עריכת הדף "הון עשיר/כתובות/יג" (פסקה)

== יא ==

'''הכל מעלין'''. פי' הרב, את כל בני ביתו כופה לעלות עמו לירושלם. וכן פירש רש"י, והקשה התי"ט למה לא פירשו ארישא. ונלע"ד דלרבותא פירשוהו אסיפא, דאע"פי שעומדים כבר בא"י, שכל הטובות שהבטיח השם לירושלם כל ארץ ישראל בכלל, כדאיתא במדרש {{ממ|עי' זוהר מדה"נ וירא קיד.}} אפילו הכי יכול להכריחם לעלות לירושלם עיר הקדש:

'''נותן לה ממעות א"י'''. ירושלמי {{ממ|הי"א עב.}} הדא אמרה שמטבע א"י יפה מכל הארצות, הדא מסייעא למ"ד כתובת אשה מד"ת ודלא כרשב"ג, דתני כתובת אשה מדברי תורה רשב"ג אומר אין כתובת אשה אלא מד"ס, ע"כ. והר"ב על פי הבבלי {{ממ|דף קי:}} פירש להפך, וכתב שהמעות גדולות ושוקלות יותר בקפוטקיא מא"י. והדבר תמוה, דבשלמא על מחלוקת סברת רשב"ג שחולק הבבלי על הירושלמי, אין תמיה שכמה מחלוקות כיוצא בזה מצאנו וראינו, אבל סיבת המחלוקת שהוא תלוי בטעם לשון המשנה איזה מעות היו חשובות יותר אם בא"י או בח"ל, וע"י אנו מבינים אם רשב"ג מקל או מחמיר, ובזה נדע אם הכתובה היא מדאורייתא לדידיה או איפכא, תמוה בעיני שהוא מחלוקת במציאות. וי"ל דמעות קפוטקיא הם עשויים בענין שאדם יכול לחתוך מהם ולחסרם, משא"כ של א"י שהם עשויים בענין שאם יחסור מהם יראה החסרון למראית העין וכל אדם נמנע מליקח אותם, ומפני זה לא חיישינן דילמא יחסרו מהמשקל, אבל משקלם מתחילה הוא קל משל מעות קפוטקיא, והבבלי ס"ל דחשיבות המטבע הוא משקלו, והירושלמי ס"ל דיופיו כמ"ש שהם של א"י הוא חשיבותו, ומזה יוצא המחלוקת בהבנת טעמו דר"ג וסברתו:

'''כתובות''' מתחיל בבית ומסיים באלף, רמז לכתובת הבתולה שהיא שני מנים, וסימניך בתולה מתחלת בבית. ואלמנה מנה, וסימניך אלמנה המתחלת באלף:

'''סליק''' מסכת כתובות. של אלמנות והריבות:

'''אם''' תשמור למורשה תכונן ברוב טובות.

'''כי''' תקח לך אשה בקדושין ובכתובות:
{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}