עריכת הדף "מאמר יהונתן/נרצה/פירוש על חד גדיא" (פסקה)

== ואתא מיא וכבה לנורא. דשרף לחוטרא. דהכה לכלבא. דנשך לשונרא. דאכלה לגדיא. דזבין אבא בתרי זוזי. חד גדיא חד גדיא==

'''סובב''' על גזירות המן ואחשורוש. ועל סמך ויעבור מרדכי. ודרשו חכז"ל שעבר ערקומא דמיא בחג הפסח להכריז צום ולהלביש שק וגזירות המלך אחשורוש לעשות כל' ונחרצה להשמיד ולהרוג כו'. והיה קשה לישראל כשריפת בית אלקינו וזהו ואתא מיא וכבא לנורא. ע"ד צרות אחרונות כו' :

'''או''' יאמר המגיד בכוונתו ואתא מיא וכבא לנורא ע"ד מאמר חכז"ל בפסחים למה נקרא שמה שנער שכל מימי עולם נכנסים וננערים לתוכה ולכך נקרא בבל ע"ש המים. והיותר נראת ברור בדברים האלו כינוי התורה הקדושה בשם המים ע"ש הוי כל צמא לכו למים כי בזמן היותם בארץ היו כרוכים אחר הע"ז ועושים כוונים למאלכת השמים. ורחוק בעיניהם להאמין בסיבה הראשונה. וכ"ש שיהי' נביא בבני אדם ובסוף רובי חכמי המחקר מאמתים בכזביהם כי העולם קדמון נברא בלי מנהיג. וכחדא יחשב אם ישוטט ספינה בים הגדול מלאה חסידים ופרושים הצועקים אל ה' בכל לבם. ופתאום ירעש הים ויהמו גליו בסופה וסערה עד שיטבעו כולם כאחד. או יטיל הבהמה צואה על קבוץ נמלים קטנים. או יפלו מכח זה הסופה והסערה כל אילן וכהנה מהמינות אף שאין בכחם להכריע מכוכב אחד אם הוא אש או אור או גשם החמשי וכל זה נסתעף מביטול התורה וזהו ויאמר ה' על עזבכם את תורתי. אבל בבבל קמו אנשי כנסת הגדולה ועזרא בראשם אשר נתן לבם לכתוב התורה מדוייק היטיב כמו בימי משה ותיקנו תקנות למען יחזיקו בני ישראל את בדק הבית. ותיקנו עשרה בטלנים יעסקו בתורה ובכל פלך ופלך יהי' מלמדי תינוקת. ואף כי יעברו עלינו צרות רבות לא נוכל. ואם נבוא באש ובמים מטילטול מדחי לדחי ומפינה לפינה לא תשתכח מאתנו תורת ה' דקדוקי סופרים וגזירות וסייגים ומשמרת למשמרת שתקנו אנשי כנסת הגדולה. ולכך נקרא התלמוד בבלי. כי אלמלא תקנו אנשי כנסת הגדולה תקנותיהם ועשו סייגים לתורה ח"ו נשתכחה תורה מישראל. כי כבר שכחו דיבור הד' בדברות וחללו השבת וחבקו בת אל נכר. ולא חגוהו חג הסוכות. ואם התמיד הטעות והמינות עוד ימים לא כביר. חדשו דת אמונה שקר בשכלם המטופש והמזוהם. ובאמת זה המגין על ישראל בעת צרותיהם. וכאשר ראה ה' שכבר חזקו הידים רפות וברכיים כושלות בתורה. העיר ה' את לב כורש מלך פרס לבנות בית המקדש ע"י נחמיה בן חכליה וזהו ואתא מיא זה התורה וכבא לנורא דנבכדנצר. כי האש של אותו רשע בוער בלבם של ישראל ע' שנה לפקודת בבל. עד כי הכרית לבבל נין ונכד: