עריכת הדף "ריב"א על התורה/בראשית/כח" (פסקה)

== יט ==
'''על כן קרא למקום ההוא בית אל והלא על הר המוריה התפלל. '''מאי קאמר ולוז שם העיר לראשונה וכי הר המוריה נקרא לעולם לוז זה לא מצינו אבל עיר בית אל שמצינו שנקרא לוז שנ' ויבא יעקב לוזה היא בית אל בארץ כנען לפי' פרש"י שהתפלל על הר המוריה וההר קפץ ממקומו ובא עד בית אל. אבל קשי' הא דאמרי' לא כאברהם שקראו הר ולא כיצחק שקראו שדה אלא כיעקב שקראו בית אל. והלא לא קראו להר המוריה בית כי אם לעיר ששמה לוז. ונראה לי דלאו מקרא דבית אל קא דריש אלא אאין זה כי אם בית אלהים שעל ההר אמר כן אבל קשי' לי מה הרוי' יעקב במה שבא הר המורי' כנגדו עד בית אל והלא חזר אחריו עד בית אל וכמה ימים טרח לחזור ובשביל מהלך יום אחד לא הוצרך הר המוריה לקפוץ. ועוד ק' לי מאי בית אל משאר עיירות. ועוד ק' דבההיא תני שלשה אנשים היו שקפצה להם הארץ ואלו הן יעקב אליעזר אבישי. ולדברי רש"י קפיצה זו אינה דומה לשאר קפיצות דבאינך קפיצות ממש קאמ'. ועוד דהאבן ששם מראשותיו שם יעקב בבית אל כי בשובו מפדן כתו' ויסך עליה נסך ויצוק עליה שמן וכו'. ולדברי רש"י והלא כשחזר בבקר הר המוריה למקומו חזרה האבן עמו כי על ההר היתה וא"כ מי הוליך האבן לבית אל אלא נראה דאמתת הדבר הוא כן שזה שאמר יעקב אפשר שעברתי על מקום שהתפללו בו אבותי וכו' על בית אל אשר היה הר אז נקרא לוז ושם התפלל אברהם שנ' בין בית אל ובין העי כדאמרי' אלמלא לא הקדים אברהם תפלה לא נשתייר משונאיהם של ישראל שריד ופליט ושם לא התפלל יעקב מעולם. וכשבקש יעקב לחזור מחרן קפצה ליה ארעא עד בית אל ושם קפץ הר המוריה ובא עד בית אל לפי שחפץ הקב"ה שתהא תפלתו בבית אל על הר המוריה במקום עקד' יצחק כדי שתתקבל תפלתו לכך קרא לעיר ששמה לוז בית אל על שם הר המוריה שבא שם אבל המפרש עברתי על מקום שהתפללו וכו' על הר המוריה טועה כי שם התפלל יעקב כמה פעמים אלא על בית אל אמר כן ומה שפרש"י שנעקר הר המוריה ממקומו ובא עד בית אל האמת פי' ורוח הקדש נזרקה בו אך מה שפי' והוא קפיצה האמורה בגיד הנשה קשה מעט כי קפיצת הארץ היתה מחרן עד בית אל והר המוריה קפץ ובא כנגדו עד בית אל עכ"ל. אומ' הר"ר אליקום שמה שפי' הקדוש כי מה שאמר יעקב אפשר שעברתי וכו'. על בית אל אשר בין העי אמר כן. לא כן פרש"י בפר' גיד הנשה שפי' שם גבי אפשר שעברתי וכו' וז"ל האי בית אל לאו בית אל הסמוך לעי הוא אלא ירושלים ועל שם יהיה בית אלהים קראו בית אל והוא הר המוריה שהתפלל בו אברהם והוא שדה שהתפלל בו יצחק דכתיב ביה לשוח בשדה דהכי אמרי' בסוטה אל הר ה' ואל בית יעקב מאי שנא יעקב אלא לא כאברהם שקראו הר דכתי' בהר ה' יראה ולא כיצחק שקראו שדה אלא כיעקב שקראו בית אל עכ"ל. וגם מה שפי' הקדוש שמה שפי' רש"י וזו היא קפיצת הארץ בגיד הנש' קצר מעט י"ל שודאי רש"י היה יודע ששני קפיצות היו אחת מחרן לבית אל וא' שהר המוריה בא כנגדו עד בית אל אך לא היה צריך לפרש לו אלא אותה קפיצה דהר המוריה כמו שפי' חזקו' לעיל. ומה שפי' וזו היא קפיצה וכו' ר"ל זו היא אחת מן הקפיצות דהא אמרי' התם קפצה ליה ארעא קאי לכל הקפיצות ומ"מ אותה קפיצה שהיתה מחרן לבית אל עקרית היא ועל שם אותה קפיצה אומר בפ' חלק ג' קפצה להם הארץ יעקב אליעזר ואבישי שהוא דומה לשאר קפיצות דאליעזר ואבישי. וגם מה שהקשה הקדוש מי הוליך האבן לבית אל. י"ל שלפירש"י בפ' גיד הנשה ניחא שפי' שם גבי קפצה ליה ארעא נתקצרה ונתקמטה לו. וא"כ כשקפץ הר המוריה ובא עד בית אל לא נעקר ההר ממש אלא מקום קריעתו של הר נתקצר ונתקמט עד שההר היה בבית אל. וגם כשחזר ההר למקומו בבקר לא נעקר ממש אלא מקום קריעתו נמתח ושב למקומו. כך שמעתי ממורי שמתרץ קושיות הקדוש. ומ"מ לא נתישבו קושי' הקדו' דמאי שנא יותר משאר אך לפי' הקדוש ניחא. וא"ת היאך יעקב דרכו שהרי כל מי שרוצה ללכת בארץ ישראל מבאר שבע לחרן הוא הולך מן מערב למזרח שכן חרן במזרחו של ארץ ישראל דכתיב ארם מקדם ופלשתים מאחור וחרן וארם חד הם כדמוכחי קראי. ויעקב הלך מבאר שבע לחרן דרך הר המוריה ובית אל דהיינו מדרום לצפון עד בית אל כדמשמע מפירש"י דלך לך מתוך המקראות ודברי רש"י. וי"ל הוא הדרך שהלך בו אברהם כשיצא מאור כשדים והלך מחרן לבאר שבע ובבית אל ובכמה מקומות אשר באותו הדרך ישבו אברהם ויצחק והיו רגילין באותו הדרך ומכירין בו ולכך הלך יעקב באותו הדרך:
'''לוז פרש"י עץ שגדלים בו אגוזים קטנים קולדר"א בלע"ז. '''ור"ת פי' אלמונדיי"ר בלע"ז כדאמרינן בברכות תרנגולת לכ"א יום וכנגדו באילן לוז ואנו יודעים שזהו השקד שנגמר פריו לכ"א יום כדאיתא במדרש מקל שקד אני רואה מה שקד זה מתחלת נצו עד גמר פריו כ"א יום אף מי"ז בתמוז עד ט' באב כ"א יום הרי לוז שקד: