עריכת הדף "
בינת אדם/בית הנשים/יח
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==לד== [לד] '''שאלה''' אשה קשת רוח עגונה ושכולה כמה שנים וגופא דעובדא הכי הוי שבעלה מת בקהלה אחת וקודם מותו קרא לח"ק ואמר הוו יודעין ששמו דניאל בן פ' ויש לו ד' אחים ושמם פלוני ופלוני ושם אשתי פ' ושם אביה פ' ושם עירו פ' ולכן כתבו זאת ותודיעו למקום פ' לאשתו ובני ח"ק עשו כן וכתבו הכל בפנקם ובאיזה ימים היתה שם שרפה ונשרף הפנקס ולא זכרו להודיע לאשתו עד שנשכח מהם שם המת ויהי שם אשה אחת הדרה בבית ההקדש ואמרה ששמו דניאל והלכה האשה לפני כמה רבנים ונתנו לה כתב ראיה שהיא מותרת לחלוץ ולהנשא כי לא היו לו בנים והלכה וחלצה כדת ולאח"ז קודם שנשאת נאבד הכתב היתר מהאשה ובתוך כך בא איש אחד ואמר שראה את בעלה והוא חי והעד הזה לא נחקרה עדותו בב"ד רק שאמר כך לפני רב א' ויש שמרננים על עד הזה ואומרים שהוא פסול לעדות מחמת עבירה ועוד נכחש בדבריו לפי דברי האשה כי הכל מעידים שבעלה דניאל היה לו זקן צהוב ר"ל געל והעד אומר שזקנו הוא שחור וכבר עברו הרבה שנים והאשה גלמודה ובקשה ממני אולי אמצא תרופה למכתה: '''תשובה''' הנה דין זה אף אם היה בודאי שהתיר שלה היה רק עפ"י אשה הנ"ל בעלת ההקדש נמצא זה תלוי במחלוקת רמב"ם ורמב"ן בא"הע סי' י"ג סעי' ל"ח דלדעת רמב"ם באשה אומרת מת ואח"כ בא עד כשר ואמר לא מת לפי מה שהבינו דבריו רמב"ן ורשב"א {{ממ|ע"ש בב"י}} אעפ"י שלא בא העד עד אחר שהתירוה אפ"ה אפי' נשאת תצא וכן סתם הב"י בש"ע וכ' די"א דכיון שהתירוה לא תצא מהתירה ומותרת להנשא לכתחלה והאחרונים לא הכריעו ומאן ספין להכריע ולהכניס ראשו בין הרים גדולים ומכ"ש שהב"י הביא דעת רמב"ם בסתם וכ"כ הטור רק דעת רמב"ם ואמנם להיות ששקדו חז"ל על תקנות עגונות כ"ל במקום עיגון ודחק ובפרט שהאשה היא עדיין רכה בשנים ובפרט בזמ"הז יש לסמוך ע"ד הא' שכתב הש"ע והיא דעת רמב"ן ורשב"א ונ"י כמש"כ הב"י בשמם ובפרט שמצאתי שכ"כ ריא"ז בש"ג ביבמות שם וכן הכריע היש"ש בפ' י"ד דיבמות סי' י"ז ומי לנו גדול מהם שהם גדולים שבאחרונים ומכ"ש די"ל דגם דעת רמב"ם נמי הכי ומש"כ ואח"כ ר"ל קודם שהתירוה וכמש"כ הב"ש וכבר כ' התה"ד כמה פעמים דבמקום שמצינו איזה פוסק בהדיא ובשני נוכל לפרש דבריו שאינו חולק ע"ז טוב יותר לומר שאינם מחולקים ועוד שכפי שאמרו לי שאין זה ודאי שההיתר לא היה רק עפ"י אשה אלא ספק וא"כ הוי ס"ס שמא היה ההיתר עפ"י איש ואת"ל עפ"י אשה שמא הל' כרמב"ן ולכן נ"ל להתיר אשה זו בתנאי שיסכימו ע"ז עוד ג' (רבני מ"צ מקהלתינו וגם מחו' הרב מוה' אליה סו"ד דקהלתינו ובא"ל דברי בטילים:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף