עריכת הדף "ערך/ברכת המטיב" (פסקה)

==ריבוי יין==

יש בזה כמה דעות בגאונים ובראשונים: י"א שדוקא אם יין השני חשוב מהראשון,{{הערה|בה"ג (מובא בתוס' דלקמן) ורש"י ורשב"ם (פסחים קא. סוף העמוד) ואו"ז (ח"א קנז) ומאירי.}} י"א שלא צריך שיהיה משובח ודי בריבוי יין{{הערה|תוס' בפסחים שם (סוד"ה שינוי) ותוס' משם ר"ת (ברכות נט: ד"ה הטוב) ורשב"א (שם) וסמ"ג (עשין כז) וכלבו (סי' כד) ועיטור (ח"ב, מצה ומרור, קלא:)}} '''וכך נפסק בשו"ע''' (קעה ס"ב), וי"א שמברכין הטוה"מ אפילו אם היין השני גרוע מהראשון {{הערה|כלבו (שם, סוף הל' סעודה), ולתוס' ר"י החסיד אם גרוע "הרבה" אינו מברך, ויש דעה שמברכים רק על היינות המופלגים לשבח.{{הערה|תרומת הדשן (ח"א לד) ולקט יושר (ח"א 35) שכן מנהג אושטרייך.}}

בדעת הרמב"ם כתב הב"י (סי' קעה) שנראה מדבריו (פ"ד מברכות ה"ט) דדוקא כשהשני ממין אחר הוא מברך הטוה"מ, אבל אם הם ממין אחד אע"פ שהשני משובח מן הראשון אינו מברך, והיכא שהשני ממין אחר הביא הב"י מהג"מ (שם סק"ו) דמשמע מהרמב"ם שמברך אפילו השני גרוע מהראשון, וכן למד התרומת הדשן (שם) מדבריו.

הרמ"א (קעה סוף ס"ב) הביא מהמרדכי (פ' ערבי פסחים) די"א שעל יין לבן תמיד מברך הטוה"מ אפילו הוא גרוע מהראשון שהיה אדום "לפי שהוא בריא לגוף יותר מן האדום".


ב. בתרוה"ד ולקט יושר (שם) ואגור (סי' רכח) הביאו מנהג ממהר"ח או"ז (סי' סח) שתלמידי רבינו שמחה אמרו שכך הוא בירושלמי, שאם שתה ממנו תוך ל' יום לא היו מברכין, וכ"כ שבלי הלקט (סי' קמד) בשם רבינו חננאל ובתשב"ץ קטן (סי' רצז). ומ"מ כ' על זה הב"י (סי' קעה) דסוגיין דעלמא לברך על כל שינוי יין כל שאינו יודע שהאחרון גרוע מהראשון.


ג. בהערות לתוס' ר"י שירליאון [ר"י החסיד] (ברכות נט: ד"ה אע"פ) אסף ביאורי הראשונים למה תיקנו הטוה"מ דוקא על ריבוי יין ולא על לחם;

א) בדם הרוגי ביתר זיבלו כרמים - תוס' בפסחים (קא. ד"ה שינוי) ותענית (לא. ד"ה תיקנו) או"ז (ח"א קנה) מנהיג (סעודה יג) שבלי הלקט (סי' קמד). ובאו"ז מוסיף שגם סנהדרין היו בכרם כשתיקנוה לזאת הברכה [ועיי"ש בהערה אם ישבו ממש בכרם].

ב) יין דבר חידוש ושמחה – תוס' ר"י החסיד (ברכות נט: ד"ה אע"פ) משם ר"י הלוי רבו של רש"י, שבה"ל (שם) בשם אחיו רבינו בנימין, ורבינו בחיי בשלחן של ארבע (הש' הראשון ד"ה שינוי יין).

ג) יין אית בי' תרתי סעיד ומשמח לחם סעיד אבל לא משמח – תוס' (ברכות נט: ד"ה הטוב) תוס' ר"י החסיד (שם) ראבי"ה (ח"א סי' צח, סי' קנב, ח"ב תקט) ר"ת (בתוס' מערבי פסחים שבמרדכי פסחים, ובחי' מהריטב"א פסחים קא.).

ד) אין אומרים שירה אלא על היין – תוס' ר"י החסיד (שם) ראבי"ה (ח"ב שם) [אולם מהראבי"ה שם משמע שטעם אחד הוא עם הא דביין איכא תרתי].

ה) אין דרך לשתות בסעודה אחת ב' מיני יין משא"כ פת – תוס' ר"י החסיד (שם) ור"ן (פסחים כ:).

ו) אין קבע לשתיה אבל ללחם יש קבע – תוס' ר"י החסיד.

ז) יין מכרם אחד בג' או ד' חביות כל חבית וחבית משונה מחברתה, ופעמים הרבה זה מבושם וזה מחמיץ, אבל חטה ושעורה ג' וד' תנורים משדה אחת כולם שוים במראה ובטעם אחד – או"ז (שם) ומכתם (פסחים) בשם ההשלמה.

ח) יין על יין אינו אלא ריבוי שמחה ויצטרך האדם שלא להרבות שמחה בעוה"ז יותר מדאי וכו' ע"כ תיקנו הברכה שעל הרוגי ביתר וכו' כדי להעציב את האדם וכו' ושיחזור שמחתו לדרך הממוצע – שולחן של ארבע (שם) וא"ר (קעה סק"ט) בשם בנימין זאב (סי' שנא).

ט) שינוי פת תלוי במעשה האדם ולפיכך אין מברכין עליו אבל שנוי יין תלוי בידי שמים – מכתם (ברכות מב:) מאירי (שם נט) שבה"ל (שם) בשם גאונים, ובכלבו (סי' כד, סוף הל' סעודה) ואורחות חיים (סעודה סוף לד).

אכן מציין שם לכמה ראשונים שמברכין הטוה"מ על רבוי פת - ר"ן (פסחים כ. ברי"ף) ושטמ"ק (ברכות נט:) ומכתם (שם מב:) והכלבו ואורחות חיים בשם הראב"ד (שם), המאורות (שם), והמאירי (שם) בשם יש מי שאומר.

ובכלבו ואו"ח הנוסח הוא "על כל שינוי שיבוא יברך הטוה"מ" משמע לאו דוקא פת, ומאידך לגבי פת כתב הכלבו משמו שרק "על פת שפטר את הפרפרת מברך עליו הטוה"מ, אבל בשינוי פת לא ביאר שיברך הטוה"מ" [ובאו"ח שם כ' "וי"מ פת צנומה בקערה מברך עליו הטוה"מ", ואולי כוונתו לומר דאפילו פת צנומה בקערה מברך עליו].