עריכת הדף "תורה תמימה/ויקרא/טז" (פסקה)

== ו ==

'''אשר לו. ''' תניא, אשר לו – משלו הוא מביא ואינו מביא משל צבור, יכול יביא משל אחיו הכהנים {{תוספת|כה|מפני שגם הם מתכפרים בפרו.}} ת"ל (פ' י"א) אשר לו, יכול אם הביא כשר ת"ל שוב אשר לו (שם) שנה עליו הכתוב לעכב {{תוספת|כו|בפסוק י"א כתיב שתי פעמים אשר לו והקריב אהרן את פר החטאת אשר לו ושחט את פר החטאת אשר לו, והשתי פעמים אשר לו מיותרות כיון דקאי אפר החטאת שבפסוק זה, ולכן דריש שתי הדרשות כמבואר. ואמנם לא ידעתי ל"ל למימר שנה עליו הכתוב לעכב ולא מדייק פשוט מדכתיב ושחט את פר החטאת אשר לו, הרי מבואר שגם בשעת שחיטה שזה אחר ההבאה צריך להיות משלו, וממילא מוכרח שגם אם הביא בדיעבד פסול משל כהנים. וי"ל דהשנוי בא לעכב שגם אחר השחיטה תהיה משלו.}}. (שם נ"א ב').

'''אשר לו. ''' משלו הוא מביא ואינו מביא משל מעשר {{תוספת|כז|עיין בחולין כ"ב א' הובאה דרשה זו, ופירש"י תרי אשר לו כתיבי בפרשה, מחד ילפינן לא משל צבור [כבדרשה הקודמת] ומחד ולא משל מעשר. ותמיהני, חדא דשלש פעמים אשר לו כתיבי בפרשה, פעם בפסוק זה ושתי פעמים בפ' י"א, ותו הא ביומא נ"א ב' מצריך השלש פעמים אשר לו לדרשות אחרות וכמובא בדרשות הקודמות. ולו"ד רש"י י"ל דמאשר לו דמדייקינן בדרשה קודמת ולא משל צבור ילפינן ג"כ ולא משל מעשר דשניהם לא לו הם, וכ"מ הלשון בחולין שם אשר לו לא משל צבור ולא משל מעשר, ואפשר לכוין כונה זו גם בדברי רש"י. ועיין במשנה מנחות פ"ב א' באה דרשה אחרת על כל הקרבנות שאינם באים אלא מן החולין ומובא אצלנו בפ' צו.}}. (מנחות פ"ג א').

'''וכפר. ''' בכפרת דברים הכתוב מדבר {{תוספת|כח|ר"ל בודוי, כמש"כ לקמן והתודה עליו, וכן בכל קרבן צריך ודוי.}}, או אינו אלא בכפרת דמים, הרי הוא אומר והקריב אהרן את פר החטאת אשר לו ועדיין לא נשחט הפר {{תוספת|כט|וא"כ א"א לומר דהאי וכפר כפרת דמים הוא. ועיין מש"כ בענין ודוי על הקרבן בר"פ ויקרא בפ' וסמך ידו ושם פרשה ד' פסוק כ' בדרשה וכפר.}}. (יומא ל"ו ב').

'''וכפר בעת וגו'. ''' ת"ר, פר כהן משוח ופר העדה עומדים – פר המשוח קודם, מאי טעמא, הואיל ומשוח מכפר ועדה מתכפרת, דין הוא שיקדים המכפר למתכפר, וכן הוא אומר, וכפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל קהל ישראל {{תוספת|ל|הנה עיקר מצות הקדימה יליף בגמ' כאן מפסוק בפ' ויקרא (ד' כ"א) דכתיב שם בפר כהן משוח ופר העדה ועשה לפר כאשר עשה לפר הראשון, מה ת"ל הראשון שיהא ראשון לפר העדה, יעוי"ש. ודרשה שלפנינו מבארת רק טעם הקדימה, ולפי"ז יתבאר מה שבאו בגמ' כאן שתי דרשות מיוחדות ותכופות אשר לכאורה אינו מבואר למה צריכי שניהם, יעוי"ש, ודו"ק.}}. (הוריות י"ג א').

'''ובעד ביתו. ''' ביתו זו אשתו, ובעד בית אחד ולא בעד שני בתים {{תוספת|לא|מפרש ביתו זו אשתו, עפ"י הדרש הידוע, מפני שהיא עיקר הבית, ולכן אם יש לו שתי נשים צריך לגרש אחת מהן. ועיין ברמב"ם פי"ז ה"ג מאס"ב דכה"ג אסור לעולם ליקח שתי נשים, ולפי"ז צ"ע ל"ל כלל דרשה זו, וצ"ל דאיירי כשנשא באיסור, או כשנשא קודם שנעשה כה"ג. ובעיקר דברי הרמב"ם יבואר אי"ה לפנינו בפ' אמור (כ"א י"ג).}}. (יומא ב' א', י"ג א').