עריכת הדף "שיחה:תנ"ך/ויקרא/ח" (פסקה)

== פסוק לה ==
=== ופתח אהל מועד תשבו יומם ולילה ===
יש להקשות איך היו בפתח אהל מועד שבעה ימים, והלא פירקו את המשכן מידי יום. ויעוין בספורנו שכתב: כי היריעות לא התפרקו כמבואר למעלה. וכונתו למה שהבאנו בשמו בפרשת פקודי שהיריעות של המשכן עמדו גם ללא הקרשים בדרך נס, וא"כ כוונתו היא שאותם לא פירקו כל השמונה ימים. ועיין בחזקוני (בפס' לג) שכתב: לא תצאו שבעת ימים - פירוש לא יעסקו בדבר אחר ולא ילכו למקום אחר, אך בלילה יוצאים לצרכיהם, דוגמא "ויבכו את משה שלשים יום" כאילו לא היה שום רגע שלא בכו, וכן "בסוכות תשבו שבעת ימים", וכן "מן המקדש לא יצא", עכ"ל. ולדבריו באמת בלילה שהמשכן היה מפורק הם יצאו לצרכיהם, ועיין בזה.

שוב ראיתי בשפ"ח הקצר לעיל פס' א שהביא מהרא"ם, וז"ל: ולפי"ז צריך לפרש "ופתח אהל מועד תשבו יומם ולילה שבעת ימים וגו'", 'ובמקום אהל מועד תשבו', דהא כל שבעת הימים היה מעמידו ומפרקו ולא נשאר בו צורת הפתח, ע"כ.

שוב מצאתי ברמב"ן (שמות מ, ב), שכתב וז"ל: ונראה לדעתם כי בשבעת הימים הראשונים היה מקים אותו בבקר בבקר, ועומד כן כל היום וכל הלילה, וכעלות השחר היה מוריד אותו וחוזר ומקימו מיד, כי הכתוב אמר "ופתח אהל מועד תשבו יומם ולילה" (ויקרא ח, לה), ואין פתח לאהל רק בעת הקמתו, עכ"ל. ובהמשך מסיים: ויתכן שכל זה רגילות, להודיע ענין הקמתו והסדר, ולא יעמידנו מפורק כלל, עכ"ל. [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 02:31, 25 במרץ 2021 (IST)
: בדברי הרמב"ן יש להעיר, דעדיין קצת צ"ב, דמ"מ סו"ס היה זמן מועט שאין משכן, ואת"ל דיומם ולילה אין הכוונה בלי הפסק כלל, א"כ גם אם היה מפורק הרבה זמן היה מתקיים "יומם ולילה", ויתכן דכוונת הרמב"ן רק לאפוקי שלא פירקו את המשכן קודם הלילה, ונמצא דלא נתקיים "ולילה" כלל, א"נ דשפיר משמע ליה לחלק דרגע אחד ל"ח הפסק, משא"כ אם היה משך זמן מפורק, ויל"ע אמאי לא סגי לכה"פ ברוב יומם ולילה. 
:ובדברי האברבנאל לא הבנתי דבשלמא לא תצאו שבעת ימים נתקיים לפי דבריו, אבל יומם ולילה איך נתקיים, ואולי נתקיים לדידיה בחלק הלילה או ברוב וכיוצא עד"ז. [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 23:53, 25 במרץ 2021 (IST)
::אפשר להציע: דעת הרמב"ן דספיקא דאורייתא לקולא מדאורייתא, ולכן כתב שהיה מקים אותו בבקר בבקר וכעלות השחר היה מוריד אותו, דווקא בזמן זה שהוא ספק יום ספק לילה ואז מדאורייתא אין חיוב ישיבה פתח אהל מועד לא מדין יום ולא מדין לילה.
::לא ראיתי לאיזה אברבנאל ירמזון דבריו? ואם כוונתך {{א|בן עזאי}} לחזקוני, הוא למד שבתשבו יש שתי אמירות: חיובית ושלילית, והאמירה החיובית מתייחסת רק ליום שבו מתקיימת עבודת המשכן, אבל לגבי הלילה די באמירה השלילית, שלא לעסוק בדבר אחר, אבל לצאת לצרכיהם וכדומה לית לן בה. [[עמוד ראשי|האוצר בהרצה. "ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת"]]. [[משתמש:מערכת|מערכת]] ([[שיחת משתמש:מערכת|שיחה]]) 00:41, 26 במרץ 2021 (IST)
:::אכן כוונתי היתה לחזקוני, [איתקיל כתיבתי]. [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 04:10, 26 במרץ 2021 (IDT)