עריכת הדף "שער המלך/יום טוב/ד" (פסקה)

== כ ==

'''כשהן מחלקין לא ישקלו במאזנים כו'.'''  משנה פא"צ ופסק כרבנן ובגמ' אמרינן ר"ח ור"ש הוו שוקלין מנה כנגד מנה בי"ט כמאן לא כר"י ולא כרבנן כו' אינהו דעבוד כר' יאושע כו' אמר ר' יוסף הלכה כר' יאושע הואיל ותנן בבכורות כותיה כו' א"ל אביי ודילמא כו' א"נ ע"כ ל"ק רבנן כו' אלא משום דלא מיחזי כעובדין דחול כו' ופרש"י דהתם מכירה הוא ואין דרך לשקול בשר הנמכר במנה כנגד מנה אבל הכא גבי ר"ח ור"ש קא עבדין עובדין דחול דהא חלוקה היא וכן דרך כל החולקין וראיתי להרב ח"ה שכתב וז"ל יראה דמילתא דר"י נמי איכא לפרושי דאיירי במכירה כההיא דבכורות וא"כ שפיר קאמר רב יוסף דהלכה כר' יאושע מההיא דבכורות אלא למאי דקאמר תלמודא דאינהו עבוד כר"י דע"כ השתא בחלוקה איירי פריך ליה אביי שפיר כו' יע"ש ולי אין צורך לזה דע"כ מאי דקאמר רב יוסף הלכה כר"י בחלוקה איירי דאי במכירה מאי הלכה כר"י דקאמר הא במכירה רבי יאודה ג"כ מודה דשוקלין מנה כנגד מנה דומיא דכלי או קופיץ כיון דאין דרך המוכרין לשקול מנה כנגד מנה וכנראה בהדיא ממ"ש רש"י בד"ה כנגד כלי אין דבחול לאו הכי אורחיה אבל מנה כנגד מנה כך דרך כל החולקין עכ"ד משמע בהדיא דדוקא בחלוקה הוא דסבירא ליה לר"י דאין שוקלין מנה כנגד מנה אבל במכירה כיון דאין דרך למכור במנה כנגד מנה הו"ל ככלי או קופיץ וא"כ הלכה כר' יאודה הול"ל ותו דאי ר' יהושע איירי במכירה אם כן רבי יהושע היינו ר"י אלא משמע ודאי דר' יהושע בחלוקה איירי ופליג אדר' יאודה כנ"ל פשוט ורבינו בפ"א מה' בכורות דין י"ח כתב וז"ל בכור ב"מ כו' מוכרו בבית אבל בשר בכור תמים אינו נמכר כו' וכהנים שנמנו על הבכור מותרין לשקול מנה כנגד מנה. וכתב הרב כ"מ וז"ל ר"פכל פסולי המוקדשין תנן שוקלין מנה כנגד מנה בבכור ומפשטא משמע דארישא קאי דקתני בכור ב"מ אינו נשקל בליטרא ומדברי רבינו נראה שהוא מפרשה בבכור תמים בזמן המקדש עכ"ל וכ"פ בפה"מ דאיירי לענין חלוקה ויש לתמוה עליו דאם כן דמתניתין איירי בחלוקה מאי האי דקאמר בגמרא עד כאן לא קא אמרי רבנן אלא משום דלא מחזי כעובדין דחול הא התם נמי בחלוקה איירי וכהך דר"ח ור"ש ואפשר לו' דרבי' מפרשה הפך פרש"י וס"ל דבחלוקה לא מחזי כעובדין דחול וכמכירה דעלמא כיון שאינו שוקל נגד דבר השקול משא"כ במכירה כיון שיודע משקל אותה המנ' כמה היא ושוקל כנגדה הוה ליה כמכירה גמורה ועיין בהרב לחם חמודות דף רכ"ו ע"ב יע"ש וס"ל לאביי דהא דר' יהושע דקאמר שוקלין מנה כנגד מנה סתמא קתני נמי ובמכירה איירי ובשיודע מעי"ט משקל אותה מנה כמה היא וה"ט משום דר' יהושע דברייתא אמתני' דקתני שוקל אדם בשר כנגד הכלי קאי ומתני' במכירה איירי דאי בחלוקה אין דרך לחלוק כנגד הכלי אלא מנה כנגד מנה וסתמא קתני ומשמע ודאי דהיינו ביודע משקל אותו כלי כמה היא וכמ"ש רש"י ז"ל לקמן בד"ה כדעבדין בחול וא"כ היינו דקאמר תלמודא ע"כ ל"ק רבנן התם אלא משום דלא מחזי כעובדין דחול דכיון דאינו יודע משקל' לא מחזי כעין מכר אבל הכא מחזי כעובדין דחול כיון שיודע משקל אותה מנה שהיא ליטרא ושוקל כנגדה הוה ליה כמכירה גמורה אלא דהא ליתא דאם כן היכי קאמר בגמ' אמילתיה דר"ח ור"ש אי כר"י דאמר שוקל אדם בשר כנגד הכלי אין כנגד מידי אחרינא לא והשתא לדעת רבינו ז"ל דחלוקה עדיפה ממכירה מאי פריך הא מכ"ש דכלי נפקא כיון דאפילו כלי שיודע משקלה שרי כ"ש בחלוקה דר"ח ור"ש דאינו שוקל נגד דבר השקול דשרי דהא דר"ח ור"ש בחלוק' איירי וכמבואר ואפשר לומר דתלמודא ספוקי מספקא ליה מילתא אי חלוקה מיחזי כעובדין דחול טפי ממכירה משום דכן דרך החולקים או מכירה מיחזי טפי משום דשוקל כנגד דבר השקול דאיכא צדדין לכאן ולכאן ומשום הכי פריך שפיר לר"ח ולר"ש דכמאן אמרוה למילתייהו דאי כר"י הא איכא למימר דחלוקה מיחזי כעובדין דחול טפי ממכירה משום דכן דרך כל החולקין ולרב יוסף נמי דקאמר הלכה כר"י הואיל ותנא בבכורות כוותיה פריך ליה אביי שפיר דדילמא מכירה מחזי כעובדין דחול טפי כיון דשוקל נגד דבר השקול ומנא ליה להשוותן כיון דאיכא צדדין לכאן ולכאן אלא דאכתי קשה מנ"ל לאביי לומר דמתני' דבבכורות בחלוקה איירי ולאפוקי למתני' מפשט' אדתקשה לי' ע"כ לא קאמרי רבנן כו' כיון דאדרבא פשטא משמע דקאי ארישא דמתני' ובדוחק יש ליישב ועדיין צ"ע: