עריכת הדף "
אבן האזל/נזקי ממון/ד
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ט == '''שאלו כשהוא תם והועד בבית השואל והחזירו לבעליו חוזר לתמותו הואיל ונשתנית רשותו בטלה ההעדה, והבעלים משלמים חצי נזק, והשואל פטור שהרי החזירו.''' ''' כתב ''' המ"מ פסק רבינו כרב פפא דהוא בתרא דאמר רשות משנה, ובהלכה ח' כתב הרמב"ם להדיא טעמא דרב פפא דלהכי בשאלו בחזקת תם ונמצא מועד לא בטלה ההעדאה משום שכל מקום שהולך שם בעליו עליו, והנה צריך ביאור בסברא דרב פפא דמה שהועד בבית הבעלים מהני גם לבית שואל, משום דרשות השואל לא נחשב רשות אחרת, ומה שהועד בבית השואל לא מהני כשהחזירו לבית הבעלים, משום דרשות הבעלים נחשב שינוי רשות לגבי רשות השואל, והנה אם הי' אפשר לומר דבשעה שנעשה מועד בבית השואל לא נעשה מועד לגבי הבעלים כלל הי' שפיר, אבל באמת זהו טעמא דרבא דרשות אינו משנה, ורק דלאו כל כמינך דמיעדת לתוראי אבל רב פפא לא סבר הכי אלא טעמא לדידי' כשהועד בבית שואל משום דרשות משנה, והרשב"א כתב מתחלה גם על טעמא דרבא דא"א לומר משום דמתחלה לא נעשה מועד לגבי הבעלים, דהא חזינן דגבי אפוטרופוס מהני לעשותו מועד לגבי הבעלים, והיינו דלר"י הוי מעליות יתומים ולריב"ח נמי חוזרים ונפרעים מהם, אח"כ כתב הרשב"א דלעולם הכונה דלאו כל כמינך הוא דלא נתייעד מעיקרא לגבי הבעלים ואפוטרופוס שאני דאפוטרופוס כבעלים, ורב פפא ס"ל דשומר נמי כבעלים ע"כ ד' הרשב"א, עכ"פ סברא זו דלא נתייעד לגבי בעלים זהו רק סברא דרבא, אבל רב פפא לא סבר הכי אלא לדידי' הא דפטור כשהועד בבית שואל והחזירו לבעלים הוא משום דרשות משנה, וא"כ מאי נ"מ בין הועד בבית בעלים ונתנו לשואל או הועד בבית שואל והחזירו לבעלים. ''' ונראה ''' דשומרים כיון דגלי קרא מולא ישמרנו דנכנסו תחת הבעלים א"כ ע"כ נתחייבו בכל חיובי הבעלים, וכיון דגבי בעלים הוא מועד ע"כ נשאר חיוב ההעדאה גם לגבי השומר, דהא רמי רחמנא על השומר חיובי הבעלים, וסברא דרב פפא דשם בעליו עליו מהני לענין זה, שאם היינו באין לחייב את הבעלים בחיובי נזקי השור היינו אם התורה לא היתה פוטרת הבעלים מחיובי השור כשהוא בבית השומר היינו שפיר יכולין מטעם זה לחייב את הבעלים בחיובי שור מועד, דלגבי הבעלים לא נשתנה רשותו דשם בעליו עליו. ורק דמ"מ אם באנו לחייב את השומר משום שהשור הוא ברשותו היה מקום לומר דא"כ רשות משנה והוא רשות אחרת, אלא דזה אי אפשר לומר דע"כ השומר מקבל כל חיובי הבעלים, דהתורה הטילה עליו חיובי הבעלים מקרא דולא ישמרנו דמרבה דמסרו לד' שומרים נכנסו תחת הבעלים, ולכן שפיר לא אמרינן רשות משנה, אבל כשהועד בבית שואל אף דעכ"פ לא סבר לסברא דלאו כל כמינך דמייעדת לתוראי מ"מ סבר דשייך בזה סברא דרשות משנה, דכיון דעיקר ההעדאה היתה לגבי השומר, דהשור עומד לענין דיני נזקין ברשות השומר, וא"כ כשהחזירו לבעלים ואינו ברשות השומר שייך לומר רשות משנה, דהא ההעדאה היתה על רשות השומר, ונ"מ בין סברא דלאו כל כמינך דמייעדת לתוראי, ובין סברא דרשות משנה הוא רק לענין זה אי ס"ל רשות משנה לענין מכירה, דלרבא לא ס"ל רשות משנה ורק בהועד בבית שואל הבעלים פטורים משום דלאו כל כמינך, ור"פ סבר דטעמא משום רשות משנה, ולכן לענין מכירה נמי רשות משנה, והרמב"ם פסק כר"פ. ''' והנה ''' לקמן פ' ו' הלכה ו' כתב הרמב"ם שור שהועד ונמכר או ניתן במתנה חזר לתמותו שהרשות שנשתנית משנה דינו, אבל אם השאילו או מסרו לשומר הרי הוא בחזקתו, וכן שור שהועד בפני אפוטרופסין ונתפקח החרש ונשתפה השוטה והגדיל הקטן אע"פ שבטלו האפוטרופסין הרי הן מועדין בחזקתן שהרי ברשות בעלים הן עכ"ל, וכתב המ"מ שם שור שנגח דו"ה מחלוקת אם רשות משנה אם לא ופסק כרב פפא דהוא בתרא, ואוקמתי בתרייתא דאמר כולה ברייתא דרשות משנה אתיא, והשאילו היינו טעמא דכל מקום שהולך שם בעליו עליו, וזהו טעם לשור שהועד בפני אפוטרופסין וכר' יוסי דאמר הרי הוא בחזקתו, אע"ג דמעיקרא אוקימנא הך דר' יוסי משום רשות אינה משנה, ואנן קיי"ל רשות משנה, רב פפא אמר חרש [שוטה וקטן] אע"ג דבעלמא משנה הכא לא, זהו דעת רבינו ולא ראיתי חולק, עכ"ל. ''' והנה ''' במה שכתב המ"מ דר"פ אמר דחש"ו אע"ג דבעלמא רשות משנה הכא לא, אף דר"פ לא מיירי כלל מדינא דאפוטרופסין, דהא דהועד בפני האפוטרופסין הוא במתני' בדף ל"ט פלוגתא דר"מ ור' יוסי, ושם ע"ב בברייתא פלוגתא דסומכוס ור' יוסי ואמר בסתמא דגמ' דפליגי אי רשות משנה, ור"פ הוא בדף מ' ע"ב בברייתא דהועד בבית שואל דפריך גמ' רישא אסיפא, דברישא קתני דאף דהועד בבית בעלים והשאילו לא בטלה ההעדאה, ובסיפא קתני דהועד בבית שואל והחזירו לבעלים דחזר לתמותו ועל זה אמר ר"פ דכולה ברייתא רשות משנה ורישא הוא משום דכל מקום שהולך שם בעליו עליו, אבל לא מיירי ר"פ כלל בדין אפוטרופסין ומנ"ל להמ"מ דר"פ חולק אסתמא דגמ' דמוקים דפליגי ברשות משנה. ''' אכן ''' כונת המ"מ היא פשוטה דבפלוגתא דר"מ ור' יוסי ודאי דהלכה כר' יוסי וא"כ לסתמא דגמ' דמוקים דפליגי ברשות משנה קיי"ל רשות אינה משנה, וא"כ ר"פ דמוקים כולה ברייתא רשות משנה ומוכח דסבר רשות משנה, ע"כ דסבר דר"מ ור' יוסי לא פליגי ברשות משנה, וגם ר' יוסי סבר רשות משנה, ורק דהועד בפני אפוטרופסין ובטלו האפוטרופסין אין כאן שינוי רשות כלל. ''' אבל ''' מה שכתב המ"מ דהשאילו היינו טעמא דכל מקום שהולך שם בעליו עליו וכתב ע"ז דזהו הטעם לשור שהועד בפני האפוטרופסין ומשמע דחד דינא הוא שואל ואפוטרפסין וכן הוא לשון הרשב"א שהבאנו שכתב ואפוטרפוס שאני דאפוטרופס כבעלים ור"פ ס"ל דשומר נמי כבעלים, וזה תמוה טובא דא"כ שומר ואפוטרופס צריך להיות שוה ואמאי אמרינן דהועד בבית שואל והחזירו לבעלים חזר לתמותו משום דרשות משנה, והועד בפני אפוטרופסין ובטלו האפוטרופסין הרי הן מועדין בחזקתן, ומצאתי שהיש"ש בפ"ד סי' י"ד האריך בזה לסתור דעת הרמב"ם וז"ל, ואי אפשר לי' לתרוצי אא"כ בחילוק דק וקלוש שגבי אפוט' חשיב שם בעלים הראשונים טובא ואפוט' במקום בעלים עומד, א"כ מועיל האי טעמא דאף כשהועד בפני האפוט' חשבינן לי' כאילו הועד בפני הבעלים דברשות בעלים הוא עומד וק"ו היכי שהועד בפני הבעלים ובא ליד האפוטר' וגבי שואל אינו חשוב כ"כ שם בעליו הראשונים עליו ואינו מועיל אלא לענין זה שאם הי' מועד גבי בעלים ובא ליד שואל שרשות אינו משנה, אבל כשהועד בבית שואל שהוא רשות אחר לא חשבינא כאילו הועד בבית בעלים מטעמא דשם בעליו עליו ואינו אלא דברי נביאות עכ"ל עיי"ש שהאריך. ''' אכן ''' בדעת הרמב"ם צריך לומר דסובר דלא דמי כלל שואל לאפוטרפוס משום דשואל יש לו דין רשות אחרת דמשום זה חייבין שומרין בנזקין משום דנכנס השור ברשותן, כמו שהארכתי בריש פ' א', ורק דמ"מ לגבי חיוב הבעלים אם היו מחוייבין אמרינן דלא נשתנה הרשות משום דכל מקום שהולך שם בעליו עליו, וממילא ע"כ הוי מועד גם לגבי השומר כיון דנכנס תחת הבעלים ונתחייב בחיובי הבעלים, אבל אפוטרפוס אינו רשות אחר כלל ומדויק שלא כתב הרמב"ם ברשות האפוטרפסין אלא בפני האפוטרפסין, והיינו שהעמידו האפוט' שישגיח על שור היתומים, אבל לא הכניסו אותו לרשותו כלל, וזה מוכח עוד יותר דבהלכות נחלות פ' י"א הלכה ד' כתב הרמב"ם כשמעמידין אפוטרפוס מוסרין נכסי היתומים להאפוט', והכא לא הזכיר שמוסרין השור להאפוט', ונוכל לומר דזהו שיטת הירושלמי שהבאנו בפ' א' דאפוט' חייב משום מעמיד, ומוכח דאינו חייב משום שומר והיינו משום דלא הכניסו השור ברשותו, ואינו חייב אלא משום שסמכו עליו ב"ד במה שהבטיח לשמור השור, וזה מבואר עפ"י דברי המ"מ בפ' ב' מהל' שכירות הלכה ח' בהא דהנח לפני, דהוי ש"ח דהוא דוקא שהניח לפניו בסמטא בתוך ד"א או בחצר שלו. וזה שלא כדעת הטור דבסלוק בעלים מתחייב השומר. ''' ולפי"ז ''' מבואר שפיר דאפוט' לא הוי רשות אחרת כלל, ומבואר מחלוקת הסוגיא הקודמת ורב פפא, דסוגיא הקודמת סוברת דאפוט' חייב מדין שומר ובשומר היכי שהועד בבית שומר והחזירו לבעלים אמרינן רשות משנה, אבל ר"פ יסבור דאפוט' אינו רשות אחרת ואינו חייב משום שומר אלא משום מעמיד כדאיתא בירושלמי, ולכן לא הוי שינוי רשות כלל, ועיין מה שכתבנו עוד מזה בפ"ו הלכה ג', ובדברי הרשב"א והמ"מ אף שבדבריהם משמע דמדמין שומר לאפוט' אך ע"כ אין כונתם כן וביחוד בדברי הרשב"א דהא תחלת קושייתו הי' ממה דגבי אפוט' מהני לעשותו מועד לגבי הבעלים, וע"ז כתב דאפוט' כבעלים ואח"כ כתב דר"פ ס"ל דשומר נמי כבעלים והא ר"פ ס"ל דהועד בבית שומר לא הוי מועד לגבי הבעלים, וע"כ דאין כונתו לדמות שניהם זל"ז ממש, ובודאי שלשון הרשב"א והמ"מ דחוק, אבל ביאור עיקר הענין נראה כמש"כ:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף