עריכת הדף "תורה תמימה/בראשית/לב" (פסקה)

== כו ==

'''בהאבקו עמו.'''  א"ר יהושע בן לוי, [מאי דכתיב בהאבקו עמו], מלמד שהעלו אבק ברגליהם עד כסא הכבוד, כתיב הכא בהאבקו עמו וכתיב התם (נחום א׳:ג׳) וענן אבק רגליו {{תוספת|יא|טעם הדיוק שדריש הלשון בהאבקו עמו פירש"י דמדייק למה לי' למכתבי' כלל, עכ"ל, ולי קשה דיוק זה, כי למה לא יספר הכתוב סדר התקיעה הזאת איך היתה והא בודאי היא מאורע גדולה ונכבדה בחיי יעקב עד שעשו זכר לה לבלי לאכול לעולם את גיד הנשה, וא"כ למה לא יספר הכתוב מאורע זו והויתה בפרט.  אבל לולא דבריו נראה דהגמרא מדייק דהא מקודם כתיב וירא כי לא יכל לו ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב. והנה לפי"ז בשעה שראה כי לא יכל לו פסק מלהאבק אלא הלך ונגע בכף ירכו, ובנגיעתו נעתק הכף, וא"כ מבואר שהעתקת הכף היתה אחר ההתאבקות, וא"כ איך זה אמר הכתוב ותקע כף ירך יעקב בהאבקו, ולכן סמיך על זה לדרוש מה שדרש. – וענן הדרש שהעלו אבק עד כסא הכבוד מבואר באורך בחדושי הרשב"א, ותמצית דבריו, שזה שנאבק עמו הי' שרו של עשו, ואבק הרגלים הוא כנוי לתולדות, ורמז לו השר הזה שיתאבקו בניהם עד הזמן ששמו וכסאו של הקב"ה יהיו שלמים וכמ"ש ועלו מושיעים וכו', עיי"ש באריכות רב. –  והנה בבאור הלשון ותקע, איתא במ"ר מחלוקת החכמים, ר' אליעזר אומר, שייעא, ר"ל החליק הבשר מעל העצם, ר' ברכיה אומר, סדקה כדג, רב נחמן בר יצחק אומר, פרשה ממקומה, כמש"כ (יחזקאל כ״ג:י״ח) ותקע נפשי, ע"כ, ולא נתבאר במאי פליגי.  וי"ל דר' אליעזר ור' ברכיה ס"ל כרב מתנה בחולין נ"ד א' בוקא דאטמא דשף מדוכתה טרפה ואפילו לא איעכל ניבי, וא"כ אי אפשר לפרש תקע ממש, שהרי לפי"ז הי' יעקב אבינו טרפה, וזה אי אפשר, שהרי טרפה אינה חיה יותר מי"ב חודש והוא חי אחר מעשה זו כמה עשרות שנים, ולכן פרשו הלשון ותקע בבאורים אחרים שלא תקע כלל, ורנב"י ס"ל כמו דקיי"ל לדינא דשף מדוכתה בלא איעכל ניבי כשרה, וא"כ אפשר לפרש ותקע – ממש, וכן הוא מפרש, ודו"ק.}}. (שם שם).