עריכת הדף "אמרי משה/כט" (פסקה)

==ז==
ז) '''והנה''' לכאורה תמוה לי ראייתם מהך דבעל החצר חייב בנזקי הבור. דהרי לפי מה דמתבאר ברש"י שם איירי דבעל החצר הפקיר רשותו אחר שכבר היה הבור חפור ע"י השור. וא"כ שפיר דחייב בעה"ח. דהרי ע"י ההפקר שלו הוא דנעשה בור. ודמי לכל המפקיר רשותו ולא בורו דחייב. דאע"פ שחפר ברשות שלו ואין לחייבו על החפירה. מ"מ חייב על שעת ההפקר דע"י שהפקיר הרשות הסמוך עד הבור נעשה כחופר סמוך לרה"ר וכמ"ש התוספות {{ממ|ב[[תוספות/בבא קמא/ו/א#מה|דף ו']]}} ד"ה מה. ואם כן ה"נ בהך דהכניס שורו לחצר בעה"ב וחפר בה בורות דבשעה שחפר לא היה עדיין חיוב בור כלל [דהרי איירי הכא ששוורים דעלמא ניזקו לא של בעל החצר] דאין להם רשות לשוורים דעלמא בחצרו של זה. ורק אח"כ כשהפקיר בעה"ח רשותו ונעשה על ידי הפקרו כבור ברשות הרבים. וע"כ שפיר חייב בעה"ח דהוי ככורה בור על ידי ההפקר שלו. ואם כן מה הביאו התוספות ראיה דמחויב לסלק משום דהוי שלו. ומאי ראיה מזו יותר מכל הפקיר רשותו ולא בורו דלר"ע זהו בור האמור בתורה דגם כן לא פשע בכרייתו שחפר ברשותו. וע"כ דשם הפשיעה על ההפקר ונעשה כחופר בור סמוך לרה"ר. ואם כן ה"נ בעה"ח פשע בההפקר דבלא הפקירו לא היה רשות לשוורים דעלמא לכנוס. ועל כן חייב בעל החצר. אבל לעולם דאין החיוב משום שהבור שלו רק משום שפשע בההפקר.