עריכת הדף "מזרחי/ויקרא/יד" (פסקה)

== ט ==

'''את כל שערו וגומר כלל ופרט וכלל להביא כל מקום כנוס שער ונראה. ''' כגון שפמו שהוא כנוס שער ונראה ואינו בכלל ראשו וזקנו ומדין כלל ופרט וכלל שאי אתה דן אלא כעין הפרט הוא דמרבינן ליה מה הפרט שהן גבות עיניו וראשו וזקנו מקום כנוס שער ונראה אף שפמו שהוא מקום כנוס שער ונראה לאפוקי בית השתי ובית הערוה שהן מקום כנוס שער ואינו נראה ולאפוקי מקום פזור שיער בנראה ובשאינו נראה וא"ת למה לי כל הני פרטי דגבות עיניו וראשו וזקנו בחד מינייהו סגי כבר תרצו זה בתורת כהנים ראשו מת"ל לפי שנאמר תער לא יעבור על ראשו יכול אף כל המנוגע תלמוד לומר ראשו זקנו מת"ל לפי שנאמר ופאת זקנם לא יגלחו יכול אף על המנוגע תלמוד לומר זקנו מת"ל ראשו ומת"ל זקנו לפי שיש בראש מה שאין בזקן ובזקן מה שאין בראש צריך לומר ראשו וצריך לומר זקנו פי' לפי שנאמר בנזיר תער לא יעבור על ראשו יכול אם נדר בנזיר והדר איתנגע ואתסי אינו מגלח משום נזרו ת"ל ראשו ללמד שאם נדר בנזיר והדר איתנגע ואתסי מגלח משום נגעו והדר מונה נזירותו דאתי עשה דגלוח הנגע ודחי לא תעשה ועשה דנזיר עשה דכתיב גדל פרע ולא תעשה הכתיב תער לא יעבור על ראשו מת"ל ראשו ומת"ל זקנו פי' כיון דהוי כלל ופרט דהיינו גבות עיניו תו לא צריך לא ראשו ולא זקנו דמפרטא דגבות עיניו לחודיה מצינן למידן מכלל ופרט וכלל כל כעין הפרט מה הפרט מקום כנוס שער ונראה אף כל כו' נהי דראשו אצטריך כדי לאשמועינ' דאתי עשה דגלוח הנגע ודחי עשה ולא תעשה דנזיר מ"מ זקנו למה לי אי לאשמועינן דאתי עשה דגלוח הנגע ודחי לא תעשה דפאת זקנם לא יגלחו מראשו שמעינן לה דאפילו עשה ולא תעשה נדחה מעשה דגלוח הראש כ"ש לא תעשה גרידא ומשני לפי שיש בראש מה שאין בזקן ובזקן מה שאין בראש לפיכך נכתבו שניהם פי' ראש הנזיר אסור במספרים כבתער כדתנן בפרק ג' מינין נזיר שגלח בין בזוג בין בתער או שסיפסף כל שהיא חייב אבל הזקן אינו אסור אלא בשער כדתניא בת"כ בפ' קדושים לא תשחית את פאת זקנך מת"ל לפי שנאמר ופאת זקנם לא יגלחו יכול אפילו גלחו במספרים כבתער יהא חייב ת"ל לא תשחית את פאת זקנך יכול אפילו לקט במלקט וברהיטני יהא חייב ת"ל זקנם לא יגלחו הא כיצד גלוח שיש בו השחתה וזהו תער הלכך כיון שהראש חמור מן הזקן אי הוה כתיב זקן לא הוה יליף ראש מיניה ויש חמור בזקן מן הראש שהזקן אסור בכל אדם שיש לו זקן ואלו הקפת הראש אינו אסור בכל אדם שהרי הקפת הראש אינה נוהגת אלא באיש ולא באשה כדתנן בפ"ק דקדושין חוץ מבל תשחית ובל תקיף ובל תטמא למתים שהנשים פטורות מאלה הלאוין וכיון שהזקן חמור מן הראש אי הוה כתיב ראש לא הוה יליף זקן מיניה ואע"ג דאנן בראש דנזיר קיימינן דאסור בכל אדם שכמו שהאיש אסור בגלוח כך האשה הנזירה אסורה כדתנן בנזיר בפרק מי שאמר האיש מגלח על נזירות אביו ואין האשה מגלחת על נזירות אביה אלמא בת גלוח היא וכיון דבת גלוח היא ממילא דאסורה לגלח בימי נזירות' אפי' הכי קולא היא מאחר שמצינו שהזקן חמור מן הראש בעלמא ויש לתמוה דמדברי רש"י משמע דמכלל ופרט וכלל דהכא דדיינינן ליה כעין הפרט למדנו מה הפרט מקום כנוס שער ונראה אף כל לאפוקי מקום כנוס שער שאינו נראה ופזור שער בנראה ושלא בנראה ואלו בבריתא דתורת כהנים קתני אי מה גבות עיניו מקום כנוס שער בנראה אף אין לי אלא מקום כנוס שער בנראה מניין מקום כנוס שער בשאינו נראה ופזור שער בנראה ופזור שער בשאינו נראה תלמוד לומר את כל שערו יגלח אלמא לא מקום כנוס שער בנראה בלבד אמרו אלא אף מקום כנוס שער באינו נראה ופזור שער בנראה ושאינו נראה יש לומר דנראה דרש"י ז"ל עינו כנראה דסיפא דברייתא דנראה דרש"י ז"ל פירושו שיש בו אפשרות שיראה כשהוא ערום בהיותו עודר ומוסק אף על פי שאינו נראה בהיותו מלובש או אפילו ערום כשאינו עודר ומוסק לאפוקי שער בית הסתרים שהוא השער שבתוך השחי ממש שזה אין בו אפשרות שיראה אפילו בהיותו ערום ואפילו בעודר או מוסק וזהו פירוש רישא דברייתא ששנו את כל שערו יכול אף בית הסתרים ת"ל גבות עיניו מה גבות עיניו נראה פירוש אפפר להראות פרט לבית הסתרים שאין בו אפשרות להראות ולא אמר פרט לשער שבגופו שאינו נראה בהיותו מלובש אבל נראה דסיפא דברייתא דקתני אי מה גבות עיניו מקום כנוס שער בנראה אין לי אלא מקום כנוס שער בנראה מניין מקום כנוס שער בשאינו נראה ופיזור שער בנראה ופזור שער בשאינו נראה אין פירושו אפשר להראות כפי' נראה דרישא דברייתא אלא נראה לכולן אפי' כשהוא מלובש דומיא דגבות עיניו וה"ק אי מה גבות עיניו מקום כנוס שער במקום הנראה לכולם אפילו בהיותו מלובש אף אין לי אלא מקום כנוס שער במקום הנראה לכולם כגון שפמו מניין מקום כנוס שער במקום שאינו נראה לכלן אלא לאותן הרואין אותו כשהוא ערום והוא עודר או מוסק או מקום פזור שער במקום שאינו נראה אלא לאותן הרואין אותו כשהוא ערום כו' שבזה גם רש"י מודה מאחר שהוא אפשר שיראה ת"ל את כל שערו יגלח פירוש אבל אי אפשר לפרש מה גבות עיניו מקום כנוס שער בנראה אף בהיותו מלובש דאם כן יהיה פי' את כל שערו יגלח שבא להביא כעין הפרט בעבור שפמו בלבד אבל כל כנוס שער שאינו נראה לכל וכל פזור שער הנראה ושלא בנראה לאו בר גלוח הוא וא"א לומר שבא את כל שערו יגלח להביא שפמו בלבד ואם כן עכ"ל דפירוש מה גבות עיניו בנראה דרישא דברייתא באפשר להראות הוא דקאמר מפני שאז יתרבה כל שערו מקרא דאת כל שערו ולא יתמעט רק שער של בית הסתרים בלבד ובזה תתיישב גם כן הברייתא דאל"כ קשיא רישא לסיפא דברישא תני את כל שערו יכול אף בית הסתרים תלמוד לומר גבות עיניו מה גבות עיניו נראה פרט לבית הסתרים אלמא בית הסתרים ממועט הוא מן הגלוח ובסיפא תני מניין מקום כנוס שער שאינו נראה תלמוד לומר את כל שערו אלמא בית הסתרים בכלל גלוח הוא ואם כן עכ"ל דהאי בשאינה נראה דסיפ' שאינו נראה לכל הוא דקאמר דאף על פי כן כיון שרואין אותו כשהוא ערום בהיותו עודר ומוסק נראה ונראה הוא ולפיכך מרבינ' ליה מקרא דאת כל שערו יגלח אבל אותו שער שאינו נראה כלל אפילו בהיותו ערום ואף בהיותו עודר ומוסק דהיינו תוך השחי ותוך הערוה ממש שהוא בית הסתרים אימעיט ליה ברישא דברייתא מקרא דגבות עיניו מה גבות עיניו כו' וזהו היא דעת כל המפרשים הבריתא הזאת ורש"י ז"ל תפש לישנא דרישא דברייתא שפי' נראה באפשר להראות שכולל כל כנוס שער שנראה כשהוא מלובש ושנראה בהיותו עודר ומוסק ואינו מתמעט רק בית הסתרים בלבד שאין בו אפשרות להראות שעליהן נאמר את כל שערו לרבות את כולן מכלל ופרט וכלל שאתה דן כעין הפרט מפני שלפי' רישא דברייתא יהיה כל השער הנראה והבלתי נראה לכל תחת הכלל של כל שערו יגלח ואלו לפירוש סיפא דברייתא שהוא לפי הקס"ד לא יהיה תחת הכלל של כל שערו יגלח אלא שפמו בלבד ואי אפשר לומר שהכתוב חזר ואמר את כל שערו יגלח בדרך כלל בעבור שפמו בלבד הלכך עכ"ל שכעין הפרט הנדון מכלל ופרט וכלל דהכא אינו אלא כמו שאמרו ברישא דבריתא אבל הרמב"ן ז"ל נשאר נבוך בזה ואמר וצ"ע לא ידעתי למה הוקשה לו מדברי רש"י לדברי הבריתא ולא הברייתא עצמה מרישא לסיפא כי מי שיתרץ את זה יתרץ את זה ושמא י"ל שמה שאמר וצ"ע על קושית רישא לסיפא דברייתא של תורת כהנים אמר זה: