עריכת הדף "אלשיך/רות/א" (פסקה)

== י ==

'''ותאמרנה כו'. ''' הנה מלת כי בהתחלת דברי תשובתן הלא תראה בלתי צודקת וגם מה חידשו לה בזה על אשר הבינה בדבריהן מתחלה ומה ראתה עתה שקראתן בנותי מש"כ עד כה. ועוד מה זו שאלה למה תלכנה עמי הלא ידעה כי דעתן ללכת אתה להתגייר. ועוד באומרה העוד לי בנים במעי וכו' גם הייתי הלילה לאיש וכו' כי הלא יראו דברי ריק ומותר היעלה על לב כי עלתה על לבן להתחתן בה לינשא לבנים אשר תלד אחרי זקנתה. ועוד כי אמרה ענין אחד פעמים שלש כי אומרה העוד לי בנים כו' ואו' כי זקנתי מהיות לאיש וכו' גם הייתי הלילה וכו' הכל ענין אחד ודברים בלתי עולים על לב. ועוד למה הפסיק בענין באומר שובנה בנותי כי מיד באומרה העוד לי בנים וכו' הל"ל גם זקנתי מהיות לאיש. ועוד כפל אומר' הלהן תשברנה הלהן תעגנה למה נאמר כפל ענין ולמה במלות שונות וגם למה לא סמכן לומר הלהן תשברנה הלהן תעגנה ובאחד אמר' עד אשר יגדלו ובשני אמר' לבלתי היות לאיש. ועוד מה זו נתינת טעם באומרה כי מר לי מאוד מכם והצודק הוא לומר אל בנותי כי תזקינו וגם אומר' יצאה בי וכו' יראה שבאה לתת טעם ואיננו צודק ומאמרם ז"ל שאמר' להן כי מר לי מאד מכם שהוא בשבילכם שנשאו בני אתכן הלא כמו זר נחשב כי אתא לנחומינהו צעורי קא מצער להן: 

אמנם אמרו לה מבקשתך זאת שנתפרד ממך וראה שלא שמת לבך אל כוונתנו וטעית בדברנו שהסכמנו לשוב אל ארץ יהודה שהבנת שאין דעתנו רק ללכת אתך לארץ מולדתך ולא להתגייר אך איננו כן כי מה שאמרנו לשוב אל ארץ יהודה לא היתה הכוונה לשוב אל הארץ למה שאת הולכת שמה רק כי אתך נשוב לעמך שבשביל העם ואמונתם אנו הולכות וזהו כי אתך כלומר כי אתך נשוב שאמרנו לך הוא לעמך ולא לארצך וזהו משמעות מלת כי לגלות לה פירוש דבריהן ועל כן בהתחדש לנעמי עתה טוב כוונתן לחסות תחת כנפיו יתברך אז חיבבתן וקראתן בנותי מאז והלאה מה שלא עשתה כן עד כה וזהו שובנה בנותי ובכל מקום שנאמר בנתי הוא חסר על כי א' בלבד הלכה עמה וכוונת הכתוב לומר הלא אמרתן כי אתך נשוב והן אמת כי על שובכם עד ה' כוונתם אך באמור כן לעמך ולא אמרתן לעמך ולארצך אפשר הוא שאתי תשובו לעמי אשר בארץ יהודה ושם תשובו לה' על ידי עמי או הפירוש הוא כי אתי תשובו לדת עמי בדרך הזה בלי לכת לארץ עברים כי אם שאחר תלכו לארצכם אם הכוונה היא לשוב לעמי שתשובו לעמי להם ממש ולדתם כי תלכו להתגייר על ידם אם כן הוא שובנה בנותי לה' להתגייר ע"י עמי אך למה תלכנה עמי מה בצע לכם בחברתי שאם הוא כמעשה תמר לבלתי צאת מבית יעקב ריקם דבקה בחמיה זה לא יצדק בחמוסכן אפילו היה נשואיכן דרך אישות כעולה על רוחכם לא יצדק בכם אם לא אם היו לי בנים במעי וזה יהיה באמורכם שזווגכם היה שלא באישות כי נכריות הייתם ויותר לכן הנשא לבנים שאלד שאין אסור אשת אח שלהב"ע אלא בהיות זיוג המת דרך אישות אך לא בישראל הנושא נכריה אך זה לא יתכן כי האם והיו לכם לאנשים כלומר שמא לא יתרצו להיות לכם לאנשים וזהו מ"ש והיו לומר האם הוא ודאי יהיו לכם לאנשים ואף שלא נעלם ממנה שלא לכך כיונו אמרה כך להוציא מלבן טוב כוונתן להתגייר לראות מה ישיבו על תוכחתה האם יאמרו שלא בקשו ללכת אתה רק ללמוד ממעשיה הטובים או אם לא יהיה לבם שלם לא ידחו טענותיה אלו כדי למצו' תואנה לשוב לארצן על העדר בנים להנשא אליהן ויהי כן כי ערפה העלימה עיניה כאלו היו טענות מספיקות להסיר מסוה הבושה מלשוב ותישק לחמותה ותשב אל עמה ואל אלהיה אך רות אפילו לא שתה לבה לדחותן ולומ' כי לא להתחתן עוד המה כיונה רק החליטה הגיזרה ואמרה אל תפגעי בי ואם אשר אמרתי כי אתך נשוב לעמך הוא הפירוש הב' שאתי ביני וביניכם תשובי אל דת עמי אך אח"כ תלכו לעירכם אם כן הוא שובנה בנותי אל ה' ע"י ולכנה אחרי כן לארצכם וזהו שובנה בנותי לכנה שהוא שובנה אל עמי ואמונתן כאשר אמרתן ולכנה אל אדמתכן ושמה תשובו ותעבדו את ה' ועשתה כך להיות ימין מקרבת בל תראה כדוחק אותן בשתי ידים מלקבלן להתגייר אף שידעה כי בארצן את אלהיהן יהיו עובדים כשאר עמן ואמרה מהטעם שאמרתי העוד לי בנים וכו' מספיק שתשובו ותלכו וכ"ש שאף תקוה לעתיד איננה כי זקנתי מהיות לאיש שאינה ראויה לילד אפילו אם אמרתי יש לי תקוה עדיין לילד ואפילו הייתי הלילה לאיש למהר הלידה וגם ילדתי מההויה ההיא וגם שיהיו בנים שהם שנים לשתיכן ושיהיו זכרים שיש ספוק לשתיכן לא יתכן כי הלהן תשברנה עד אשר יגדלו לומר זה נמנע כי תזקינו מהיות לאיש טרם יגדלו ושמא תחשבו בלבבכן היותכן עגונות מלינשא החוצה לאיש זר על זיקת בני אם אלד וזהו הלהן תעגנה לבלתי היות לאיש אל בנותי כי אינכם עגונות בשבילן והוא כי אפילו הייתן גיורות מאז הנה אשת אחיו שלא היה בעולמו אינה זקוקה ליבם והיא ערוה עליו וזהו אל בנותי וכו' כי אין הדין כן כי אפילו היו נישואיכן דרך אישות כעולה על רוחכם אינכם עגונות ויהיה באיסור נשואיכם עמהם ולא אעשה כך לשוב להחטיאן בלוקחם אתכם שלא במקום מצוה אף אם היה בכן דין עגון וזהו ע"ד רז"ל שפירשו מר לי מאד מכם על הצרה שבאה לה בשבילן: 

או יאמר גם שמותר לכם לינשא לבנים שאלד כי נשואיכם לא באישות היו כי לא נתגיירתן עם כל זה אל בנותי כי הלא מר לי מאד מכם מפאתכם שלא מחותי בקחתם אתכם שע"כ נשארתי שכולה וגלמודה וגם שאם אז היה באיסור עתה יהיה בהיתר יראה אנכי כי הלא יצאה בי יד ה' לפגוע בי והייתי נדונות למות אלא שבדרך שייורין נתעכבתי באופן שיצאה בי יד ה' כבר לפגוע בי וקל הדבר לגמור וע"כ איככה אוכל לעשות נישואין אחרים מחמת חיבת החיתון הקודם שיראה כבלתי שבה מעוני הראשון ודבר קל יספיק לגמור נא רע וזהו כי יצאה בי יד ה'. ורז"ל אמרו וז"ל כי יצאה בי ובבני ובבעלי יד ה' ע"כ. והנה מאמרם הוא הפך הפסוק ומאין מצאו מקום לפרש מאומרו בי שהוא בה ובבניה ובבעלה ולזה נשים לב בלשונם למה סיימו ואמרו יד ה' לבלי צורך שאינם מפרשים בשתי תיבות אלו דבר אלא מסיימים תיבות הכתוב. אך אחשוב הוקשה להם אומר יצאה שאדרבה מהראוי היה לומר באה או נגעה בי וגם אומרו ל' יד ע"כ אמרו כי הוא לומר כי בה נשלמה יד ה' והוא בהזכיר מאמרז"ל על פסוק אני מלאה הלכתי וכו' מלמד שהלכ' מעוברת וגם אותו הולד מת גם נזכירה מאמרם ז"ל על פסוק וירא ישראל את היד הגדולה וכו' כי הם אמרו כמה לקו באצבע עשר מכות שנאמ' ויאמרו החרטומים אל פרעה אצבע אלהים היא ועל הים הוא אומר את היד הגדולה לקו חמשים מכות הנה שדורשים ברוגז צרות שנאמר בו יד על חמשה מיני מכות כמספר אצבעות היד ונבא אל הענין והוא כי זה מאמרם ז"ל פה שהכוונה באומרו יד ה' הוא על חמש מכות ועל כן זולת הקודם הוקשה למו איך היו בה מיני מכות חמשה בענין כוונת יד לז"א בי ובבני ובבעלי יד ה' לומר כי בצרת עצמי שאני שכולה וגלמודה באומר' אח"כ כי המר שדי לי מאד נשלמו ה' צרות שיצאה אל הפועל כל תשלום היד שהם חמשה כחות הרוגז הנמשלים לחמש אצבעות וזה אומרה בי ובבני שהם ג' בנים מחלון וכליון ובן בטנה שעליו אמרה אני מלאה הלכתי ובעלי הרי ארבעה ובה בצרתה ה' הרי יד ה' שהיא חמש אצבעות ושיעור הכתוב לפי דעתם הוא כי יצאה בי כלומר במכות מה שבי בעצמי שהמר שדי לי נשלמה יד ה' בבעלי ובבני שקדמו: 

והנה עם שדברה בל' המורה שעל ב' כלותיה תדבר רמז לנו שמואל הנביא ברוח קדשו אשר בה כתב לנו את המגלה הזאת אשר היה בלב נעמי כי גם בה נצנצה רוח הקודש כמדובר למעלה והוא כי למעלה באומר' לכנה שובנה נכתב לכנה מלא ובשלהי מאמרה נכתב שובנה בנתי לכן בלי ה"א בסוף תיבה אך הוא נוסף על מה שכתבנו למעלה מאשר מלת שבנה ומלת בלתי חסרו' וי"ו אך הוא כי אחר שנשקה להן כמו שכתבנו שהיה לאדבקא רוחא ברוחא מאז הכירה ההפרש שבין רות לערפה כי רות דבקה בה על יד הנשיקה כמדובר למעלה מה שאין כן ערפה ע"כ התוספת טובה שהוסיפה לקרא אותן בשם בנות היו בחסרון הוי"ו כי על רות היא העיקר וגם מלת שבנה חסרת וי"ו כי על התשובה לעמה של נעמי כוונה ע"כ נכתב בחסרון וי"ו כי אחת היא והוא על רות אך אומר לכן עם לבבה השיחה כי אחת היא ההולכה ע"כ אמרה לכן חסרת ה"א כי א' לבד היא שתלך היא ערפה וזהו שבנה בנתי לכן שבשבנה בנתי חסר וא"ו רמז כי אחת היא השב' והנקראת בתה ובאומר לכן רמז כי אחת היא ההולכת אל בית אמה אלא שדברה בלשון רבים לבלתי נגוע בכבוד אחת מהנה: