עריכת הדף "פרי מגדים - משבצות זהב/יורה דעה/צד" (פסקה)

== ז ==

'''או.''' עט"ז והם דברים פשוטים לפי מ"ש בצ"ה אות ח' ועיין חולין קי"א תוס' ד"ה והלכתא דקערה חולבת ביורה בשר שהודח אסור ויש בו ב' טעמים א' דהמים נ"נ בטעם ב' ועוד טעם דהקערה מקבל מן היורה בלא אמצעית המים והוי טעם ב' בקערה לאיסור א"כ בשלמא להטעם דהמים נ"נ ביש ס' לא נ"נ המים אבל לטעם דמקבל מיורה א"כ קשיא אמאי הכף שרי ביש ס' דמקבל מקדירה ובשלמא כשאר אב"י הוה נ"ט בר נ"ט דהיתרא ע"כ הוכיח דהר"ב תופס עיקר הטעם דהמים נ"נ שהטעמים פוגעין זה בזה וביש ס' לא שייך זה והמעיין בצ"ה אות ט' יראה דלא ברירא ליה איזה טעם עיקר דכתב וזה אף לפי ט"א שרי יע"ש והנך רואה בעליל שזה דלא כמ"ש הש"ך אות ח' דלדעת הרב לקמן אפילו אין בקדירה אלא מים וס' נאסר הכף ואיך יפרנס מ"ש הר"ב כאן דאף (ביש) [באין] ס' ושניהם ב"י הכל שרי אפילו הכף דל"ל הכל שרי המאכל והקדירה דכבר כתב המחבר זה ובאו"ה כלל ל"ז מבואר להדיא כן דהכל שרי וצריך לדחוק דכאן מיירי שידוע ודאי שנזהר ולא נגע הכף כלל בקדירה כמו מאכל עב מיני הריפות וכדומה שתחב באמצע המאכל מש"ה שרי והש"ך מיירי בספק לו אי נגע בקדירה ובש"ך אות ח' אבאר בעז"ה:

'''שאלה''' מיני הריפות טטרקי או גרופין ואורז ודוחן שדרך לבשל בקדירה עם מים ואח"כ שופכין המים לחוץ ונשארו בקדירה בלי מים כלל או שהמים נצטמקו בתוך הגרופין ונעשה גוש ואין שם לחלוחית מים איך יש לנהוג בתחיבת כף בתוכן גם אם יש חילוק בין נ"ט בר נ"ט לגבייהו:

'''תשובה''' דבר זה צריך עיונא ודקדוקה רבה ודבר מצוי הוא בכל יום לכן ראיתי להאריך קצת. הנה אם תחבו כף בשר ב"י לקדירה חולבת ב"י ולא היה בקדירה ס' נגד הכף הדין מבואר לקמן סי' צ"ו ס"ה להר"ב והכי קיימא לן דהקדירה והכף והתבשיל אסורים דהטעמים פוגעין זה בזה או ט"א יעוין שם. ונאסר כל הגרופין אף דחם בחם בלא רוטב כ"נ מכל מקום א"א בקיאין בין כחוש לשמן כמבואר סימן ק"ג בהג"ה ס"ה ודבר הבלוע בכלי יוצא בלא רוטב כמבואר שם בהג"ה ס"ז וכ"ת דבר הבלוע בכלי בלא רוטב אין אוסר כ"א כ"ק הא בורכא דבדבר יבש לגמרי הכין הוא כל שיש רטיבת קצת אוסר לדידן בכולו כמ"ש הש"ך שם אות כ"ג והרב יודה לזה כמ"ש בסימן ס"ט אות ס"ד יע"ש היטב ובהגרופין יש רטיבות קצת כנראה לעין ואף יש בקדירה ס' נגד הכף ותחבו בו פ"א הכף הכל שרי לדעת הר"ב והט"ז כאן אם יש במאכל ס' הכל שרי דלא כש"ך אות ח' ושם אבאר ומיהו הגרופין נאסרו כ"נ עכ"פ כדין חם בחם בלא רוטב אף שיש ס' צריך נטילה כמבואר בסימן ק"ה ס"ה בהג"ה ואפילו בשמן לגמרי כ"ש כאן עש"ך שם אות ט"ו ואם לא נודע מקומו איה שרי אף שאין ס' נגד הנטילה דיבש ביבש חד בתרי בטל עס"י צ"ח ס"ד בהג"ה (דהתם קליפה דיעבד שרי ולא נטילה גם בקליפה לא קיי"ל כן יע"ש) וסימן ק"ה ס"ט בהג"ה וש"ך אות ל"ה והקדירה שרי ג"כ דהא לא נגע כ"א בתבשיל ואי מוליך יותר מכ"נ א"כ יש ס' ומיהו אם נגע הכף בקדירה ממש יש לעיין דהקדירה נאסרה לטעם הא' בסימן צ"ה בט"ז אות ח' דאף דב' קדירות נוגעות זה בזה אין מפליטין בלא רוטב מ"מ ע"י הבל בקדירה מפליט שפיר כדבעינן למימר שם ודוקא נוגעין בחוץ אין איסור עס"י צ"ב ס"ט בהג"ה א"כ יהיה אסורה הקדירה ולזה י"ל דהר"ב ע"כ טעם הב' סובר כמ"ש הט"ז כאן וכ"ת דמה בכך מ"מ כ"נ נאסרו הגרופין ומפליטין בקדירה י"ל אין בלוע יוצא בלא רוטב ומ"מ קשה אם הגרופין נאסרו כ"נ ובתוך כ"נ לדופן קדירה יש כח להתפשט בדופן ותהיה הקדירה אסורה כה"ג ואם תחבו כמה פעמים הכף במקומות מחולפים בגרופין נמצא נ"נ כ"פ בכל חתיכה ואח"כ עירו עליהם מים או רוטב וכדומה דמוליך עכשיו הטעם בכולו ולדידן חנ"נ ואין ס' נגד כמה נטילות ויהיו אסורין אף שיש ס' נגד הכף וממילא הקדירה אסורה דודאי אין לומר שכל הקדירה מצרף לבטל שלא יהיו נאסר כ"נ כיון שבלועים מים הרבה לא ידענא חילוק כלל דכללא אמרו ז"ל כל שאין רוטב צף על המאכל אף שיש ס' צריך נטילה כדין חם בחם בלא רוטב ואנן מחמירין לאסור כולו דאין אנו בקיאין ולא להקל שלא לאסור כ"נ וכאמור דהני מיני הריפות ודאי כל דבר גוש בלא רוטב יש להם מה בכך שנבלעו ונצטמקו המים בתוכו מכ"ש אורז ודוחן ששופכין המים לחוץ ואורז ודוחן נשאר יבש א"כ הוי חם בלא רוטב וכדאמרן אמנם כד מעיינין ביה איכא למשדי בה נרגא דאם כן צא ופרנס משנתינו בכ"ה ק"ח ט"ח על החתיכה אם יש בה נ"ט אסורה הא לא"ה מותרת אלמא דא"א כ"נ וכולן מצטרפות ומסייעת לבטל ועיין פרישה ודרישה צ"ב אות ד' שהעיר בזה מסימן ק"ה ובש"ך שם אות ג' ובט"ז ג' לחלק בין הבל קדירה לצלי ובין דבר צלול שנפל לגוש כו' והנה הכף דינו כגוש ובשו"ע ק"ה ס"ד פסק המחבר בפירוש דאף בהבל קדירה אוסר כ"נ ומינה לדידן אין הכל מסייע לבטל ונאסר כ"נ אף ביש ס' וההיא דט"ח צריך לחלק בצלול מתפשט בכולה בהבל קדירה עכ"פ וא"כ כף כגוש דמי ומאחר שאין תלמיד קטן כמוני יודע להכריע ולואי שאבין דבריהם הקדושים א"כ דין זה צ"ע לי {{אצבע מורה}} ומיהו אם הוציא הגרופין מהקדירה בכף חולב כל פעם שמוציא נאסר מה שבכף דעדיין כ"ר עליו כיון שתחבו לכ"ר ויש בו עדיין מאכל עט"ז צ"ב אות ל' בסופו לדידן יש להחמיר אף בכלי ריקן שהוציאו מכ"ר כמ"ש בש"ך כאן אות ד'. ומיהו זה להש"ך אות ח' אבל להט"ז כאן וכמשמעות רמ"א דיש ס' הכל אף הכף שרי דלא שייך טעמים פוגעין זה בזה כיון דיש ס' במאכל ומיהו יש לעיין ביה דכ"נ נאסר בכל פעם ומ"מ מגרופין אין דבר בלוע יוצא בלא רוטב לכף. ואם לקחו גרופין בכף של איסור ביד לאחדים ודאי אף שיש ס' בקדירה הגרופין נאסרו בכל פעם שהם בכף עיין סימן ק"ז ס"ב ובש"ך שם ובש"ך אות ד' כאן אבאר:

'''ודע''' אם תחבו כף חולב ב"י לקדירה ירקות וכדומה והיה ס' נגד הכף וקדירה אב"י דודאי הכל שרי הכף בלע מאב"י והקדירה יש ס' נגד הכף והמאכל יש להתיר לאכול בכל מין שירצה במין הקדירה דהא היה ס' נגד הכף ובמין הכף ג"כ דהא הקדירה אב"י ולקמן צ"ה ס"ב בהג"ה מבואר דנתבשלו או נצלו בכלי שאב"י נ"ט בר נ"ט דהתירא מותר לאכול בחלב אח"כ יע"ש ועי' לקמן צ"ט ס"ו ובש"ך אות כ"ב היתר בהיתר שנתבטל מותר לכתחלה לאכול בחלב יע"ש ולפ"ז כף חולב ב"י שתחב לקדירה בשר אב"י והיה בה ירקות עם מים וכדומה דאף לפי המנהג דאוסרין שאב"י אם כן לאחר שנתמעט התבשיל מהיות ס' אפ"ה כיון שנתערב אח"כ הכל בכלי אחר ויש ס' נגד הכף בין הכל בדבר צלול כמו רוטב א"צ לשער כ"א נגד הכף דבהיתר לא שייך נ"נ כמו בצלים שחתכן דק דק בסכין היתר המבואר סימן צ"ו דא"צ כ"א נגד הסכין ע"כ לכאורה אף הקדירה מותר דמ"ט אוסרין כתב הט"ז לקמן צ"ה אות ט' כיון שאוכלין המאכל כמין הכלי ב"י משא"כ כאן רשאי לאכול המאכל כמין אב"י כיון דיש ס' בין הכל מ"מ נראה לאסור שאב"י מחמת המנהג משום לא פלוג ועמ"ש באות ט' מזה ובש"ך אבאר עוד וכאן אין להאריך: