עריכת הדף "אליה רבה/אורח חיים/רפח" (פסקה)

==ז==

[ז] '''[לבוש] מכל מקום צריך וכו'.'''  ואם ביום ראשון הוא תענית ציבור מקיל בשגג בשלטי גיבורים דעולה אבל בתשובת משאת בנימין סימן צ"ג פסק דאין עולה וצריך להתענות יום אחר והביא ראיה מתרומת הדשן סימן רע"ח שכתב המתענה תענית חלום בראש השנה אין צריך למיתב תענית לתעניתו דיש אומרים שמצוה להתענות בראש השנה, משמע הא לאו הכי צריך תענית ולא סגי ליה בצום גדליה, עד כאן, וכן פסקו עולת תמיד ומגן אברהם, אך הט"ז השיג וכתב שתי תשובות בדבר חדא דראש השנה מיירי אי מיקלע דלא התענה בצום גדליה כגון שהיה לו אונס, שנית דעיקר התענית שיכוין שיהיה לו כפרה על שיתענה ויהרהרו בתשובה ועל זה קאמר דצריך תענית לתעניתו דהיינו שיכוין בצום גדליה שיהיה לו כפרה עד כאן דבריו בקצרה. ולעניות דעתי לא ראה ט"ז בגוף תרומת הדשן שהרי כתב שם שראה הרבה בני אדם שהיו מתענין בראש השנה וכל אלו לא ישבו תענית לתעניתם ונראה משום דמצוה להתענות בראש השנה עד כאן לשונו, ואם כן על ראשון קשה איך אפשר לומר דכולם לא התענו בצום גדליה ואירע להם אונס, ועל שנית קשה דילמא היו אלו אנשים מכוונים לכפרה, גם ראיה ברורה שהביא ט"ז מיו"ד סוף סימן רי"ז לא ראה שכן הוא לקמן בסימן תקס"ח סעיף י"א ובאמת לאו ראיה הוא כלל כמו שכתב מגן אברהם דהכא צריך כפרה וכפרה בכדי לא אשכחן, גם עיינתי דבשלטי גיבורים גופיה מסתפק מטעם זה. והנה שמעתי להקשות על משאת בנימין הנזכר לעיל דילמא הוצרך תרומת הדשן לטעם דתענית בראש השנה מצוה דאי משום צום גדליה אם כן כשמתענה שני ימים דראש השנה מאי איכא למימר דהא בעי להתענות שני ימים, ונראה לי דאי התענית ציבור עולה אם כן הוא הדין דתענית אחד מהני על שהתענה שני ימים, ועוד נראה לי דהא כתב בתרומת הדשן שם צריך עיון אי מהני תענית דעשרת ימי תשובה אי לא הואיל ומתענה בלאו הכי, עד כאן. משמע מיירי שהתענה כל ימי תשובה ואפילו הכי קאמר טעמא דמצוה וכו', ומזה נשמע דכל עשרת ימי תשובה אין עולין למי שנוהג להתענות ולאפוקי מעולת תמיד שכתב דימים שאדם עצמו מקבל תענית כגון עשרת ימי תשובה עולה עד כאן לשונו, עד כאן. דמתרומת הדשן הנזכר לעיל לא משמע הכי, וזה ראיה למה שכתב מגן אברהם דמי שיש לו מנהג להתענות ביום ראשון דסליחות אין עולין לו. אם חלם לו חלום רע בתענית ציבור פסק בעולת תמיד דעולה לו: