עריכת הדף "פרי מגדים - משבצות זהב/יורה דעה/פב" (פסקה)

== ז ==

'''יש כו'.''' עט"ז הוא הרשב"א והיינו בקצר כתב שאפשר שאותן מקומות נהגו איסור מפני טמאים הדומים לאלו אף שבארוך כתב להיתר חזר בקצר והעלה להלכה לאיסור ולפ"ז היש מי שמתיר הוא הרא"ש בפסקיו דסובר כל המקומות יכולין לסמוך על זה ועמ"ש בש"ך אות י"א:

'''כתב''' עוד הט"ז בענין צפור דרור ואכתוב בקיצור. תמה על התוס' חולין קל"ט ד"ה ת"ש על הא דצפור משמע טהור הקשו והא כתיב גם צפור מצאה בית אטו טהור מצא טמא לא מצא וי"ל דסיפא מוכח דטהור הוא דכתיב ודרור קן לה ודרור הוא טהור כדמוכח בא"ט. ונרשם המראה מקום ס"ב ושם אין רמז מזה דשם נאמר עוף המסרט כשר לטהרת מצורע אמר אמימר בדחיורא כריסה כ"ע שרי כ"פ בירוקה והלכה כר"א דאוסר מר זוטרא מתני לאמימר בירוקה כ"ע אסור ובחיורא פליגי והלכה כחכמים דשרי. ופריך בשלמא למ"ד בחיורא פליגי היינו דקתני זו היא סנונית לבנה ופירש"י במתני' ולא אדרב יהודא קאי והדין עמו דרב יהודא ודאי לית ליה הא דאמימר דאיהו פסק דכשר לטהרת מצורע ואמימר פסק כר"א דאוסר. וכבר היה אפשר לפרש דבהא פליגי אבל ר"י מודה לל"ק דבירוקה פליגי ומ"מ איך שיהיה אין ראיה דדרור טהור הוא. ואי ממ"ש רש"י לאפוקי דבתי דדרה בקירות הבית אדרבה משמע דטמא הוא והעלה הט"ז דט"ס הוא וצ"ל בפרק אין צדין דמוקי הברייתא דאין צדין לחיה ועוף מביברין בציפור דרור וע"כ טהור הוא דאי טמא מאי איריא שיודעת להשמט מזוית לזוית תיפוק דאין ראוי לטלטל בי"ט מה דלא חזי ליה וכן מוכח מתוס' דכתבו מזונות נמי ל"ק דהא בהא תליא דאסור ליתן מזונות שמא יצודם ואי אסור באכילה לא חיישינן שמא יצודם דלמה יצודם כיון דאסור באכילה הוא. הנה מ"ש הט"ז כמ"ש התוס' הוא ממ"ש דיש חילוק בשבת נותנים לפניהם מזונות ואוכל נפש אסור משא"כ בי"ט דשרי ואי דרור טמא הוא בי"ט נמי לא חיישינן מ"ש מאי איריא דרור הא צידה אב מלאכה לאו דוקא הוא דבאינו דרור לאו צידה הוא בביבר אלא משום מוקצה הוא כדכתיבנא. ובנה"כ השיגו דשם לא קאי אברייתא דאין צדין עופות מן הביברין בדרור אלא אהא דצד ציפור למגדל בשבת חייב הא לבית לא הוה ניצוד ועומד וכ"ש לביבר אמתני' דאיך תנן צדין מן הביברין עופות ואהא תי' דמתני' דשבת מיירי בדרור ומתני' וברייתא דא"צ באינה דרור ומש"ה מתני' שרי דאיירי בביבר קטן וברייתא ביבר גדול. וא"כ מבית וביבר קטן צדין בי"ט באינה דרור דהוה כנצודין ועומדין וביבר גדול אין צדין כן הוא תוכן כוונת הנה"כ ובאמת יש לראות דרש"י שם בא"צ ד"ה הכא פי' כמ"ש נה"כ ולפי דבריו דברייתא דא"צ מוקי בדרור לא ידענא לאיזה צורך מוקי כן דהא לפי ה"א ברייתא די"ט ר"י הוא ומתני' רבנן וההיא דשבת קשה דמשמע אף לבית לא הוה נצוד וע"כ ההיא דשבת בדרור ודי"ט באינה דרור דאל"כ מה איריא א"צ עופות מביברין אפילו מבית נמי א"צ בדרור אלא ע"כ באינה דרור מיירי ברייתא די"ט וכן מתני' מיירי באינה דרור ולפי ה"א מוקי מתני' כרבנן דשבת וצפור וחיה שוין באין דרור. ומיהו לפי המסקנא דמתניתין וברייתא די"ט כרבנן דשבת ומתני' מיירי ביבר קטן וכן ברייתא דשבת בקטן וברייתא די"ט בביבר גדול וכרבנן ע"כ מיירי נמי באין צפור דרור דאל"כ אפילו מבית אסור דוקא מגדול הוה צידה שלו ועיין יש"ש פ"ק דביצה סימן ב' כתב מתני' ביבר קטן וכן ההיא דשבת ואתיא מתני' דלא כרבנן צ"ע קצת אם לא שנגיה ואתיא מתני' דהתם כרבנן ולמחוק מלת לא או להגיה ואתיא מתני' דלא כר"י דהתם דאמר אף ביבר קטן לא הוה ניצוד ואי"ה בחדושינו למס' ביצה אבאר. סוף דבר לא מצאתי כעת ישוב לדבריו. וראיתי שנדפס הג"ה בגליון ש"ע דע"כ מתני' דביצה בדרור איירי דאל"כ לאשמעינן רבותא טפי אפילו מבית נמי לא ידעתי פירושו דאדרבה מתני' אומרת צדין חיה ועופות אפילו מביברין קטנים ול"ת דלא הוה ניצודין והוה צידה קמ"ל וכ"ש מבית דנצודין ועומדין הם וע"כ באינה דרור דבדרור אסור אף מבית כדמוכח ההיא דשבת דוקא למגדל הוה צידה שלו ורבנן ל"פ עלה דר"י בהא וע"כ מתני' וברייתא די"ט באין דרור ושוה הוא לחיה ומש"ה ביבר קטן צדין דניצודין ועומדין וביבר גדול א"צ ודרור אף מבית וכ"ש ביבר קטן א"צ דמחוסר צידה הוא וצ"ע:

'''עוד''' האריך הט"ז להשיג על מהרי"ק דכתב דרור טמא מרפי"ד דנגעים דציפורי מצורע דרור הם וטהורות הם גם לא היה לפניו ד"ה חולין קל"ט ב' דכתבו דרור טהור הוא ומביצה פא"צ מוכח דרור טהור הוא ויש בו אוכל נפש. ובמ"ש הנה"כ דביצה היינו ההיא דשבת ודאי אין ראיה מביצה אמנם מ"ש עוד הנה"כ דהרמב"ן פ' מצורע דיש דרור מין טמא ויש מין טהור בהא יפה כתב הט"ז דהתוס' לא ס"ל הכי דהקשו מצפור מצאה בית ותי' מסיפא אלמא ליכא מין דרור טמא כלל דאל"כ לא מוכח מסיפיה גם מהרי"ק לא היה לכלול סתם ציפור דרור בשם מין טמא. וע"ש בהג"ה על גליון ש"ע וכוונתו כמ"ש. ולענין דינא לכאורה אין נ"מ דא"א אוכלין כ"א במסורת ומיהו י"ל דמסורת בטעות הוא אם דרור הוא מין טמא דוקא וכאמור. גם מ"ש בנה"כ שמצא בספר השרשים של רד"ק דרור הוא מין טמא והיא שקורין אירונדל"א גם רש"י בגיטין נ"ו ובמשלי פי' דרור הוא אירונדל"א עכ"ל יש לעיין דממתני' דרפי"ד דנגעים מוכח דרור טהור הוא ואי דיש טהור וטמא אמאי פי' הרד"ק דוקא טמא ולכאורה דהיה קשה ליה קושית התוס' חולין קל"ט ב' ד"ה ת"ש אטו טהור מצאה טמא לא מצאה ותי' להיפך דשם דרור כולל כל מין טמא והשתא ציפור רק טהור כמ"ש התוס' שם אהא דשם צפרים יקננו חסידה ברושים ביתה דחסידה כולל כל מין טמא וציפור לא הוה רק טהור ה"ה צפור מצאה בית מין טהור ודרור קן לה מין טמא הא ודאי ליתא דדרור כולל עכ"פ טמא וטהור כדמוכח רפי"ד דנגעים א"כ קשיא כיון דדרור כולל טהור וטמא ה"ה ציפור כולל טהור וטמא וקשיא. ועיין סוגיא דביצה במה שפירש"י בשבת ק"ו ב' ציפור לבית לא בחלונות פתוחים וא"כ מה פריך א"צ חיה ועופות מביברין הא מבית צדין בחלונות סתומים וביבר מקורה איירי מתני' ועט"ז א"ח שי"ו דזה פירש"י לר"י ולרבנן אין חילוק בין פתוחים לסתומים מ"מ כאן לא יועיל זה כמו שיראה הרואה דאכתי לא אסיק אי ר"ג פליג או לפרושי קאתי גם לפי המקשן הוה למיפרך אברייתא מאי איריא בעופות מביברין א"צ מבית נמי לא כ"כ דלא ידע דצפור דרור איירי מתניתין דשבת ואין להאריך:

{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}