עריכת הדף "
אבני נזר/יורה דעה/תנז
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==ח== ח) '''שם''' הקשה על דברי כ"ק אבי אדמו"ר הגאון שליט"א האם ישיבת א"י באכילה תליא מילתא עכ"ד. אנכי הרואה אשר במחכ"ק שליט"א לרגלי טרדותיו ורגשת נפשו בחיבת הקודש לא שם לבו במתינות להבין דברי כ"ק אבי הגאון אדמו"ר שליט"א הנחמדים מפז. ומוכרח אני לשנות פרק זה כדי להבינו הדברים כהווייתן. הנה כ"ק אבי אדמו"ר הגאון שליט"א חידש לנו דעיקר מצות ישיבת א"י הוא אם מתפרנס מהכנסה אשר יש לו בא"י אבל אם הוא מקבל צדקה מאנשי חו"ל אינו מקיים המצוה בשלימות. וחילא דידי' הוא מהא דקי"ל עבד שברח לא"י יצא לחירות לגמרי ואפי' ירצה הרב לעלות ולהשתעבד בו בא"י או למוכרו שמה אינו רשאי. והדבר הוא פלא הן מצד הסברא והן מדיוקא דקרא. דבשלמא להחזירו לרבו שבחו"ל ניחא דנמצא העבד מתבטל על ידו מישיבת א"י. אבל אם ירצה הרב ג"כ לעלות למה יפקע ממונו. וגם מדיוקא דקרא אין ראי' רק שלא להסגירו לאדוניו שבחו"ל. דהא באדוניו שבחו"ל משתעי קרא [וכ"ק שליט"א כתב הטעם שבא"י הוא מקום אדנות השי"ת וכשהעבד מדבק עצמו בזה בטל ממנו כח אדנות אחר. ואין הטעם הזה מספיק דא"כ אף אם האדון עולה עמו נמי נימא הכי] ותירץ עפ"י מה דאיתא בפרק האשה דאין עבד אוכל פסח רק מפסח שהמנהו רבו עליו. והוא פלא כי אין אכילתו מפסח של אחר הוא נגד עבדות רבו כלל. ופירש משום דאכילת פסח מורה במה שאוכל משולחן גבוה והוזמן לשלחן גבוה [כי אין הפסח נאכל אלא למנויו] שהוא עבד ה'. וע"כ מזונותיו משלחן השי"ת ולא עבדי מצרים וא"כ אם עבד אוכל מפסח של עצמו הרי זה מורה שמזונותיו משלחן ד' שלא באמצעות רבו. והעדות שקר שהרי מזונותיו משל רבו ומזונותיו משלחן ה' ע"כ באין לו באמצעות רבו. ע"כ אינו אוכל רק מפסח שהמנהו רבו שזה יורה שמזונותיו באין לו משלחן ה' באמצעות רבו. ולפי זה יתבאר למה כשברח לא"י נפקע ממנו אדנותו של רבו. כי אם עדיין יהי' אדנותו עליו יבואו לו מזונותיו של רבו שבחו"ל שבאין באמצעות שר הארץ. ועיקר מצות ישיבת א"י להיות השפעתו ע"י השי"ת בעצמו לא באמצעות שר הארץ וע"כ אף אם רבו רוצה לעלות אחריו לא"י מ"מ מה שישב עד עתה בא"י לא הי' המצוה בשלימות כי לא קיים עיקר המצוה עד ביאת רבו לא"י. ומזה מוכח שמה שאמרה תורה לא תסגיר וגו' שהטעם היא שיקיים מצות ישיבת א"י בשלימות. ע"כ הפירוש שלא להחזירו לאדנותו כלל. ומזה יצא לדון דה"ה כל היושבין בארץ ישראל ומתפרנסים מחו"ל אין זה עיקר המצוה. והנראה מדברי כ"ק שליט"א שחשב שכ"ק אבי אדמו"ר הגאון שליט"א למד הדין דהיושבין בארץ ישראל ומתפרנסים מחו"ל אינם מקיימים המצוה בשלימות שמפסח למדו. וח"ו לא עלה על דעתו לומר כן. וכי ישיבת ארץ ישראל אינו אלא לאכילה אתמהה. רק מעבד למדו. והדמיון מפסח הוא לבאר הא דלא תסגיר. ומהא דלא תסגיר הביא ראי' לנידון דידן. ומכל מקום לא אמר חלילה שאינו מצוה כלל דסוף סוף ניזון מפירות ארץ ישראל ומאוירא דא"י רק שאינו עיקר המצוה כמו אם יש לו פרנסה מא"י:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף