עריכת הדף "ביאור הגר"א/אורח חיים/תרעא" (פסקה)

== ז ==

'''ס"ז ואם אין.''' דלא אמרו שמאל אלא משום מזוזה כנ"ל:

'''ומיהו כו'.''' כ"מ בדברי מהראמ"פ הנ"ל בס"ב:

'''ומ"מ המנהג כו'.''' וכ"כ מהרי"ל ותה"ד וכ"ב המרדכי והטור אלא שאין ראיה מהמרדכי והטור לפי שבימיה' היו מדליקין בפתח הבית כמ"ש בטור בס"ס תרע"ב. ר"מ. וז"ש אא"כ כו' וכנ"ל בס"ב:

'''ומ"מ יזהרו.''' בגמרא שם ובשעת הסכנה כו' וצריך כו' וערש"י ד"ה צריך כו':

'''בכותל דרום.''' זכר למנורה וג"כ משום סידור כמ"ש בהג"ה ומסדרן כו'. וכתב בתה"ד משום דקי"ל הלכה כרבי מחבירו וכן ס"ל לרש"י כמ"ש ברפ"ב דשבת ובפי' התורה אבל הרמב"ם פסק כרבו בשלחן וכר"א ב"ש במנורה וכ"ד הסמ"ג וטעמו דקי"ל כרבי מחבירו וכן סתם דמתניתין דמנחות שם כרבי כמ"ש תוס' שם צ"ו א' ד"ה כל צ"ח ב' ד"ה מזרח כו' וכ"פ הרמב"ם שם כהמתניתין והעתיקה הרמב"ם שם הלכה ח' אבל במנורה פסק כראב"ש משום דסוגיא דמגילה כ"א ב' כוותיה. אבל הראב"ד שם השיג עליו וכתב דהא מתני' דתמיד כרבי וכ"כ תוספות במנחות צ"ח ב' ד"ה מדכתיב כו' והרמב"ם בפי' שם כתב דלא קי"ל כהך מתניתין:

'''מדליקין.''' ראיה מהלל בלילי פסחים שנתקן על הכוס ואומרין בב"ה משום פרסומי ניסא כמ"ש בירושלמי בענין ברכה הסמוכה לחברתה והרי אשר גאלנו שניא שאם שמעה בב"ה יצא:

'''ואין אדם.''' שאף חצר שיש לה שני פתחים כו' ועוד שהרי אמרו נר איש וביתו:

'''ואם רוצים.''' ע' מ"א מיומא פ"ג קרצו מרק כו' ושם דוקא משום שהיה צריך למהר לקבל הדם וז"ש ואם רוצים למהר דוקא ואף שהשאר אינן אלא מצוה בעלמא שם ג"כ המירוק אמרו בחולין פ"ב יכול לא מירק כו' ועמ"א: