עריכת הדף "הר המוריה/תמידין ומוספין/ב" (פסקה)

== ח ==

'''עצי ''' 

''' תאנה וכו'.''' שם בתמיד פ"ב כ"ט א' ובזבחים נ"ח א' ועיין לעיל פ"ז מהל' איסורי ביאה ה"ג יעו"ש היטיב שנתבאר זה בארוכה בעזר ה' יעו"ש היטיב.

''' משוכה''' 

''' מן וכו'.''' כ"ה במשנה שם פ"ב דתמיד כ"ט א' והטעם כתב שם המפרש על פי סוגייא דזבחים נ"ח א' ב' דקסבר כוליה מזבח בצפון קאי ואי משיך עוד אמה אחת לצפון תו ליכא כנגד הפתח יעו"ש וא"כ לדידן דס"ל דרוב מזבח בדרום קאי כדאיתא לעיל פ"ה מהל' בית הבחירה יעו"ש א"כ ליתא להאי דינא וכמו שהקשה הלח"מ יעו"ש היטיב ועי' מה שכתב בזה כי אנן לא קי"ל כר' יוסי יעו"ש היטיב ולענ"ד נראה איפכא כי הא דר' יוסי הלכה הוא וכו"ע מודו בה וכמש"כ שם רש"י נ"ח ב' רק דס"ל דאליבא דאמת לא בא לאצרוכי נגד הפתח משמע רק דבעי לאצרוכי דבעינן מערב ודומיא דגחלי אש הנקחות ממזבח החיצון על קטורת יו"כ דכשר כל שנקחות מצד מערב מזבח החיצון כמבואר ביומא מ"ו א' וכן בשירי החטאת הפנימית הנשפכין על יסוד המערבי כמבואר לעיל פ"ה מהל' מעשה הקרבנות הי"א ושם לא בעינן כנגד הפתח דווקא ה"נ לענין מערכת הקטורת בעינן בצד מערב המזבח אבל לא כנגד הפתח דווקא והכי דייקא לישנא דת"כ אחרי פ"ג וז"ל מעל המזבח יכול כולו ת"ל אשר לפני ה' הא כיצד הסמוך למערב א"ר יוסי זה סימן כל הניטל בחוץ להנתן בפנים ניטל מן הסמוך לפנים וכל היוצא מבפנים להינתן בחוץ ניתן על הסמוך בפנים עכ"ל מבואר מזה דדינו שוה לגחלי אש דיוה"כ דכל צד המערב כשר בו והא דבעינן משוך מן הקרן ארבע אמות היינו אמה יסוד ואמה סובב ואמה מקום הקרן ואמה מקום הילוך רגלי הכהנים ומשם ואילך כל הצד כשר בה והא דבעי הש"ס לאוקמה דהמשנה ס"ל דכל המזבח בצפון קאי היינו לאוקמה מילתא דר' יוחנן שם אבל למסקנא דמסיק דלא מוכח מידי מזה דהמשנה אזלא אליבא דר"י הגלילי יעו"ש א"כ י"ל דלא מיירי מזה כל המשנה אי מזבח בצפון קאי אי בדרום והא דאסיק הש"ס דאזלא אליבא דריה"ג היינו ר"ל אפי' לסברת המקשה דהמשנה ס"ל דכל המזבח בצפון קאי וקאמר דאפי' לפ"ז אינו מוכח מכאן דכל המזבח בצפון קאי לר' יוסי די"ל דהמשנה אזלא אליבא דריה"ג אמנם לפי האמת הגמור אין מזה שום הכרע כלל דס"ל למתני' דכוליה מזבח בצפון קאי וכנ"ל והבן היטיב ועי' תוס' יו"ט שם שכ"כ אך בלא שום טעם וסברא ועי' לעיל פ"א מהל' בית הבחירה ה"ז ד"ה משוך מבין.

''' ועיין''' בתוס' זבחים שם ד"ה ר"י (נ"ח ב') שהקשו הא המשנה א"א דאתיא כר"י יעו"ש מה שתירצו בזה והתימה על הבאר שבע שכתב זה מדעתו ולא זכר שכבר הקדימוהו התוס' בזה. ועי' תוס' יומא מ"ו א' ד"ה אבל וכו' ותוס' זבחים נ"ח א' ד"ה משוך וכו' שדעתם דלכתחלה בעינן כנגד הפתח בגחלי יוה"כ אבל לא משמע כן ברבינו לקמן פ"ה מהל' עבודת יוה"כ ה"א יעו"ש.

''' ועיין''' ירושלמי יומא פ"ה ה"ו וז"ל א"ר יוסה זה סימן כל הניטל מבחוץ להינתן בפנים נוטל מן הסמוך לפנים וכל היוצא מבפנים להינתן בחוץ נותן מן הסמוך לפנים ר' ירמיה בשם ר' פדת גחלים שבכל יום ונר המערבי למדין מגחלים של יוהכ"פ ושני בזיכי לבונה למידין משירי דמים עכ"ל וביאורו פשוט לדעתי דגחלים שבכל יום ואש להדלקת הנר היה נוטל מהסמוך לפנים שהוא הניטל מבחוץ להינתן בפנים ולמידין אותו מגחלי יוה"כ שהוא ג"כ ניטל מבחוץ להינתן בפנים ושני בזיכי לבונה הוא יוצא מבפנים להינתן בחוץ וניתן סמוך לפנים ולמידין אותו משירים שהוא ג"כ יוצא מבפנים להינתן בחוץ וכ"ה מבואר בזבחים נ"ח ב' ולפי שהקרבן העדה ביאר בזה פי' רחוק וזר לכן הנראה לענ"ד כתבתי (שוב מצאתי במפרש לתוספתא יומא פ"ג כדברי יעו"ש).