עריכת הדף "תורה תמימה/ויקרא/יב" (פסקה)

== ח ==

'''ולקחה. ''' א"ר חסדא, אין הקינין מתפרשות אלא או בלקיחת בעלים או בעשיית כהן {{תוספת|נה|ר"ל אין הקינין של כל מחוסרי כפרה מתפרשות איזו עולה ואיזו חטאת אלא או בלקיחת בעלים שאמרו בשעת לקיחה זו לעולה וזו לחטאת או בעשיית כהן אותם כדין עולה וחטאת, אבל אם לקחום הבעלים סתם ואח"כ קרא עליהם שם אין השם חל עליהם ויכול הכהן לשנותם.}}, דכתיב ולקחה שתי תורים אחד לעולה ואחד לחטאת, וכתיב (פ' מצורע) ועשה הכהן אחד חטאת ואחד עולה, או בלקיחת בעלים או בעשיית כהן {{תוספת|נו|כאן כתיב בלקיחה אחד לעולה ואחד לחטאת וגבי זב כתיב בעשיית כהן ג"כ כלשון זה, ולא כתיב לעולה ולחטאת, אלמא דנקבעים לתכלית שמותיהם או בלקיחת בעלים או בעשיית כהן, אבל לא בנתיים.}}. (יומא מ"א א').

'''אחד לעולה ואחד לחטאת. ''' [והא קיי"ל חטאת קודמת לעולה כדכתיב (פ' ויקרא) והקריב את אשר לחטאת ראשונה], אמר רבא למקראה הקדימה הכתוב לעולה {{תוספת|נז|פירש"י שתהא נקראת תחלה, עכ"ל. ותמהו התוס' מה חדוש בזה, ופרשו פי' אחר, וגם פירושם אינו מבואר ברחבה כמש"כ הם עצמם. ולו"ד נראה לפרש ע"פ מ"ש במגילה ל"א ב' אמר הקב"ה כבר תקנתי סדר קרבנות, בזמן שהם קוראין בהם לפני מעלה אני עליהם כאלו הקריבום לפני. וזוהי הכונה למקראה הקדימה הכתוב לעולה, לרמז על הקריאה בזמן שאין מקדש צריך לקרות פרשת עולה קודם לפרשת חטאת. ובטעם הדבר נראה ע"פ מש"כ המפרשים דאין העסק בד"ת בענין קרבנות שוה ממש להקרבת קרבנות אלא רק בערך דמיון קצת, והטעם בזה עפ"י מ"ד בכ"מ בש"ס על הפ' דפ' תצוה ואכלו אותם אשר כפר בהם, מלמד שהכהנים אוכלים ובעלים מתכפרים, ומבואר דכפרה שלמה תלויה גם באכילת כהנים את הבשר, והנה אם חלק גבוה אפשר לצאת שווי גמור ע"י עסק התורם אבל אכילת הדיוט קשה לצאת בזה שווי גמור, וע"ע מש"כ בזה בפ' צו (ו' י"ח).

ולפי"ז הנה כנודע הוי קרבן עולה כולה כליל ואין בה אכילת כהנים כלל, וא"כ שייך בה יותר לומר שהאמירה תהיה במקום הקרבה, משא"כ שארי קרבנות שיש בהן עכוב אכילת כהנים את הבשר, ולכן בזה"ז בקריאת הפרשיות קדמה עולה לחנואת. ועיין במג"א סי' א' ס"ק ח' שתמה הרבה בהקדם עולה לחטאת באמירת סדר הקרבנות, ולפי מש"כ הכל מיושב, ודו"ק.}}. (זבחים צ' א').