עריכת הדף "הכתב והקבלה/במדבר/כא" (פסקה)

== יז ==

'''עלי באר. ''' רש"י פירש עלי באר מתוך הנחל והעלי מה שאת מעלה, לפי"ז לשון המקרא קצר והעיקר חסר, גם היה ראוי לומר העלי, ועוד שהתחיל בנכח העלי, וסיים בנסתר חפרוהו כרוה. כי לשון השירה נמשך עד תשלום כל הפרשה עד הישמון (כמ"ש רב"ח דלא כראב"ע) ונ"ל למה שלמדונו מחקרי הלשון כי שרש ענה עיקר שרשי שתי אותיות ען, שבהיפוך אתוון ענינו תנועה וטלטול (נע ונד, נוע תנוע הארץ) כי העני' והמענה גם הוא אינו אלא הנעת הדבור והוצאתו אל הפועל וכן מלת יען להתיחדות דבר מסבה קודמת (יען אשר עשית הדבר הזה) אינו רק תנועת הדבר המאוחר וצאתו אל הפועל מחמת סבה קדומה, וכן מלת למען על המסובב (למען ירבו ימיכם) היא תנועת תולדת המסובב ויציאתה אל הפועל מן הסבה. וכן שם מעון על הדירה (מעון קדשך, מעון תנים) ע"ש התנועה, כי הדירה הוא המקום שרוב תנועותיו וטלטוליו לתשמישין שם, וכן שם ענן (בענני ענן על הארץ) ע"ש התנועה שהוא קל להתנועע באויר. וכן שם יענה על מין שם עוף (שטרויס, בת היענה, כיענים במדבר) ע"ש אופן תנועתו, שאיננו מעופף באויר כשאר עופות, כי היא רצה מהר על הארץ ומדי מרוצתה כנפיה מסייעים לה לשתתנועע כ"כ במהירות עד שכמעט לא ישיג אותה עוף הפורח, ובמה שאין לה התעופפות באויר הוטל עליה שם יענה על ענין תנועתה סתם. והוא ענין ממוצע בין תעופת העופות ובין הלוך שאר בע"ח (ערש"פ) הנה התבאר כי שרש ענה עיקר הוראתו תנועה וטלטול כשרש נעה ומזה (ישעיה י"ג) וענה איים באלמנותיו, טעמו האיים יתנועעו ויתנודדו, דומה למה שקדם ושעירים ירקדו שמה, וכן כל משבריך ענית (תהלים פ"ח) גלי הים אתה גלגלת והניעות עלי (געוואֶלצט, געראללט) ובלשון ישמעאל ישמש מלת ענה על הערוי והשפיכה, והוא התנועה, וכן ענה בדרך כחי (תהלים ל"ח) ע"י טורח הדרך הכוחות נועות והולכות ומתמעטות (שווינדען) ונקרא בפי רבותינו (גטין ע') כשלון כח. לזה נ"ל שבמלת ענו לה המכוון בו תנועה וטלטול, כמו שהמקובל בידינו דבארה של מרים היה סלע שיצאו ממנו מים על ידי משה והוא היה מתגלגל והולך עם מחנה ישראל בכל מסעיהם, כמ"ש רש"י פסחים נ"ד ד"ה באר, ובשבת (ל"ה א') קראו רבותינו לבארה של מרים מעין המטלטל (עי' בדברי תי"ט פ"ה דאבות מ"ו מ"ש בפי הבאר, ונראה דאשתמיט מניה הך מימרא דשבת) ועל הנס והפלא הזה אמרו בשירתם, ענו לה. תנועה וטלטול יש לה, אבן דומם שמטבעו הוא נח ושקט במקומו נעשה ע"ד הפלא בעל תנועה להתגלגל ולהתנועע אחר מחנה ישראל להזיל מים להם. - ומלת עלי הוא מלשון ואת עלית על כלנה, עלה אלהים בתרועה, ענין התעלות וחשיבות, והוא שם דבר עם תוספת יו"ד, כמו ולשורקה בני אתונו, (עמ"ש מקץ מ"ב ל"ו על עלי היו כלנה) וטעם עלי באר ענו לה, חשיבות הבאר ומעלתה היא היותה בעלת תנועה וטלטול (פאָרצוג דעס ברוננענס, ער איזט בעוועגליך). לפי המבואר אין מלת עלי פעל וכן מלת ענו, אבל שניהם שם דבר, זה לעלוי וחשיבות, וזה לתנועה וטלטול, ומצאנו הרבה תיבות שתמונתם כפעלים ויתבארו כשמות הזכרתים באחרי מות (י"ח כ"ב) ואת זכר לא תשכב. ויותר נ"ל לבאר מלת עלי, על טלטול וגלגול הבאר, וזה. מלת על ישומש על סבה הגורמת דבר, על הברכה אשר ברכו אביו, על עזבם את תורתי, ועל השנות החלום, שטעם כל אלה ענין סבה כמלת בעבור, יען. וכן שם עלילה, ולו נתכנו עלילות (ש"א ב') כלומר השתלשלות הסבות והמסובבים (אורזאכע, ווירקונג) ולא על סבה מחשבית לבד, כ"א גם על סבה מעשית שהוא גלגול דבר גשמי וסבובו (וואֶלצען) ועוללתי בעפר קרני (איוב ט"ז) שפירשוהו גלגלתי קרן ראשי בעפר (ע"ש ר"ש ב"מ) ומזה לשון עלי כאן, וטעמו גלגול הבאר וסבובו להתנועע בכל מסעות ישראל. ואין טענה שזה מן הכפולים וזה מן החסרים, כי רבים מן הכפולים והחסרים מתדמים בהוראתם, וגללו את האבן, הוא העתקת דבר ממקומו ע"י תנועה וסבוב, גולה אתה ממקומך, הוא ג"כ סור המתקומם ממקומו. ולשון ענו לה נ"ל שהוא מלשון אענה את השמים והם יענו את הארץ והארץ תענה את הדגן (הושע ב') דלשונות עניה בכל אלה אינם בכלי הדבור (אנטוואָרטען) כ"א מלאת רצון המבקש, כאילו יש לשמים כח שומע בקשת הארץ למטר והם ימלאו רצונה (געהאֶרגעבונג, איינווילליגען) וטעם ענו לה, יש לבאר זה כח שומע קול מבקשי מים וימלא רצונם. כשראו ישראל דבר נפלא כזה, שהדומם אשר טבעו לנוח במקומו, ברצון ה' יתנועע להתטלטל עמהם בכל מסעיהם, ובראותם שאחר שגגת הכאותו, בדבור משה אליו לבד נתן מים בכל צרכיהם, ויש לסלע הזה כח שומע לענות ולמלאות רצון מבקשי מים, על שתי הנפלאות האלה שוררו ישראל בשירתם ואמרו, עלי באר, ראו מפלאות תמים דעים, באר שהוא דומם מתטלטל (בעוועגונג האט מיין ברוננען!) ענו לה, ויש עוד דבר נפלא בו, שיוכל לענות ולמלא חפץ מבקשים (ער בעזיצט געהאֶרגעבונג). ואף שמלת עלי ענו תמונתם כפעלים יתבארו כשמות דברים, ורבים כאלה, ומהם ארץ מלחה ולא תשב, אף שמלת תשב הוא עתיד, מכל מקום פירושו כשם דבר כלומר תהא מיושבת (עיין ויקרא י"ח ואת זכר לא תשכב, ובהאזינו שחת לו, דומים רבים לזה) ככה עלי ענו אינם פעלים כ"א שמות, עלי כלומר תנועה וגלגול, ענו כח עניה. ורש"י פירש עלי באר, עלי מתוך הנחל והעלי, צריכים אנו להחליף עלי בהעלי. והמפרשים יאמרו, ענו לה, כאילו יאמרו זה לזה לדבר אל הבאר להעלות מים, לפי"ז שפיר אמר הראב"ע תחלת השיר יש כאן ואין כאן חתימה, גם אין בראשית דברים כאלה טעם לשבח אל הבאר המעורר לשורר עליו שירה: