עריכת הדף "
דרישה/חושן משפט/רס
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ט == ואם מצאן בשביל של כרמים כו' דברי רבינו המה ע"פ פירש"י מסוגיית הגמרא דפ' לא יחפור (דף כ"ג ע"ב) דקאמר התם ר' חנינא רוב וקרוב הולכין אחר הרוב ופריך עליה ממתני' דניפול (פי' גוזלות) הנמצא תוך נ' אמה הוא של בעל השובך אף על גב דאיכא שובכי אחריני דנפישי מיניה ומשני בדליכא אי הכי אימא סיפא חוץ מחמשים הרי הוא של מוצאו ואי בדליכא ודאי מההוא נפל ומוקי לה רב עוקבא לכולה מתניתין במדדה וכל המדדה אינו מדדה יותר מנ' אמה ופריך תו ת"ש נמצא בין ב' שובכין קרוב לזה שלו וקרוב לזה שלו ואע"ג דחד מינייהו נפיש מחבריה הכא במאי עסקינן ששניהן שווין וליזיל בתר רובא דעלמא הב"ע בשביל של כרמים דאם איתא דמעלמא אתי כיון דמדדי לא מצי אתי דכל דמדדי והדר חזי ליה לקיניה מדדי ואי לא לא מדדי עכ"ל ופרש"י במדדה וחוץ לנ' אמה של מוצאו דכיון דאינו מדדה יותר מנ' וזה יוצא חוץ לנ' נפקא לה מתורת מדדה וקם לה בתורת מפריח) עבפ"ר שם כתבתי פירושו) ואיכא למיזל ביה בתר רובא דעלמא וליזיל כו' קס"ד דנמצא בין ב' שובכין אחוץ לנ' אמה נמי קאי תיפוק ליה מתורת מדדה ומש"ה פריך למה אזלינן בתר קרוב ולא בתר רובא דעלמא וליהוי של מוצאו בשביל של כרמים שע"י הכרמים מדדה יותר מנ' אמה ומיהו בתר רובא דעלמא ליכא למיזל כו' ע"כ וז"ל ב"י והרמב"ם סוף פט"ו דגזילה השמיט הך אוקימתא דשביל של כרמים ואיני יודע למה עכ"ל ב"י ויש לתמוה על הב"י למה לא שם לבו שגם הרי"ף והרא"ש השמיטוה מלהביא שם בהלכותיהן ובפסקיהן הסוגיא הנ"ל ולא העתיקו כ"א המשנה ודברי רבי חנינא הנ"ל ע"ש וגם בחידושי רמב"ן כתב ז"ל שלא אשכחן בשום נוסחא הא דכל המדדה אי חזר חזי לקיניה כו' וגם מ"ש בגמרא הב"ע בשביל של כרמים פי' הרמב"ן ונ"י כפירוש אחר מפרש"י דר"ל שהוא מקום צר ואין שכיחי שם גוזלות דעלמא ולא עוברים ושבים וליכא אלא משל הנך ע"ש וגם מהתוס' בשמעתין אינו מוכרח לומר דע"י שביל של כרמים מדדה יותר מנ' אמה וא"כ אדרבה יש לתמוה על רבינו למה כתבו לדינא כיון דלכל הני רבותא ליתא להאי דינא וגם פי' רש"י דחוק הוא מאד לפי הנראה דא"כ עיקר חסר מהספר דהו"ל לפרש ולומר הב"ע בשביל של כרמים ואז מדדה יותר מנ' ועוד דמסיק התרצן וקאמר ז"ל דאם איתא דמעלמא אתי כל המדדה והדר חזי לקיניה כו' א"כ ק' מאי פסקא דהני תרי שובכים מצי חזי ולאינך לא מצי חזי הא גם הנך תרי שובכים עומדים חוץ לנ' אמה לפרש"י ועוד דפרש"י דהמקשן דהקשה וליזיל בתר רובא דעלמא ס"ד דהא דתנן נמצא בין ב' שובכין קרוב לוה שלו מיירי אפילו נמצא חוץ לנ' אמות ומש"ה פריך וליזיל בתר רובא דעלמא וליהוי של מוצאו ק' מנ"ל לפרש המשנה הכי ולהקשות כיון דכבר השיב לו התרצן ארישא דמיירי במדדה וכל המדדה כו' וע"ק איך מקושר האי קושיא דליזיל בתר רובא דעלמא במאי דמשני ליה התרצן הב"ע בששניהן שווין וראוי ליישב סוגיא זו ע"פ פירש"י ומה ראו הגאונים הנ"ל על ככה שהשמיטוהו ועל רבינו שכתבו לדינא (וכאשר יש לתמוה כאן כן יש לתמוה בסוגיא פ"ק דביצה ד' י"א בענין כזה עצמו שהשמיטו הרי"ף והרא"ש ורבינו כתבו לדינא והרמב"ם ג"כ כתבו שם וכאן השמיטו וכאשר אציע לפניך כל הדברים בסמוך בס"ד ואפשר דמש"ה תמה הב"י על הרמב"ם ולא אהרי"ף והרא"ש משום דהוא כתב האי דינא בפ"ב דהלכות י"ט וכמ"ש בסמוך ולא כתבו כאן בפ"ו דגזילה משא"כ הרי"ף והרא"ש דגם בהלכות י"ט לא כתבוהו בפסקיהן מיהו לזה גופא פריך לשום לב למה השמיטוהו כאן וכאן ויתבאר הכל במ"ש בסמוך בס"ד) והנה אכתוב תחילה את הנלע"ד בהצעת דברי המקשן והתרצן ע"פ רש"י והתוס' ומתוכו יתבארו ג"כ שאר הספיקות בס"ד ואומר כי נראה דהמקשן היה ק' לו אהא דשני ליה התרצן הב"ע בששניהם שוים א"כ קשה פשיטא דאזלינן בתר הקרוב (וקושיא זו כתובה ג"כ בחידושי רמב"ן ע"ש) ומאי קמ"ל מתניתין אלא ודאי צ"ל דהתרצן ס"ל דהך בבא אדסמוך ליה קאי אמשנה דקתני ואם נמצא חוץ לנ' אמה הרי הוא של מוצאו וקמ"ל בסיפא דנמצא בין שני שובכות אע"ג דהן חוץ לנ' אמה אינן של מוצאן אלא נותנין להקרוב מהן ומש"ה פריך ואמאי וליזיל בתר רובא דעלמא וליהוי של מוצאן כיון דהן חוץ לנ' ויצא מכלל מדדה לכלל מפריחות ומשני לעולם כדס"ד שלך דהן חוץ לנ' אמה ואפ"ה אינן של מוצאן דמיירי שנמצאו בשביל של כרמים וע"י מדדות יותר ומעלמא ליכא למימר דאתי דכיון דהכרמים מפסיקים בינייהו דשובכות משא"כ בהני תרתי שובכים הסמוכים דמיירי שעומדים בשביל של כרמים ויכולין לראות את שובכיהן כן נראה דהוא סוגיית רש"י אבל נלע"ד דפרש"י אינו מוכרח דהא מצינו למימר דהתרצן השיב לו דאינו כדס"ד דמיירי בעומדין הני תרי שובכין חוץ לנ' אלא עומדין תרוייהו תוך נ' ומאי דקשיא ליה פשיטא יש לומר דקמ"ל דאף דאיכא עוד שובכים אחריני תוך נ' ויותר קרוב מאלו אזלינן בתר הקרוב מהני תרתי ולא בתר אינך משום דמיירי דהאינך אין הגוזלות יכולין לראותן אבל לעולם חוץ מנ' אינן יכולין לדדות אפילו בשביל של כרמים וכן הוא כוונת התוס' במאי דמסקי וכתבו שם ז"ל ועוד מדנקט שביל משמע שאלו הב' שובכין בתוך השביל והניפול כמו כן נמצא בתוך השביל דליכא למיחש שהן משובכין דעלמא אפילו אינם רחוקים כלל כיון דלא מצי חזי לקיניה אבל מאלו השובכים הוא דאין דבר מפסיק בינו לבין השובך עכ"ל ומש"ה נראה שהשמיטו הרי"ף והרא"ש והרמב"ם אלא שאכתי קשה דהו"ל למכתב האי חידוש דאע"ג דאיכא עוד שובכים אחרים תוך חמשים לא אזלינן בתרייהו אלא בתר הקרוב מהנך תרתי וכמסקנת הגמרא הנ"ל ולכאורה היה נראה דל"ג לה וכמ"ש הרמב"ן בחידושיו וכנ"ל דכתב דלא מצינו כתוב בשם נוסחא ואע"ג דהרמב"ן לא כ"כ אלא אהא דמסיק הגמרא דכל המדדה אי חזי לקיניה כו' חדא באידך תליא לפרש"י והתוס' דאם גרסינן הקושיא וליזיל בתר רובא דעלמא צריכין ג"כ לגרוס מאי דמשני עליה הגמרא דמיירי בנמצא בשביל של כרמים וכיון דגרסינן הא צריכין נמי לגרוס וכל המדדה כו' אלא דהרמב"ן פי' השמועות בפי' אחר מש"ה גרס הא ולא גרס הא אבל זהו דוחק למחוק כל הספרים לכן היותר נראה דודאי הם גרסי לה בגמ' ואפ"ה לא רצו לכתבו לדינא משום דס"ל דלרויחא דמילתא שקלא וטריא הגמרא בהאי קושיא ופירוקא והקושיא מעיקרא ליתא וכמ"ש התוס' נמי שם בד"ה וליזיל בתר רובא דעלמא כו' שכתבו ז"ל ה"מ לשנויי דרוב לזה שלו בתוך נ' אמה ובמדדה עכ"ל ש"מ דס"ל להתוס' דהקושיא מעיקרא לאו קושיא היא וממילא לית לן למילף מינה לדינא ממאי דשני ע"ז הגמרא דמיירי בשביל של כרמים ושמדדה על ידה יותר מנ' אמה ומאי דמסיק עוד ע"ז דכל דלא חזי לקוניה אינו מדדה משם ומש"ה השמיטוהו הרי"ף והרא"ש ולא כתבו אלא המשנה ודברי ר' חנינא והם המה דברי הרמב ם בעינם וא"ת עכ"פ היה להן לכתוב הא דאמר מר עוקבא דמיירי במדדה וכל המדדה יותר מחמשים אמה וכמ"ש הרמב"ם י"ל דס"ל דשם ניפול דקתני המשנה מורה בפשיטות דמיירי במדדין ולא במפריחין ומדחלק במשנה בנ' ויתר מנ' ממילא נלמד מינה דעד נ' אמה מדדות והא ראיה דנ"י כתב בפי' המשנה בפשיטות דניפול הוא גוזל קטן דמדדות ברגלים כו' וצ"ל דלא הוה קשיא בעיניהן הקושיא שכתבתי לעיל בשם רש"י פשיטא דאזלינן בתר קרוב משניהן כיון דשניהן שווים במנין הגוזלות די"ל דקמ"ל המשנה דל"ת דתיהוי של זה המוצאו כיון דאיכא לספוקי משל איזה מהשובכים הוא וגם קמ"ל דאם נמצא באמצע יחלוקו ולא אמרינן בזה כל דאלים גבר או שודא דדייני תדע דע"כ צ"ל דהמשנה לא אתי לאשמועינן דלא אזלינן בתר רובא דעלמא משום דלא מצי חזי להו בשביל הפסק הכרמים דאם כן למה תליא הדין בנמצא בין שני שובכין אלא הו"ל למיתני אם נמצא בשביל של כרמים נותנים לבעל השובך שרואה אותן משם ולא לבעל שובכים אחריני ואפי' הן קרובין יותר כיון שאינן רואין אותם אלא ודאי המשנה לא אתי לאשמועינן זה אלא כמ"ש והגמרא לרווחא דמילתא שקלא וטריא בכל זה והשתא א"ש מה שיש לתמוה לכאורה גם בסוגיא דביצה ד' י"א ע"א דפריך אהמשנה דקתני זימן בתוך הקן ומצא לפני הקן אסורים ואם אין שם אלא הם מותרים ה"ד אילימא במפריחות איכא למימר הנך אזלי לעלמא כו' אלא במדדין אי איכא קן בתוך נ' אמה אדדויי אדדי ואי ליכא קן בתוך חמשים פשיטא דמותרין דאמר רב עוקבא כל המדדה אין מדדה יותר מנ' אמה לעולם דאיכא קן בתוך נ' אמה וכגון דקיימא בקרן זוית ומשום דכל המדדה והדר חזי לקיניה מדדה ואי לא לא מדדה עכ"ל הגמרא וכתבוה רבינו לדינא בא"ח (סי' תצ"ז) וגם הרמב"ם בפ' ט' דהלכות י"ט והרי"ף והרא"ש השמיטוהו וכתב הב י שם ג"כ דלא ידע למה השמיטוהו ולפי מ"ש ניחא דכל אחד אזיל לשיטתיה דמקור דין זה דכל המדדה וחזי לקיני' כו' ודאי אתי מהאי שמעתתא דפרק לא יחפור הנ"ל וכבר כתבתי בשם התוס' דלא הוצרך הגמרא לכל זה וגם שם בפ"ק דביצה כתבו התוס' אהא דפריך הגמרא הנ"ל ואי דליכא בתוך נ' אמה פשיטא דמותרין דאמר רב עוקבא כו' ז"ל וקשה וכי מייתי ראיה ממר עוקבא שהוא אמורא (ונראה דר"ל מאי קשה ליה דילמא מר עוקבא למדה מהכא) וי"ל דע"כ אנו צריכין לומר כדמר עוקבא דאל"כ לא מיתוקמא מתניתין דלא יחפור עכ"ל ובאמת שינויא דחיקא הוא זה דהא לדינא דמתניתין אין צריך לדמר עוקבא אלא מכח דאמר ר' חנינא רוב וקרוב הולכין אחר הרוב דק' עליה ממתניתין ומכח זה צריכין לדמר עוקבא ואיכא למימר דר' חנינא גופיה לא היה אומר דהולכין אחר הרוב אי לאו האי מתני' דביצה דמוכח מינה דהמדדה אינו מדדה יותר מנ' אמה וראיה לזה לשון הגמרא הנ"ל דקאמר הב"ע במדדה דאמר רב עוקבא כו' ומדקאמר דאמר משמע דבעלמא אמר כן ולא אההיא משנה דלא יחפור וכיון שכן לא קשיא קושיית פשיטא וממילא ל"צ למ"ש דאינו מדדה אא"כ חזי לקיניה ומש"ה לא כתבוה הרי"ף והרא"ש ואף דגם שם לא כתב הא דאין מדדה יותר מנ' אמה י"ל דפשט ליה בשם גוזלות דקתני התם דהוא כמו ניפול הנ"ל וכן פי' ר"ן שם ורבינו כתבו לדינא בב' המקומות דס"ל דכיון דמ"מ סתמא דגמרא כתבה בפרק לא יחפור ובפ"ק דביצה ודאי לדינא כתבוה וטעמו דהרמב"ם דכאן בפרק ט"ו דהלכות אבידה השמיטו להאי דינא דכל המדדה אי חזי לקינים כו' ושם בפ ב די"ט כתבהו הוא משום דכתב הרמב"ן בפרק לא יחפור דלא מצא בשום נוסחא ההוא דכל המדדה אי הדר וחזי לקיניה מדדה וכו' וכנ"ל וא"כ י"ל דגם בנוסחת הרמב"ם לא הוה כתוב שם בפ' לא יחפור וידוע שהרמב"ם נמשך אחר לשון הגמרא ומש"ה לא כתבו בהלכות אבידה דנמשך שם אחר סוגיא דפ' לא יחפור הנ"ל ובפ"ב דהלכות י"ט כתבו משום דבסוגיא דפ"ק דביצה היה כתוב גם כן בנוסחת הגמרא שלפניו ודוק זהו מה שנלע"ד בישוב התמיהות הגדולות הנ"ל וה' יאיר עינינו בתורתו. ועיין ברבינו ירוחם (נתיב עשרים ח"ב) שכתב ז"ל והא דאמרינן דהרי הן של מוצאו לפי' התוס' ורש"י מיירי בשביל של כרמים כו' נ"ל דט"ס הוא וצ"ל הא דלא אמרינן כו' וז"ש לפי' התוס' (והרא"ש) [ורש"י] דכן הוא דעת רש"י ותוס' ע"ד שכתבתי לעיל ולאפוקי לדעת הרי"ף והרמב"ם והרא"ש וכנ"ל ומיהו גם לפי' התוס' מצינו למימר דאינו של מוצאו בלא שביל של כרמים וכגון שהיו תרי שובכין תוך נ' למציאת הגוזלות ואינך שובכין הן חוץ לנ' וכ"כ התוס' שם וע"ש:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: טוש"ע
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף