עריכת הדף "מזרחי/בראשית/לח" (פסקה)

== יא ==

'''כלומר דוחה היה אותה בקש. ''' פירוש מלת כי האמור פה אינה נתינת טעם על שבי אלמנה עד יגדל שלה בני הכתוב שמאחר שהוחזקה לקטלנית באמרו פן ימות גם הוא כאחיו איך אפשר שיתננו לה אחר שיגדיל אלא הכי קאמר שמה שאמר לה עד יגדל אינו אלא דחייה ולא שהיה דעתו כן כי כבר הוחזקה קטלנית וירא פן ימות גם הוא כאחיו ותהיה מלת כי נתינת טעם על דוחה היה אותה בקש החסר מהמאמר לא על שבי אלמנה עד יגדל שלה הכתוב בפרשה ומה שהחזיק אותה לקטלנית במיתת שני בניו ער ואונן הוא אליבא דרבי דאמר בתרי הויא חזקה כדתניא בפרק הבא על יבמתו נשאת לראשון ומת לשני ומת לשלישי לא תנשא דברי רבי ולא כרשב"ג דאמר בתלתא הויא חזקה בתרי לא הויא חזקה משום דבפרק הבא על יבמתו סתם לן תנא כוותיה דר' דתנן ורשאי השני לשהות עמה עשר שנים שני אין שלישי לא וכן בכתובות בפרק נערה שנתפתתה במתניתין דהמקדש את בתו וגרשה ויהיה פירש כאחיו וכמו שמתו אחיו אליבא דרבי וכדרך שמתו אחיו אליבא דרשב"ג. ומה שפירש רש"י גבי העדאת שור המועד בפסוק או נודע כי שור נגח הוא מתמול שלשום שפירושו או לא היה תם אלא נודע כי שור נגח הוא היום ואתמול ושלשום הרי ג' נגיחות דמשמע דבתלתא הויא חזקה בתרי לא הויא חזקה לא קשיא דבפרק הבא על יבמתו אמר ליה רב יוסף בריה דרבא לרבא בעאי מיניה דרב יוסף הלכתא כרבי ואמר אין הלכתא כרשב"ג ואמר אין אחוכי אחיך בי אמר ליה לא סתמי הן ופשיט לך נשואין ומלקיות כרבי וסתות ושור המועד כרשב"ג ופרש"י סתימות של משנה הן יש שסתמה כרשב"ג ויש שסתמה כרבי דאיכא מילתא דמחזקינן לה בתרי זימני ואיכא מלתא דבעינן תלתא זימני ומשום הכי פשט לך כמר וכמר ופירשו התוספות גבי שור המועד רבי לא פליג אקרא דתמול שלשום דמיירי דבתלתא הויא חזקה בתרי לא הויא חזקה אלא כלומר התם מתקיימין דברי רשב"ג דלא מתחזק מועד אלא בתלתא זימני: