עריכת הדף "
מעשי למלך/כלי המקדש/ה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ט == <small>א')</small> ''' הי' ''' ''' יודע עדות למלך ישראל הר"ז מעיד.''' <small> ובכ"מ הקשה הא אין מעידין למלך ישראל וא"ל דקאי אמלכות בית דוד דמלכי ישראל משמע אפי' מלך ישראל ותי' דרבינו אייריא מעיקר הדין והנה בה' מלכים חקר בכ"מ אי מלכי בית דוד מעיד או שוה לכה"ג והנה בה' שגגות נראה שדעת רבינו דמלך מעיד דחייב בשמיעת הקול ובה' עדות נראה שסובר דאין מעיד וכבר תמהו עליו ואמנם בספר החינוך מבואר להדיא דמלך בית דוד מעיד ועפי"ז נתישב סתירת רבינו ובטעמא דמילתא דמחלקין דמלך בית דוד מעיד ולא כן במלכי ישראל דהנה כה"ג דנין ומעידין אותו ואינו מעיד ומלך נמי מה"ת דנין ומעידין אותו אמנם לענין עדות יש לנו ללמוד ולדמותו לכה"ג דאין מעיד אבל זה רק שייך במלכי ישראל אבל מלכי בית דוד יש לנו סברא רבתא דלא נשמע מכה"ג דהנה בעדות צריך לעמוד וזה הוה בזיון ולכן ת"ח מעיד מיושב והנה קיימ"ל דאין ישיבה בעזרה רק למלכי בי"ד כמו שבארנו בפ"ז מבהב"ח וא"כ בבי"ד א"צ לעמוד דהטעם דהקפידא תורה לעמוד דכ' ואלקים נצב בעדת אל והרי בעזרה בוודאי נצב האלקים ושרי לי' ישיבה ה"ה בבי"ד ושפיר מעיד דאין לילף מכה"ג דכה"ג הוה צריך לעמוד כמו דאסור לו ישיבה לכה"ג בעזרה כדמוכח בסוטה פ"ז דלמ"ד אין ישיבה רק למלכי בי"ד אף לכה"ג אין ישיבה {{ממ|דלא כירושלמי סוטה ופ"ה דנדרים דלכה"ג שרי ישיבה בעזרה דהא מ"ד סובר אף למלכי בי"ד אין ישיבה ולא קיימ"ל כן}} ולכן גם מלכי ישראל אין מעיד דומיא דכה"ג:</small><br>''' ובזה ''' יש טעם לשבח למה למלכי ישראל גזרו דאין דנין ולמלכי בי"ד לא גזרו ונהי דמעשה שהי' במלך ישראל הי' עכ"פ צריך סברא לחלק לפמש"כ א"ש מלך ישראל דבלא"ה אין מעיד גזרו נמי שאין דנין אותו אבל מלכי בי"ד דמעיד דרשאי לישב לכן דנין ומעידין אותו מיושב:<br>''' אך ''' לכאורה יקשה דנמצא בכה"ג יש קולא דאין מעיד וחומרא דחולץ וחולצין לאשתו ובמלכי בי"ד יש חומרא שמעיד ואין חולץ והנה בברכ"י ח"מ סי' כ"ח הקשה כהא"ג אהא דקיימ"ל ת"ח מעיד מיושב וחולץ לאשתו אף דהוה ביזיון ומלך אין חולץ ומעיד מעומד דווקא:<br>''' והנה ''' בברכ"י הביא שם לתרץ דלגבי ת"ח לא מצאנו שידחה עשה מפניו ולכן חולץ משא"כ ישיבה בבי"ד על הבי"ד החיוב לחלוק לו כבוד לתת לו רשות לישב משא"כ במלך פקע ממנו מצות חליצה ולפי"ז י"ל גם בכה"ג לא מצינו שידחה מפניו שום עשה ולכן חולץ ואולם תברי' בצידי' דהברכ"י העיד שתירוצו דחוק ואולם לפי הסברא שכתבתי נכון דבאמת אי במלכי ישראל באמת להעיד אין מעיד כלל כמו כה"ג ואי במלכי בית דוד רשאין באמת להעיד מיושב דל"ג מעזרה דרשאי לישב וא"כ גם קו' הנ"ל דהא דמלך מעיד זהו כבודו דרשאי לישב בב"ד משא"כ כה"ג דאין מעיד היינו משום דאין כבודו גדול כ"כ ואסור לישב בבי"ד לכן אין מעיד כלל ולכן חולץ ומלך אין חולץ דמלך עדיפא דזה שמעיד אין לגריעותא אלא אדרבא עדיפותא דרשאי לישב בבי"ד בשעת עדות והבן:<br>''' ואמנם ''' לי נראה לקיים דברי הברכי יוסף שכ' לחלק דבת"ח מ"ע דחליצה לא פקע מיני' וכן חייב במצות עמידה לפני ב"ד אלא דב"ד יושבי כסאות למשפט עליהם המצוה הזו להושיבו בראש דלגבי דידהו עשה דכהת"ר עדיף והקשה בברכ"י דנהי דבדיינים יש עשה לחלק לו כבוד כיון דהוא מחויב בעשה דעמדו א"כ האי צורבא מרבנן העד דבר חיובא הוא איבעי לי' דלא לקבולי מינייהו ולמותיב דעמידה טובה הימנה לקיים מצות ועמדו וע"כ דהת"ח עצמו פטור מהעשה ולי נראה לפי מה שהעלה בטו"א במגילה דף כ"ח דנהי דת"ח שמחל על כבודו כבודו מחול היינו רק על מילי דכבוד והדור וקימה אבל על בזיונו א"י למחול דהתורה מתבזה בכך וכהא"ג כתב הריב"ש בשו"ת סי' ר"ח בשם הראב"ד והוא בכלל משניאי כדפרש"י במגילה שם ואני עשיתי לו סמוכין לפי מה שכ' הטו"א שם דלכן עשה דכבוד התורה עדיף משום דגם ת"ח איקרי כהן כדאיתא בנדרים דף צ' שרי למימר צ"מ אני שנא' ובני דוד כהנים {{ממ|ול"נ עוד ראי' דת"ח איקרי כהן מזבחים דף י"ט דאיזגדר מלכא אמר להונא בר נתן ממלכת כהנים וגוי קדוש}}:<br>''' והנה ''' בכהן קיימל"ן וקדשתו דמחוייבין לנהוג בו כבוד ולא מהני אפי' מחילה במה שהוא לו לביזיון דדוקא על מניעת כבוד דלקרוא ראשון יכול למחול וכמו שהעלה בברכ"י א"ח סי' קכ"ח וכמש"כ בפ"ד הל' א' וא"כ לפי"ז ת"ח דאיקרי כהן אין יכול למחול על ביזיונו ולכן כיון דהב"ד מחוייבין להושיבו בראש הוא אין יכול למחול על ביזיונו {{ממ|ועיין בסמ"ש פ"ז מת"ת כתב לפרש מאמר הגמ' שרי לי' מארי' לכל מאן דמצער לי ולא אמר לכל מאן דבייש לי וביאר על פי דברי רבינו שם לחלק דעל ביזיון בפרהסיא א"י יכול למחול אבל ביזיון בצינעא יכול למחול וזהו הנקרא צער שאין בוכה אלא שמצער עצמו וע"ז אמר שרי לי' מארי' לכל מאן דמצער לי בצינעא וזה יכול למחול אבל בפרהסיא זה ביזיון א"י למחול ולכן לא אמר למאן דמבייש לי}} ולכן כיון דהב"ד מחויבין להושיבו בראש הוא א"י למחול על בזיונו והנה בברכ"י הקשה עוד דאמאי ל"א דהחיוב רמיא אבי דינא להושיב המלך דכל ישראל מצוים שתהא אימתו מוטלת ולכבדו ביותר:<br>''' אך ''' נראה לישב דהנה תוספות סנהדרין דף י"ט הוק' אמאי העמידו לינאי המלך הא כבוד המלך עדיפא אפי' מכבוד ת"ח דמלך א"י למחול וראיתי בתוס' שנץ שכ' לישב דכי אמרינן דמלך א"י למחול משום דכבודו כבוד דישראל כולו דהמלך שלהם ניכר והלכך א"י למחול על כבודן של ישראל אבל כשיש לו דין אדרבא זה הוא לכבוד יותר כשהם דנין אפי' למלך אבל ת"ח יכול למחול לפי שאין אחרים מזלזלים כשהוא מוחל אבל כשיש לו דין עם אחרים יש לנו לכבדו מפני כבוד תורתו וכונתו נ"ל כסברת ט"א דרק ת"ח יכול למחול על כבודו לא על ביזיונו ומלך שאני דזה שאנו מצוים לכבדו רק מפני ישראל ולדין אותו זה כבודן של ישראל לכן אין מושיבין אותו ולפי"ז ניחא גם הא דמלך אין חולץ ות"ח חולץ דלענין חליצה אין זה כבודן של ישראל שיתבזה ע"י נשים ל"מ מחילה דידי' אבל בת"ח הנה המ"ע עליו רמיא לחלוץ וזהו זכות של המת ושפיר יכול למחול כבודו דאין זה ביזיון ורק בעדות מוטל על הב"ד לנהוג בו הכבוד כמש"כ תוס' שנץ כסברת המשאת משה ובזה ניחא גם הא דכה"ג אין מעיד וחולץ משום דהוא ביזיון לו ואנו מצווים לנהוג בו כבוד כמש"כ רבינו בריש פירקן וכבודו הוא כבוד הקב"ה כמש"כ רבינו בס' המצות בכל כהנים אבל לחלוץ הנה המ"ע עליו רמיא דזהו זכות של המת אבל במלך כבודו רק כבוד ישראל לכן דזה כבודן שדן ומעיד ומעידין אותו אבל לחלוץ אין מניחין יען שזה ביזיון ישראל לא ביזיונו והבן והנה לפמש"כ נראה לי לישב מה דהקשה בלחם יודא פ"ג דמלכים דפסק רבינו דמלך א"ח אף אם רצה למחול אין מניחין לו חזינן אף במקום מצוה א"י למחול ופ"ג מחגיגה כתב דמלך רצה קורא מעומד רצה קורא מיושב הרי דיכול למחול במקום מצוה לקרוא מעומד ולהנ"ל ניחא דבשלמא חליצה ל"מ מחילה דאין זה כבודן של ישראל שמלך יתבזה ע"י נשים אבל לקרוא הפרשה במעמד כל ישראל זהו כבודן לכן מהני מחילה במקום מצוה והבן:<br><small> ב') </small> ''' והנה ''' <small> במה שהקשיתי דנהי דמעשה שהי' במלכי ישראל הי' לנו לגזור גם במלכי בית דוד כן דמאי סברא יש לחלק בינייהו ראיתי בשעה"מ פ"ה מיסוה"ת בשם השמ"ק שהרגיש בזה וכתב לתרץ דבגמ' יליף דינו לבקר משפט דמלכי בית דוד ולכאורה קשה הא רק מגזירה אין דנין ואיך יליף מקרא ועכ"ל כיון דהקב"ה צוה להם בפי' לדין לא גזרו בי' רבנן כהא"ג באיזהו נשך דרבנן גזרו שלא להלוות בריבית מקרא דלנכרי תשיך כיון דהתורה התירה בפי' לא הי' להם לגזור וא"כ ניחא במלכי בית דוד אבל במלכי ישראל דליכא קרא גזרו יעו"ש וכהא"ג כ' הכ"מ פ"ג ממלכים והנה לכאורה דברי השמ"ק תמוהים דאדרבא מהא דריבית סתירה לסברא זו דהרי חזינן אף דהתירה תורה רבית בנכרי אפ"ה אסרו חכמים אך הדבר נכון דלמסקנא דאסרו חכמים משום שלא ילמוד ממעשיו היכיא דהוא לסייג שפיר יכולין חכמים לאסור ורק לס"ד דהטעם דאסרו [חכמים] שלא יקח גם מישראל שפיר פריך כיון דהתורה התירה לנכרי איך אסרו חכמים וכהא"ג העלה בפנ"י בקידושין ד"ף י' - דאי משום סמפון ל"ש דאסרו חכמים כיון דהתירה התורה בפירוש דאזלינן בת"ר אבל משום שמא ימזוג י"ל דגזרו חכמים משום סיג אף שהתירה תורה בפירוש ובהיות כן תמהתי על הנובי"ת סי' ס"ב שהקשה אט"ז מהא דאסרו רבית בנכרי אף שהתירה תורה בפירוש והי' בהעלם עין ממנו דברי השמ"ק דאדרבא מריבית יש הוכחה לסברא זו מס"ד דפריך מקרא דלנכרי תשיך וע"כ משום דלמסקנא ל"ק כיון דהוא לסייג שלא ילמד ממעשיו יכולין חכמים לאסור אך י"ל דנוב"י מפרש דגמ' שפיר פריך משום דס"ד דהוא מצוה א"כ לא יכלו חכמים לאסור כמש"כ תוס' אבל למסקנא דבנכרי אינה מצוה יכולין לאסור ואין הכרח לחלק בין אי לסיג רק דהחילוק היכיא דהוא למצוה אין יכולין חכמים לאסור אבל אי רק מרשות יכולין לאסור ואף דההיתר נאמר בפירוש וקשה שפיר לט"ז אמנם לדעת רבינו שסובר דלמסקנא ג"כ מצוה לנכרי בריבית ע"כ לחלק דלסיג יכולין לגזור וכמש"כ אח"ז ראיתי בח"ס סי' ק"ט כדברינו אבל לא הביא דברי השמ"ק:</small><br>''' ועוד ''' יש לישב קו' הלחם יהודא עפמש"כ לעיל בת"ח ובכהן דנהי דיכול למחול על כבודו אבל על ביזיונו א"י למחול ולפי"ז י"ל במלך דאמרינן דא"י למחול על כבודו רק במקום מצוה י"ל דנהי דיכול למחול במקום מצוה רק על כבודו אבל על ביזיונו אפי' במקום מצוה א"י למחול:<br>''' והנה ''' בלחם יודא תי' דחליצה ביזיון יותר אבל בהך דקורא מעומד ליכא ביזיון ולא כבוד שבתי וראיתי בחיה"ר סנהדרין שהרגיש בק"ו זו ותי' כדברי הלחם יודא דאין זה ביזיון כ"כ ועוד כ' לתרץ שלא אמרו שמלך אין יכול למחול אפי' במקום מצוה אלא שאין אחרים יכולים לנהוג בו ביזיון שלא נתנו חכמים רשות לנשים לינהוג בו מנהג ביזיון אף שמוחל לכן אין חולץ אבל כשקבל המלך לקרות מעומד אין אנחנו נוהגין בו ביזיון של כלום שפיר יכול למחול וזה משמע כתירוצינו לחלק דעל ביזיון א"י למחול ועל מניעת כבוד יכול למחול:<br>''' והנה ''' בחיה"ר תי' לקו' התוס' בסנהדרין מהא דמעבירין הכלה מלפני המלך אף דהוה דבר מצוה משום דא"י למחול לינהג בו מנהג ביזיון ובזה יש לתרץ קו' הט"א במגילה דף כ"ט מהא דכבוד המלך עדיף מהוצאת המת והכנסת כלה והרי ת"ת עדיף מכבוד המלך והוצאת המת והכנסת כלה עדיפא מת"ת ולהנ"ל ניחא דאנחנו דלינהג בו מנהג ביזיון בוודאי כבוד המלך עדיף דא"י למחול:<br><small> ג') </small> ''' הנה ''' <small> בפי"ג משגגות פסק רבינו דמשוח מלחמה ומלך מביאין קרבן שבועת העדות ובה' עדות כתב דמלך א"ר להעיד ונראה לישב דהנה תוס' ב"ק ר"פ החובל כתבו דהא דחייב אשבועת עדות היינו משום דכתיב אם לא יגיד ונשא עונו משמע כך כל דאי הוה מעיד הוה מתחייב ממון והוה בנשיאת עון אם אח"כ השביעו וכפר חייב ק"ש ואמנם בירושלמי בשמעתין דשבועות איתא דנשיאת עון קאי רק אשמעת קול אלה דאחר שהשביעו כפר אבל בלא שבועה ליכא נשיאת עון בכבישת עדותו ובהא ניחא לי הא דאיתא במשנה דף ל"א כפרו שניהם כאחד שניהם חייבין בזה אח"ז הראשון חייב והשני פטור מתניתין דלא כהאי תנא דתניא משביע ע"א פטור וראב"ש מחייב לימא בהא קמיפלגי דמ"ס ע"א כי אתי לשבועה אתי ומ"ס ע"א כי אתא לממונא קאתי ותסברא האמר אביי הכל מודים בעד סוטה אלא דכו"ע ע"א לשבועה אתי כי פליגי בדבר הגל"מ אי כממון דמי והקשה ברשב"א דבזה לא נתישב משנתינו דעכ"פ הוא דלא כראב"ש ונראה לישב דהנה לקמן קאמר הכל מודים בשכנגדו חשוד על השבועה ופריך אילימא לוה מי יימר דמשתבע והקשה הרשב"א כיון דמה"ת צריך לשלם א"כ מה"ת מחזי חזי וא"כ מ"פ דילמא סברא כר"פ דסובר לעיל דהא דקתני במשנה הראוין להעיד למעוטי מלך אבל משחק בקוביא מיחזי וחייב ק"ש א"כ גם כאן מה"ת צריך לשלם וחייב ק"ש והנה תוס' לעיל הוק' מר"פ דסובר משחק בקוביא חייב יען דמה"ת מיחזי חזי ויקשה מר"פ גופי' דסובר הכל מודים בעד מיתה שהוא חייב והא הכא מה"ת לא מיתחזי להעיד ואמאי יהא חייב וברשב"א הקשה מ"ט דר"פ דבוודאי מסתבר כראב"י יען דכ' אם לא יגיד א"כ בעינן דראוי להעיד ותי' דנפ"מ דאם תפס א"י להוציא ממנו רק דחו זה מדפריך מי יימר דמשתבע מוכח כיון דרבנן אמרו דישבע המלוה לא מפסיד לי' מידי כש"כ כאן דא"ר להגיד דב"ד אין מקבלין עדותו כלל א"כ כש"כ דיהא פטור לכן נ"ל דבר חדש דיש חילוק בין משביע ע"א למשביע שני עדים דמשביע שני עדים איכא חיוב בכבישות עדותו אפי' בשתיקה דבשני עדים מסתבר כסברת תוס' דאיכא נשיאת עון אף בלא שבועה בכבישות עדותו וע"י שבועה איכא חיוב ק"ש גם בכבישות עדות ולא בעינן כפירה בלא במשביע ע"א אין חייב רק בכפר דבע"א ליכא נשיאת עון דכבישת עדותו בלא שבועה מעתה לס"ד דטעמא דראב"ש משום דע"א לממון קאתי א"כ גם בע"א איכא נשיאת עון גם בכבישת עדותו בלא שבועה אבל למסקנא דהטעם דחייב לראב"ש משום דגורם לממון כממון דמי אין חייב בכבישת עדותו בלא שבועה ולא מחויב אלא בהשביעו וכפר אבל אכבישת עדות בשתיקה לא מחייב לפי"ז מיושב קו' הרשב"א די"ל רק לס"ד דטעמא דראב"ש דע"א קם לממון והיינו משום דבאמת ע"א נאמן כבי תרי כל זמן שלא נשבע ורבנן סברי דקם לשבועה הכונה שאין קם כלל לממון והא דע"א מחייב שבועה משום דבאמת בכל כופר הכל הי' מחייב שבועה רק משום חזקה דא"א מעיז וכדאיתא בכמה דוכתין אבל כאן דיש ע"א לפי דבריו הרי מעיז א"כ שוב חייב שבועה מצד כה"כ {{ממ|ובה' איסורי מזבח פ"ד הארכתי בזה}} א"כ כשתבעו לע"א שיעיד לו הרי תובעו לעדות ממון א"כ אתיא משנתינו דלא כראב"ש דכמו בשני עדים ששבועתו לממון הא גם בע"א משביעו לממון אבל למסקנא דפליגי בגורם לממון אין ע"א בא לממון ול"א דהוה כבי תרי לממון קודם כשישבע א"כ ל"ק ממשנתינו דשאני בתבעו לשני עדים א"כ תביעתו לממון א"כ כשכפר הראשון השני פטור דאף דהשני יכול לחייבו שבועה הא הוא לא השביעו שיעידו לו לחייבו שבועה אלא לחייבו ממון וכיון שכפר הראשון אין יכול השני לחייבו ממון דע"א אין בא לממון:</small><br>''' אולם ''' לפמש"כ יש להוסיף עוד דבמשנה דאייריא במשביע שני עדים דבאים לחייבו ממון דאיכא נשיאת עון גם בלא שבועה ובשבועה חייבין אף בשתקי א"כ כיון דכפר הראשון דהיינו שלא העיד וכבש עדותו חייב הראשון א"כ השני פטור דהא מה שהשביעו אותן היינו אכבישת עדות שחייב לו ממון ועתה שכפר הראשון ליכא ממילא אשני חיוב משום כבישת עדות דהא הוא ע"א אין חייב אכבישת עדות שיודע שחייב לו ממון דא"י לחייבו רק שבועה דע"א אין בא לחייבו ממון אלא אכבישת עדות לבד רק בכפר וכיון שהוא השביעו אכבישת עדות שיודע שמגיע לו ממון א"ח אמה שלא העיד שחייב לו שבועה דהא ע"ז לא השביעו מעולם דהא לא מחייב אכבישת עון א"כ לפי"ז אתיא משנתינו שפיר כראב"ש דהוא קאי אמשביע ע"א דמעיקרא לא השביעו שיעיד לו עדות שיכול לחייבו ממון ובזה ניחא גם הא דר"פ מחייב במשחק בקוביא דהא דר"פ קאמר למעוטי מלך ע"כ אייריא במשביע שני עדים ואחד מהם מלך כיון דבשני עדים יש כאן נשיאת עון אף בלא שבועה ובמלך הא ליכא נשיאת עון בלא שבועה דהא אין ראוי להעיד ע"כ לא מתחייב גם בהשביעו ק"ש כיון דאין בנשיאת אינו בחיוב ק"ש כלל משום דאף אי העיד אין מחייבין אותן על פיו דכיון דא"ח להעיד אין ראוי להעיד קרינן בי' אבל במשביע ע"א אף שהוא מלך שפיר חייב ק"ש דהא במשביע ע"א הוא משביעו שיגיד לו שמגיע לו כך וכך דבע"א ליכא נשיאת עון בלא השביעו אותו וא"כ אף דליכא בנשיאת עון דא"ח להעיד אפ"ה אם השביעו וכפר שפיר חייב ק"ש וע"ז אמרינן דבמשחק בקוביא חייב לר"פ היינו ג"כ בתרי כיון דמה"ת מיחזי חזי להם בנשיאת עון אם לא יגיד לכן אם השביעו וכפר חייב דהא כפר אשבועה דא"ל דולא יגיד כתיב א"ר להגדה דזה שייך אם לא יגיד קאי אאחר ששמע האלה דאז אמרינן כיון דמדרבנן ל"ח פטור אבל כיון דקאי אנשיאת עון בלא שבועה רק דאנן אמרינן דבעינן שיהא שייך בנשיאת עון דאז חייב אק"ש בכפר אחר שהשביעו א"כ ל"ה אלא כתנאי בדבר כיון שמה"ת שייך בי' נשיאת עון בלא שבועה שפיר חייב היכא דהשביעו וכפר ובהכי ניחא הא דפסק כרבינו למעוטי משחק בקוביא ופסק גם כר"פ דאתי למעוטי מלך דא"ר להעיד משום דאף אי הוה מעידין אין מחייבין ממון על פיהם וקשה נהי דא"ר להעיד אבל מנ"ל לרבינו דגם בדיעבד לא מהני עדותו ולפמש"כ א"ש ודו"ק:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף