר הזה תעשה. (יד) אומרו איש על מקומו יבא בשלום למה מייחס הדבר אל המקום. (טו) באומרו אח"כ שעשה כן משה ומשנה הלשון. כי יתרו אמר הדבר הגדול יביאו אליך ואח"כ אמר הדבר הקשה: 

'''אמנם ''' הנה יתרו ראה שלשה דברים. (א) היותו מטריח את הצבור שהיו כלם נצבים לפניו. וזהו מה הדבר הזה אשר אתה עושה לעם. (ב) חס עליו שהוא יושב לבדו וילאה. וז"א מדוע אתה יושב לבדך. (ג) התמדה מבקר עד ערב והוה די חלק מהיום. וזהו וכל העם נצב עליך מבקר עד ערב. והשיב על הא' כי יבא אלי העם וכו' והוא (סנהדרין ד' י"ט) מאמר שמעון בן שטח לינאי המלך בעמדו לפניו לדין. לא לפני אתה עומד כ"א לפני מי שאמר והיה העולם. וזה מאמר משה אשר אמרת שאני מטריחם שבאים כלם עומדים לפני. לא לפני הם באים כ"א לפניו ית'. וז"א כי יבא אלי העם אינם באים אלי בעצם. כ"א לדרוש אלהים כי לפני מי שאמר והיה העולם הם באים כי אלהים נצב בעדת אל. והאלהים נצב בדיינות עמדי ואשר חסת על טרחי ואמרת מדוע אתה יושב לבדך הנה הוא כי אין זולתי יוכל לדון כמונו כי הנה אני. כי יהיה להם דבר שעבר ביניהם ואין עדים. כי אין גלוי הדבר רק להם. אותו הדבר בעצמו בא אלי. ומתגלה לפני המעשה שהיה כאשר היה. (ב) שאם במרמה יטעון איש דבר ויסתיר האמת בלבבו. אני ברוח קדשי אדע מצפוני לבו. ואשפוט לפי מה שבקרב לב איש ולא לפי מה שמוציא מפיו. וזהו ושפטתי בין איש. שהוא מה שבין איש בקרבו ובלבו. ומה שבין רעהו בקרב לבו גם הוא עם שאין כן בפיו ואין זולתי יוכל לדון כן. ועל הג' שהיו מבקר עד ערב. אמר והודעתי את חוקי וכו' לומר אם לא היה ענין רק למשפט את העם לא היה צריך כל היום. אך גם והודעתי את חוקי וכו' כי כשבאים ללמוד והודעתים. ולזה צריך זמן רב. ויאמר חותן משה אליו מה שאתה אומר שלא לפניך הם באים אלא לפניו יתברך כן הוא. אך לא נאמר זה רק בסנהדרין או לפחות בב"ד של שלשה שהם רבים אך אתה א' בלבד. וזהו לא טוב כו' אשר אתה עושה. שמא תאמר כי אין הפרש זה אלא לזולתך. אך אתה לבדך שקול כדיינים רבים באשר ה' אתך לזה אני אומר כי גם יש טעם אחר והוא נבל תבול. והכפל הוא נבל העם גם תבול אתה. וזהו גם אתה גם העם הזה אשר עמך וכו': 

'''ועל ''' הב' אמר. אמת הוא שאין כמוך לדון אך לא תוכל עשיהו לבדך. ועל כן לתקן שתי אלה מה שאתה עתיד לעשות אחר זמן כשנבול תבול עשה מעתה. וז"א מעתה שמע בקולי איעצך. ולא תאמר כי אהיה סבה. אם אפרישך מלדון שלא יהיה אלהים עמך. כאשר בהיותך דיין כי אלהים נצב עם הדיינים כי הנה איעצך ויהי אלהים עמך באופן אחר. והוא כי היה אתה לעם סרסור לענייני בקשותם. בין המלך הקדוש ובין העם. והבאת אתה את הדברים אל האלהים וע"י כן לא יחסר לך עת. שלא תעמוד לפניו ית'. ועל הג' שאמרת. ושהוא שאתה מתמיד מבקר עד ערב הוא להודיעם את חקי האלהים ואת תורותיו הנה אין למנוע זה כי אם והזהרת אתהם את החקים ואת התורות. אך עשה זאת איפה לבלתי תצטרך לכל כך זמן והוא כי והודעת להם את הדרך ילכו בה. שלא תצטרך יום יום ללמדם פרטי חקים ותורות רק תודיעם את הדרך ילכו בה כוללות יתנהגו על פיהם וגם כאחת את המעשה אשר יעשו. ולא קצת מהמעשה בכל יום ויום שיצטרכו בכל עת לבא לשאול פרטים. והנה העצה אשר אמרתי. היא כי ואתה תחזה במחזה שדי אשר אתך ברוח קדשך מי הם אנשי חיל וכו'. והוא שיהיו אנשי חיל שלמים במצות עשה. וזהו אנשי חיל כי מכל מצוה יעשה כח קדוש פרקליט ומלאך נמצא אשר לו מצות עשה הרבה יש לו חיל ומלאכים. ויראי אלהים ממצות לא תעשה. וגם אנשי אמת לבלתי נשוא פנים לכסות האמת לגדול. וגם לא מפני הממון. וזהו שונאי בצע וכו'. שע"י צדיקים כאלו לא תאונה תקלת עוות הדין מתחת ידיהם. באופן שאין פחד צאת עוות הדין מתחת ידי הדיינים. על שאין דבר שביניהם בא ומתגלה אליהם כמוך ועל בלתי יודעים מה שבקרב איש כי הלא בהיותם בעלי תארים אלו אנשי אמת שונאי בצע גם יעזרם ה' שיתגלה להם האמת ולא יהיה בצע בדיניהם כי אין הקב"ה מביא תקלה ע"י הצדיקים ונרויח עוד בזה כי ושפטו את העם בכל עת כי הנה לא יבצר מהצטער כמה בעלי דינין המקוים יגמר דין הקודמים אליהם עד בא עתם גם הם. ואם יקרה יהיה בכל המון ישראל אלף או אלפים בעלי דין וכי דיין אחד יעצור כח לדון כלם ביום א' ולפעמים יום או יומים יעמדו מקצתם מהשמע דברי ריבותם ויאריכו בין בני ישראל סלעי מחלקותם. אך עתה שירבו ביניהם הדיינים. יהיה אפשר לשפוט כל העם כלו בעת אחד יתחלקו בעלי דינים הנה והנה. וזהו ושפטו את העם בכל עת שבכל איזה עת מעתות היום יוכלו לשפוט את העם כלו ושמא תאמר כי הן אמת שלא יצא משפט מעוקל. אך עדיין אפשר יטעו משגגת תלמוד שיסכלו איזה דין מהעדר לימוד או משכחה על כן אמר את הדבר הגדול יביאו אליך. ובזה ייטב לגופך ולנפשך. לגוף כי והקל מעליך ולנפשך כי ונשאו אתך כל אחד שיבא מכשורא. והוא מאמרם ז"ל במדרש רבה ספר אלה הדברים (פ' א') שאמר משה איכה אשא לבדי כו'. אמר משה יכולני לסבול אלף אלפים כיוצא בכם אלא שהקב"ה הרבה עונשיכם על גבי דייניכם הרי שמזה היה מצטער וזה יאמר לו פה יתרו. ונשאו אתך כמדובר אם את הדבר הזה תעשה שאתה תחזה אנשים צדיקי' הכדאים לבלתי צאת תקלה מתחת ידיהם מובטחני בה' שיצוך אלהים ויסכים בדבר ותרויח שויכלת עמוד ולא תבול. וגם עוד ריוח גדול והוא כי וכל העם הזה על מקומו יבא בשלום. והוא כי הנה בהיותך אתה לבדך ויבואו יום א' ק' בעלי דינים מריבים כל א' עם בעלי דינו וישארו כמה בעלי דינים שלא היה שהות ביום לדינם נמצאו חוזרים למקומם בקטטה ומחלוקת עד המחרת שישובו לעמוד בדין ויתווך שלום ביניהם. אך עתה ע"י דיינים רבים. לא יבואו איש על מקומו כ"א בשלום שטרם שובם למקומם יעשו משפטם וישובו למקומם בשלום משא"כ אם יצטרכו לידון ביום השני שנמצאו ששבו איש על מקומו בהעדר שלום פעם אחרת 

'''עוד ''' יתכן בכונת הכתובים וירא חותן משה וכו'. כי כל תלונת יתרו לא היתה רק על טורח צבור העומדים לפניו מבקר עד ערב כפרש"י ז"ל. והשיב לו משה אין עיקר ביאת העם כ"א לדרוש אלהים שאהיה להם לפה לפני הקב"ה בענייני שאלותיהם. וזהו כי יבא אלי העם הוא לדרוש אלהים כי על דבר המשפט לא היה הטורח הזה הכולל כי הלא כי יהיה להם דבר בא אלי התובע וע"י דרישתו ואשלח אחרי איש ריבו ימשוך שושפטתי אח"כ בין איש ובין רעהו כלומר אין דברי ריבות תמיד כ"א לפרקי' כי יהיה להם דבר ואם כן לא על זה הייתי צריך עמוד מבקר עד ערב יום ויום. ועוד כי הנה ושפטתי בין איש ובין רעהו שהם שני בעלי דין העומדי' לפני בלבד. וא"כ אין טורח לשאר ההמון הרב זולת שני אנשים להיות בעמידה לפני וא"כ אין טורח לשאר העם כי מי יכריח ליתר ההמון הרב להיות בעמידה בפני בשפטי בין איש ובין רעהו. אך אין עמידתם רק לדרוש אלהים שהוא מי שחפץ אדרוש אלהים על הנוגע ליחיד או לרבים שאהי' להם מול האלהי': 

'''ועוד ''' שנית ללמוד. כי והודעתי את חקי האלהי' גם כן ואת תורותיו. ולזה היה עמידתם והתמדתם לפני והשיב לו יתרו לא טוב הדבר אשר אתה עושה. כלומר בענין המשפט שאתה הוא העושה ואינו תלוי בהם כאשר בבואם לדרוש אלהי' וללמוד תורה לכן שמע בקולי איעצך וידעתי יהי אלהי' עמך בקחתך עצתי. ולא יחשיבך להקל מעליך עול מצוה והוא כי על מה שאמרו שקצתם יבאו לדרוש אלהים גם אני אודך שאין זולתך לעשותו. ואל תרף מעשות הדבר כ"א היה אתה לעם מול האלהי' אמצעי ביניה' כי אין זולתך כי הנה והבאת אתה בלבד את הדברי' אל האלהים ולא אחר וגם על הג' הדין עמך כי מי יודיעם תורת ה' כמוך ואין זולתך וגם מזה אל תנח ידך רק והזהרת וכו'. אך בזה תודיעם דרך כוללת יתנהגו על פיו. ע"ד שכתבנו למעלה. אך על דבר המשפט ואתה תחזה וכו' שאפשר להעשות ע"י אחרים בעלי מצות הגונות המגינות בל יצא דבר בלתי מתוקן מתחת ידיהם והשאר כדלעיל: