עריכת הדף "רמב"ן/ויקרא/יח" (פסקה)

==יז==
'''זמה היא''' תרגם אונקלוס עצת חטאין היא וכתב רש"י שיצרך יועצך לחטוא ולא ידעתי טעם לזה שכל העריות גם העבירות האחרות היצר יועצו לחטוא אבל הענין הוא כי שם זמה גזרו מן כאשר זמם לעשות לאחיו {{ממ|[[תנ"ך/דברים/יט#יט|דברים יט יט]]}} ומחשבה ההגונה יקראו מזמה ולא יבצר ממך מזמה {{ממ|[[תנ"ך/איוב/מב#ב|איוב מב ב]]}} ולזנות העשוי במחשבה בסתר יקרא זמה כענין אם נפתה לבי על אשה {{ממ|שם לא ט}} וכתיב {{ממ|שם פסוק יא}} כי היא זמה והוא עון פלילים וכן וזמתך ותזנותיך {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/כג#כט|יחזקאל כג כט]]}} וזמת זנותך {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/יג#כז|ירמיה יג כז]]}} הניאוף בסתר ובגלוי ולפי דעתי אמר הכתוב "זמה" באשה ובבתה {{ממ|כאן}} ואשה ואמה {{ממ|להלן כ יד}} לגנות הענין לומר כי כשישכב עם אחת שהיא אשתו יחשוב באחרת בעבור קרבתם ודמיונם והנה תהיה שכיבת שתיהן לו זמה והוא הענין שהזכירו רבותינו {{ממ|נדרים כ}} וברותי מכם המורדים והפושעים בי {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/כ#לח|יחזקאל כ לח]]}} אלו בני תשע מדות וכו' ולכך אמר הכתוב "ערות אשה ובתה" וכן יאמר ואיש אשר יקח את אשה ואת אמה זמה היא {{ממ|להלן כ יד}} ולא אמר ערות בת אשתך לא תגלה וערות אם אשתך לא תגלה וטעם הכתוב כי מתחילת הפרשה {{ממ|פסוק ו}} אמר איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו כי אסר הקרובות לו משום שארו ונתן בהם טעם {{ממ|פסוק י}} כי ערותך הנה ועכשיו {{ממ|בפסוקים יז-יח}} כשאסר קרובות אשתו אמר שארה הנה לומר שגם המה אסורות מפני שהן שאר זו לזו ותהיה משכבן בשתיהן זמה כמו שפירשתי וכן אמר הכתוב {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/כב#יא|יחזקאל כב יא]]}} ואיש את כלתו טמא בזמה שטמאה לבעלה כי גם בהיותה עמו תחשוב באביו בעבור דמיונם וקרא הכתוב שכיבת הבהמה תבל הוא {{ממ|פסוק כג}} שיבלבל זרע אדם וזרע בהמה וכן אמר {{ממ|להלן כ יב}} בשכיבת הכלה תבל הוא שיתערב האב והבן להיות לה כאיש אחד תשכב עם שניהם יחד במחשבה: