עריכת הדף "אחיעזר/א/כה" (פסקה)

==ז==
ז) '''ובזה''' מאירים דברי הרמב"ם שחילק דיני עדות מיוחדת ב[[רמב"ם/עדות/ד|פ"ד מהל' עדות]] והביא דרשת המכילתא ב[[רמב"ם/סנהדרין/כ|פ"כ מהל' סנהדרין]] בעדות מיוחדת דשני מעשים משום נקי וצדיק אל תהרוג דנפקא מינה גדולה לדינא בגיטין וקדושין דעדות מיוחדת של שני מעשים דאינם מצטרפים משום דיש בזה חסרון בנאמנות ויכול לבוא לידי הריגת נקי וצדיק מה שאין כן ברואים משני חלונות אין בזה חסרון נאמנות רק דאין בו דין מיתה אבל בגיטין וקדושין מהני, ואפשר דגם לענין גלות ומלקות דהוי דיני נפשות לענין עדות מיוחדת משני מעשים לא מהני ול"מ בזה גם ידיעה בלא ראיה כיון דיש להם דין נפשות ואולי הוא נקי וצדיק משא"כ באחד רואה מחלון זה ואחד מחלון זה דאין בזה חסרון בנאמנות רק מגזירת הכתוב דלא יומת על פי עד אחד י"ל דדוקא במיתה [אם לא דנימא דנתקבל גם בזה גזירה שוה דרשע רשע וצ"ע] אבל מלקות וגלות יש על פיהם.

'''ולמש"כ''' יש להעיר גם כן בדברי הריטב"א שתמה במכות שם בהא דאמר ר"נ דעדות מיוחדת בדיני ממונות כשירה תיפ"ל דבדיני ממונות אפילו ראה זא"ז כשירה ותירץ דלרבנן דרבי יהושע בן קרחה איצטריך דס"ל עד שיראו שניהם כאחד ועדיין קשה לרבי יהושע בן קרחה דהכי קיי"ל דיוקא דקרא דלא יומת המת דוקא במיתה למ"ל, ולמשנ"ת נפקא מינה לגלות ולמלקות ולגיטין וקדושין דאחד רואה מחלון זה ואחד מחלון זה כשירה וצירוף שני מעשים פסולה, ולפמשנ"ת א"ש שיטת התוס' והר"ן דס"ל דעדי קדושין דומה לנפשות מכל מקום תני בתוספתא נתיחדה שחרית וערבית אינם מצטרפים הא באם ראו כאחד משני חלונות מצטרפים דדוקא לענין עדות מיוחדת משני מעשים דאפשר דאין זה אמת אינם מצטרפים משא"כ בראו משני חלונות במעשה אחד גם בדיני נפשות מצטרפים על פי שיטת הרמב"ם כאמור ומהאי טעמא גם ידיעה בלא ראיה דלא מהני בדיני נפשות משום דאפשר דהוי נקי וצדיק גם בקדושין לא מהני, ולשיטת הרמב"ן בספר המצוות החולק על דעת הר"מ וסבירא ליה דדרשת דמכילתא אסמכתא היא ועדות מיוחדת משני מעשים לא מהני מקל וחומר דשני חלונות שאינם מצטרפים מקרא דלא יומת, וכן בדין אומד חולק על דעת הר"מ דהא קיי"ל כרבנן ודלא כרב אחא וגם בדיני ממונות לא מהני א"כ לשיטת הרמב"ן אין חילוק בין עדות מיוחדת של שני מעשים בין עדות מיוחדת מב' חלונות וכיון דמהני בגיטין וקדושין עדות מיוחדת מב' חלונות על כרחך צריך לומר דגם עדות מיוחדת של שני מעשים מהני כדיני ממונות וגם ידיעה בלא ראיה המועיל בדיני ממונות מועיל גם כן בדיני נפשות ומהני גם בגיטין וקדושין. 

'''שבתי ומצאתי''' מה שפלפל בענין דעדות מיוחדת בספר [[בית הלוי/ב/לט|בית הלוי ח"ב סי' ל"ט]] על דברי ה[[בית יוסף/אבן העזר/יא|בית יוסף אה"ע סי' י"א]] אחר שהביא דברי המרדכי דעידי כיעור מצטרפים משום דקיי"ל דהלואה אחר הלואה מצטרפים כתב דהר"ן חולק על המרדכי דהא ס"ל דאישות דשייכי בדיני נפשות כדיני נפשות דמי ועל זה תמה בספר בית הלוי שהרי עדות מיוחדת המעשה אמת דהא מהני בדיני ממונות וגבי כיפה והא עדות מיוחדת מב' מעשים פסולה בדיני נפשות דאין מקרא מיוחד על זה הוא מכש"כ דעדות מיוחדת דב' חלונות מדלא יומת על פי עד אחד ובב' חלונות ודאי המעשה אמת כמו ש[[רש"י/סנהדרין/פא/א|פירש"י בסנהדרין דף פ"א]] וה"ה בעדות מיוחדת דב' מעשים דילפינן מיניה וכיון דהמעשה אמת שזינתה ממילא נאסרת לבעלה א"כ לא פליגי המרדכי והר"ן דאע"ג דדיני אישות כדיני נפשות מ"מ בעדות מיוחדת על זנוּת וה"ה בכיעור נאסרת זהו תו"ד, ולמש"כ שיטת הבית יוסף על פי שיטת הרמב"ם דעדות מיוחדת של שני מעשים אינו אמת לגבי ד"נ דיליף מקרא דנקי וצדיק אל תהרוג ואם זנוּת מדיני אישות כד"נ אינה נאסרת על בעלה אבל בודאי באחד רואה מחלון זה ואחד מחלון זה נאסרת, ולשיטת הרמב"ן גם אי נאמר דהוי כדיני נפשות גם עדות מיוחדת של ב' מעשים דמי לאחד רואה מחלון זה ונאסרת והדבר תלוי באשלי רברבי במחלוקת הרמב"ם והרמב"ן.