עריכת הדף "אבני נזר/אבן העזר/יד" (פסקה)

==ח==

ח) ובהכי ניחא שהרמ"א סי י"א העתיק מתשו' הרא"ש דאין לקבל עדות שלא בפני' ושלא בפני בעלה, ומ"ש הרא"ש שאפי' בדיעבד אין לדון עפ"י אותה עדות לא העתיק, משום דהרמ"א לטעמי' בחו"מ ס' ג' פסק כהרא"ש שיחיד מומחה מקבל העדות, וה"ה בדבר שבערוה כיון שיכול להורות בה מקבל העדות ולא בעי סמוכין אפי' מה"ת, ובסי' כ"ח פסק כרשב"א דבאונס מקבלין, משמע שאינו רק מדרבנן, וא"כ אי אפשר לבטל העדות בדיעבד להתירה לבעלה, והרא"ש בתשובה דמשמע דס"ל שמה"ת, מדהוצרך לומר דבפשע הפקירו ממונו ע"כ פסק דאפי' בדיעבד לא מהני, וב"ש אפשר פסק כש"ך בחו"מ סי' ג' דפוסק כרמב"ם ומחבר דקבלת עדות צריך ב"ד, ממילא מה"ת בעינן סמוכין ומדרבנן הא אמרינן דשלא בפני בע"ד לא מהני, אך הרמ"א לשיטתו ע"כ לא ס"ל כלל לבטל העדות דיעבד ע"כ לא העתיק דברי רא"ש רק לענין לכתחילה, ואף שבתשו' רמ"א סי' י"ב כתב לבטל העדות אף דיעבד, היינו משום דשם הי' רק עידי כיעור וכתבו טור ורי"ו דאף לדעת הר"מ ביש לה בנים לא נאסרת בכיעור, וכן פסק הרמ"א סי' י"א, ע"כ דהאיסור רק מדרבנן, דמדאורייתא לא שייך לחלק בבנים, וכיון דמדרבנן שוב לא מהני שלא בפני בע"ד ובאמת לשון רמ"א בתשו' משמע שפוסק לגמרי כרא"ש, מ"מ דעת רמ"א בפסקיו נ"ל כמ"ש: