עריכת הדף "תורה תמימה/ויקרא/ד" (פסקה)

== ז ==

'''לפני ה'. ''' מה ת"ל, א"ר נחמיה, ללמדך שמזבח לפני ה' ואין כהן לפני ה', הא כיצד, עומד חוץ למזבח ומזה {{תוספת|כז|י"ל דכונת השאלה מה ת"ל כי הלשון לפני ה' אשר באה"מ אינו דבוק כלל, דהול"ל מזבח קטרת הסמים אשר לפני ד' או מזבח קטרת הסמים באה"מ אשר לפני ה' וכלשון הכתוב לקמן פסוק י"ח, ולכן דריש ר' נחמי' שבא ללמדך שבשעת הזאה אין הכהן עומד במקום ההזאה, אלא חוץ למזבח, והיינו שהמזבח היה מפסיק בין הכהן לפרוכת בשעת מתן הקרנות, וכשהזה על הפרוכת באותו מעמד היה, ואשמעינן בזה שלא נילף מפר ושעיר של יוהכ"פ שכהן עומד לפנים מן המזבח ומזה על הפרוכת בשעה שהוא מזה, כפי שיתבאר בפ' אחרי, יעו"ש.}}. (יומא נ"ח ב').

'''אשר באהל מועד. ''' מה ת"ל והלא כבר כתיב לפני ה' אלא ללמדך שאם נפחתה תקרה של היכל לא היה מזה {{תוספת|כח|דבאופן כזה אין שם אהל מועד עליו.}}. (זבחים מ' א').

'''ואת כל דם הפר. ''' אמר רב יהודה אמר רב, השוחט צריך שיקבל כל דמו של פר, דכתיב ואת כל דם הפר ישפוך, ואעפ"י דהא בשירים כתיב, אם אינו ענין לשירים דהא ליתנהו לכולה דם תנהו ענין בקבלה {{תוספת|כט|בשירים כבר ניתן הדם על הקרנות וא"כ אין עוד כל הדם. ועיין בתוס' זבחים ל"ד ב' דאין זה אלא למצוה לכתחילה ולא לעכובא, אלא בדיעבד די אם קיבל כדי שיעור הזאה.}}. (שם כ"ה א').

'''דם הפר. ''' מה ת"ל הפר – לימד על פר יוהכ"פ שטעון מתן דמים ליסוד {{תוספת|ל|מדייק מדהיה יכול לכתוב ואת כל הדם ישפוך. ושייכות הענין שמרבה כאן פר יוהכ"פ י"ל משום דפר זה ופר יוהכ"פ שניהם באים לתכלית וכונה אחת, לכפר על שגגת עונות. ויסוד הדרשה מלשון דם הפר הוא דמפרש דהכונה דלכן ישפכנו אל יסוד המזבח מפני שהוא דם הפר, והוא מפני שבא לכפר על שגגת עונות, וא"כ ממילא גם בפר יוהכ"פ שגם הוא בא לכפר על שגגת עונות צריך ג"כ מתן דמים ליסוד.}}. (שם נ"ב א').

'''ישפך. ''' ישפך ולא יטיף ולא יזה ולא יזרק. (תו"כ).

'''ישפך אל יסוד מזבח. ''' אגגו דיסוד {{תוספת|לא|ר"ל יסוד שהוא דומה למזבח, והיינו גגו דיסוד.}}. (זבחים נ"ב א').

'''אל יסוד מזבח העולה. ''' ת"ר, יסוד מזבח העולה ולא יסוד מזבח הפנימי, אל יסוד מזבח העולה – אין לו יסוד לפנימי עצמו, אל יסוד מזבח העולה – תן יסוד למזבח של עולה {{תוספת|לב|באור הענין, כי שלש פעמים כתיב בפרשה זו אל יסוד מזבח העולה, כאן ולקמן בפר העדה (פ' י"ח) ובחטאת נשיא (פ' כ"ה), ולאשר כי כל אלה הקרבנות ענין אחד להם הבאים על העלם דבר לא היה צריך לשנות בכולם פרטי מקומות ההזאה, ולכן דריש שלש דרשות מלשונות אלו, האחת, דרק ליסוד מזבח העולה ולא ליסוד מזבח הפנימי, וגם דריש דבאמת אין יסוד כלל למזבח הפנימי, ועוד דריש דיסוד המזבח מיוחד גם לעולה, לענין שמתן דמה של עולה ינתן על הקיר שכנגד היסוד, אם נשאר מדם ההזאה על הקרנות, ומפני כי בעולה לא כתיב ביחוד שפיכת שירים מרבה ליה מהכא. ובכ"מ בגמרא באה דרשה זו בלשון לימד על עולה שטעונה מתן דמים ליסוד, עיין פסחים ס"ה א' וברש"י.}} [שם נ"א א']

'''אשר פתח אהל מועד. ''' שירי הדם [של חטאות הפנימיות] היה שופך על יסוד מערבי של מזבח החצון, מאי טעמא, דאמר קרא אל יסוד מזבח העולה אשר פתח אהל מועד – ההוא דפגע ברישא {{תוספת|לג|כי אהל מועד למערבו של מזבח החצון היה, ובצאתו מן ההיכל היה פוגע תחלה ביסוד מערבי של מזבח החצון. ודין שירי הדם של חטאות חיצוניות מבואר לקמן פ' כ"ה. ועיין בתוס' שהקשו ל"ל קרא על זה תיפק ליה מסברא שאין מעבירין על המצות כיון דפגע ביה מתחלה, ותרצו שיש לחלק בין שתי מצות למצוה אחת. וע"ע בדבריהם מגילה ו', ב' חילוקים שונים בכלל זה, ומשמע מדבריהם דענין אין מעבירין על המצות הוא מדאורייתא, דאל"ה הלא לא שייכא קושייתם ל"ל קרא מדאורייתא, אבל בתשובת הרדב"ז החדשות סי' תקכ"ב כתב דדין זה דאין מעבירין על המצות הוא מדרבנן, ולפי"ז בלא"ה לא קשה קושייתם. וע"ע בסוכה כ"ה ב' וברש"י שם ד"ה שחל שביעי שלהם, וצ"ע.}}. (שם שם).