עריכת הדף "הטור הארוך/שמות/ח" (פסקה)

== יב ==

'''ויאמר ה' אל משה אמור אל אהרן נטה. ''' ולא התרה בו תחלה כמו בראשונות וכן לא התרו בו בשחין ובחשך לפי שהן שלישיות וזהו שאמרו מי שלקה ושנה מכניסין אותו לכיפה. והרמב"ן כתב שלא התרה בו אלא באותם שיש בהם מית' לאד' כמו דם שימותו בצמא וצפרדע שהיו משחיתי' בהם כדכתיב צפרדע ותשחיתם וכן הערוב שהיה הורג בהם ודבר הי' ראוי למות בה אלא משום דכתיב ואולם בעבור זאת העמדתיך וברד וארבה שימותו ברעב אבל כנים ושחין וחושך לא הי' בהן אלא היזק לגוף לא התרה בהן וכתב במקצתן השכם בבוקר לפי הפשט הוא עת צאת המלכים להשתעשע ויצאו עמו רבים מעבדיו וציוה הב"ה שילך שם לעיני הכל ואמר בדם שהיא הראשונה ונצבת לקראתו פי' שיתיצב כנגדו ביד רמה ולא יפחד ממנו וכן בערוב כתיב השכם בבוקר והתיצב לפני פרעה (ובברד השכם בבקר והתיצב לפני פרעה. כצ"ל) והוא ג"כ בצאתו המימה כי הערוב והברד אשר בהם מיתה והעונש לבני האדם רצה הב"ה שיהי' לעיני כל העם כי בצאת המלך המימה יצאו מרבית העם עמו ויתרה בו לעיניהם אולי יצעקו אל אדוניהם לשוב מדרכו הרעה ואם לא יעשו כן יהיו חייבים ליענש אבל בשאר המכות די בהם בהתראת המלך וע"כ אמר בהם בא אל פרעה שיבא אל היכלו ועוד מפני שבאלו הג' התחיל ההתראות רצה שיתר' בו בפני כל ומכאן ואילך די שיתרה בו בפני עצמו ולא אמר בכנים ובשחין שיבא אל היכלו בעבור שהוצרך (אהרן להכות העפר ומשה. כצ"ל) משה לזרוק את פיח הכבשן השמימה ואיפשר שעש' שתים אלה בפני פרעה בהיותו בחצר המלך או כיוצא בו. וסימנם דצ"ך. עד"ש. באח"ב. ובמדרש יש שהיו חקוקים על המטה בזה הסדר כי (ערוב היה בהתראה ובהשכמה דבר. כצ"ל) הי' בהתראה ולא בהשכמה שחין לא זה ולא זה ברד בהתראה ובהשכמה ארבה בהתראה ולא בהשכמה חשך לא זה ולא זה ודם צפרדע וכנים על ידי אהרן לבדו שלא היה ראוי לעפר ולטיט ללקות על ידי משה לפי שהגינו עליו. ור' אברהם כתב ג' הראשונים שהיו בשפלים כמו העפר והמים היה על ידי אהרן והמכות שהיו בעליונים היו על ידי משה כמו שמעלתו גדולה ממעלת אהרן והה מכת הברד והארבה שבאים ברוח וכן החשך שהוא באויר. וג' על ידי הב"ה והם ערוב ודבר ומכת בכורות. ואחת בלא מטה על ידי משה ואהרן היה לו בה קצת שיתוף והיא מכת שחין. וג' של אהרן שהם דם צפרדעים כנים. וכן ג' שעל ידי משה שהם ברד וארבה וחושך נעשו על ידי המטה והאחרים נעשו בלא מטה. כתב רב סעדי' גאון כי המכות היו מד' יסודות ג' משרש העפר והם שחין שבא מפיח הכבשן וכנים וערוב. וג' משרש המים והם דם צפרדע וברד. וג' מהאויר והם דבר כמו שכתוב מדבר באופל יהלוך וארבה שהרוח נשאו שנאמר הבקר הי' ורוח הקדים נשא את הארבה וחשך כי האויר חשך ואחת משרש האש והוא מכת בכורות ובה שלחם כי פרידת הנשמה מהגוף מחום תולדות האש שמבריח הנשמה. ואותם שנענשו על ידי המטה כתיב בהם שינוי בין זו לזו ובין צואה לעשי' בדם שנאמר בצואה קח את מטך ונטה את ידך ובעשיי' נאמר וירם במטה ולא הזכיר נטיית יד. ובצפרדע נטה את ידך במטה ובעשי' ויט אהרן את ידו ולא הוכיר במטהו. ובכנים נטה את מטך ובעשיי' ויט את ידו במטהו הוסיף נטיית יד. ובברד נטה את ידך ובעשיי' ויט משה את מטהו. וכן בארבה נטה את ידך ובעשי' ויט משה את מטהו. ובחשך נטה את ידך וכן בעשיי' ויט משה את ידו. וי"מ דבכלם הי' נטיית יד במט' כמו שמפורש בדם שהיא הראשונה ובאחרים לא חשש לפרש פעמים הזכיר נטיית המטה ופעמים הזכיר נטיית היד בין בצואה בין בעשיי' אבל לעולם נצטוו בכלם בנטיית יד ובמטה וכן עשו: